נחום טוביה מפירטין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
הי' [[התקשרות|מקושר]] גדול לאדמו"ר הצמח צדק{{הערה|[[ספר בית רבי]] חלק ג' פ"י.}}, ולאחר הסתלקותו התקשר לבנו, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] מ[[קאפוסט]] ולאחר מכן לאחיינו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]. | הי' [[התקשרות|מקושר]] גדול לאדמו"ר הצמח צדק{{הערה|[[ספר בית רבי]] חלק ג' פ"י.}}, ולאחר הסתלקותו התקשר לבנו, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] מ[[קאפוסט]] ולאחר מכן לאחיינו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]. | ||
כאשר היה מגיע ל[[ליובאוויטש]] היו מתקבצים חסידים מכל העיירה לשמוע אותו, כיוון שנחן בחוש הסברה טוב; הוא היה חוזר מדרושי [[רבותינו נשיאנו]] ומבארם, וכן מדרושי עצמו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=123&lang=hebrew מאמר] מרנ"ט.}}. הוא הכין ורשם 'מסכתות' ב[[תורת החסידות]], מסכת [[אצילות]], מסכת [[א"ק]] וכו'. אך [[אדמו"ר הרש"ב]] לא היה מרוצה ממסכתות אלו | כאשר היה מגיע ל[[ליובאוויטש]] היו מתקבצים חסידים מכל העיירה לשמוע אותו, כיוון שנחן בחוש הסברה טוב; הוא היה חוזר מדרושי [[רבותינו נשיאנו]] ומבארם, וכן מדרושי עצמו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=123&lang=hebrew מאמר] מרנ"ט.}}. הוא הכין ורשם 'מסכתות' ב[[תורת החסידות]], מסכת [[אצילות]], מסכת [[א"ק]] וכו'. אך [[אדמו"ר הרש"ב]] לא היה מרוצה ממסכתות אלו{{הערה|ראה ב[[ספר השיחות]] [[תש"ה]] (עמ' 15)}}. | ||
{{הערה|ראה ב[[ספר השיחות]] [[תש"ה]] (עמ' 15)}}. | |||
בסוף ימיו נתמנה ל[[רב]] ו[[מו"צ]] בעיירה [[רציצא]]; בסוף [[תרכ"ח]] נחלה מאד ונלקח ל[[קייב]] להתרפאות{{הערה|ראה ב'המליץ' מכ' [[תמוז]] [[תר"מ]]}}; וב[[ט"ו כסלו]] [[תרכ"ט]] נפטר ושם נטמן. | בסוף ימיו נתמנה ל[[רב]] ו[[מו"צ]] בעיירה [[רציצא]]; בסוף [[תרכ"ח]] נחלה מאד ונלקח ל[[קייב]] להתרפאות{{הערה|ראה ב'המליץ' מכ' [[תמוז]] [[תר"מ]]}}; וב[[ט"ו כסלו]] [[תרכ"ט]] נפטר ושם נטמן. | ||
גרסה מ־03:12, 21 באוקטובר 2014
הגאון החסיד הרב מנחם נחום טוביה מפיראטין (ידוע בשם רנ"ט) היה חסיד וחוזר של אדמו"ר הצמח צדק.
בצעירותו היה 'יושב' (זיצער) אצל אדמו"ר הצמח צדק, ודא"ח למד מר' זלמן ריבלין משקלוב; נישא לבתו של החסיד ר' שלמה פריידעס והתמנה למשרת רבנות בעיירה פיראטין.
הי' מקושר גדול לאדמו"ר הצמח צדק[1], ולאחר הסתלקותו התקשר לבנו, רבי יהודה לייב שניאורסון מקאפוסט ולאחר מכן לאחיינו רבי שלמה זלמן שניאורסון.
כאשר היה מגיע לליובאוויטש היו מתקבצים חסידים מכל העיירה לשמוע אותו, כיוון שנחן בחוש הסברה טוב; הוא היה חוזר מדרושי רבותינו נשיאנו ומבארם, וכן מדרושי עצמו[2]. הוא הכין ורשם 'מסכתות' בתורת החסידות, מסכת אצילות, מסכת א"ק וכו'. אך אדמו"ר הרש"ב לא היה מרוצה ממסכתות אלו[3].
בסוף ימיו נתמנה לרב ומו"צ בעיירה רציצא; בסוף תרכ"ח נחלה מאד ונלקח לקייב להתרפאות[4]; ובט"ו כסלו תרכ"ט נפטר ושם נטמן.
לקריאה נוספת
- למעלה מעשרה טפחים, דיקיונו של רנ"ט, בתוך סיפורי התגלות חסידיים, פישל שניאורסון.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ ספר בית רבי חלק ג' פ"י.
- ↑ מאמר מרנ"ט.
- ↑ ראה בספר השיחות תש"ה (עמ' 15)
- ↑ ראה ב'המליץ' מכ' תמוז תר"מ