ישעיה מטלין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "קורות חיים" ב־"תולדות חיים") |
(←משפחתו) |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*גיסו, הרב [[אהרן יעקב דיסקין]] - [[בני ברק]] | |||
*ביתו מרת חיה, אשת ר' [[יהודה שכטר]]. | *ביתו מרת חיה, אשת ר' [[יהודה שכטר]]. | ||
*ביתו מרת שצערע, אשת ר' [[שמשון חריטונוב]]. | *ביתו מרת שצערע, אשת ר' [[שמשון חריטונוב]]. | ||
גרסה מ־04:19, 10 ביולי 2015
הרב ישעיה הכהן מטלין (י"ב תשרי תר"ס-ב' אלול תשנ"ו) היה סופר סת"ם חסיד חב"ד שהתגורר בשכונת קראון הייטס, וזכה לשרת את הרבי מספר פעמים בבדיקת התפילין והמזוזות.
תולדות חיים
נולד בעיירה האוקראינית פיריאטין שבפלך פולטובה בי"ב תשרי תר"ס לר' שמריהו ודבורה לאה מטלין, ונקרא על שם סבו רבי ישעיה הורביץ מחבר הספר 'שני לוחות הברית'[1].
בנוסף לייחוסו לשל"ה הקדוש, היה מיוחס גם כדור שמיני לרבי אהרון הגדול מקרלין, דרך מרת ביילא, אחייניתו של אדמו"ר הצמח צדק[2].
בשנת תרפ"א, כשהגיע לגיל הנישואין, התחתן עם רעייתו מרת גיסא, ביתו של הרב שמעון משה דיסקין (רבה של לכוביץ'), והתיישב בפיריאטין.
בתחילה עבד כרואה חשבון, אך בעקבות התעקשותו על שמירת השבת פוטר ממשרתו על ידי המנהל הקומוניסטי, ונדד עם משפחתו ליאגאטין, ולאחר מספר שנים נדד שוב ללובען, כשהוא שולח את בנותיו שהגיעו לגיל חינוך חובה להתגורר בבית דודיהם בלכוביץ', על מנת שאנשי המשטרה החשאית לא יכריחו אותם לשלוח את הילדות לבית הספר הממשלתי.
כאשר החלה גל המאסרים ברוסיה בשנת תרצ"ז עבר למוסקבה שם החשש היה קטן יותר, ועם פרוץ מלחמת העולם השניה ברח לטשקנט כמו חסידים רבים, ועם סיומה של המלחמה הבריח יחד עם משפחתו את גבולות רוסיה דרך לבוב, בבריחה הידועה שכונתה לימים בשם 'יציאת רוסיה תש"ו'.
עם סיום מסע הבריחה התיישב בפריז והחל לעסוק בכתיבת סת"ם, ובשנת תשט"ז עבר להתגורר בשכונת קראון הייטס שם המשיך לעסוק בסופרות, והיה הסופר שזכה להיות ממונה על בדיקת התפילין של הרבי, פעולה אותה ביצע במשך מספר שעות בחדרו של הרבי, כשהרבי שוהה לצידו בזמן הבדיקה[3].
בנוסף לזכות בבדיקה התפילין של הרבי היה גם ממונה לבדוק מידי שבוע לפני שבת את הספר תורה בו יקראו במהלך השבת, כדי לוודא שהוא לא נפסל והכל תקין, ובמסגרת זו היה שואל את הרבי מידי שבוע האם יקראו בשבת בספר תורה של משיח.
מספר פעמים גם זכה לכתוב מזוזות על פי בקשתו של הרבי, ועל פי מנהגו של הרבי להעניק משלוח מנות לכהן לוי וישראל, הרבי היה מעניק לו את המשלוח מנות כ'כהן של הרבי'[4].
זכה מהרבי לקירובים מיוחדים, והרבי התבטא עליו "ידיד טוב אמיתי"[5].
נפטר בליל שבת פרשת שופטים, ב' באלול תשנ"ו בגיל תשעים ושש, ונטמן בבית העלמין על שם מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק, בחלקת אגודת חסידי חב"ד.
משפחתו
- גיסו, הרב אהרן יעקב דיסקין - בני ברק
- ביתו מרת חיה, אשת ר' יהודה שכטר.
- ביתו מרת שצערע, אשת ר' שמשון חריטונוב.
- ביתו מרת סימה אלטע, אשת ר' אהרון זאקאן.
קישורים חיצוניים
- רפאל דינרי, ידיד טוב אמיתי, בית משיח גליון 890 עמוד 50.
הערות שוליים
- ↑ ר' ישעיה היה דור 12 לשל"ה דרך אימו, שהיתה נכדתו של רבי ישעיהו הורביץ מבישנקוביץ, מחסידי אדמו"ר הצמח צדק.
- ↑ אביו של הצמח צדק, רבי שלום שכנא אלטשולר התאלמן מאשתו הראשונה דבורה לאה שלוש שנים לאחר שנולד להם בנם הצמח צדק. מאוחר יותר נישא בשנית לביתו של רבי אהרון הגדול מקרלין, וממנה נולדה לו בת נוספת שנקראה דבורה לאה על שם אשתו בזיווג ראשון. דבורה לאה שהייתה אחותו מאביו של הצמח צדק, נפטרה בגיל צעיר כמו אימה החורגת שעל שמה נקראה, ואדמו"ר הצמח צדק גידל את ביתה ביילא בביתו, ביילא זו נישאה לחסידו ר' ישעיהו הורביץ מבישנקוביץ, והיא היתה סבתא רבה של ר' ישעיה מטלין, דרך בנה השני חיים חייקל, שחיתן את ביתו עם ר' שמריהו מטלין.
- ↑ בשונה מעדותם של סופרים אחרים, הרב מטלין העיד שהתפילין של הרבי היו בכתב האריז"ל ולא בכתב אדמו"ר הזקן, קובץ הערות אהלי תורה גליון תשע"א.
- ↑ בשנים הראשונות הרבי היה מעניק את המשלוח מנות למזכיר לכהן הרב אברהם אליהו קווינט, ובשנים מאוחרות יותר הרבי העניק את המשלוח מנות של הכהן לר' מרדכי ריבקין.
- ↑ התבטאות זו הייתה כאשר כתב לרבי שהגוי שמשכיר לו את הדירה ברחוב קינגסטון רוצה לפנות אותו מהדירה, ובהמשך לכך בשעת ההתוועדות שנערכה בשבת הרבי התבטא שקיבל מכתב מידיד טוב אמיתי שרוצים לזרוק אותו מהבית ואף אחד לא בא לעזרתו.