משה דובער ריבקין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "==תולדות חייו==" ב־"==קורות חיים==") |
מ (החלפת טקסט – "קורות חיים" ב־"תולדות חיים") |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
הרב '''משה דובער ריבקין''' היה ראש ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]] וראש ישיבת תורה ודעת בניו-יורק. נחשב לאחד מגדולי הרבנים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית, העמיד אלפי תלמידים והוציא מתחת ידיו עשרות כותרים של חידושי תורה עמוקים. | הרב '''משה דובער ריבקין''' היה ראש ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]] וראש ישיבת תורה ודעת בניו-יורק. נחשב לאחד מגדולי הרבנים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית, העמיד אלפי תלמידים והוציא מתחת ידיו עשרות כותרים של חידושי תורה עמוקים. | ||
== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:ריבקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה דובער (משמאל) ובן דודו ר' [[ישראל צבי הבר]]]] | [[קובץ:ריבקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה דובער (משמאל) ובן דודו ר' [[ישראל צבי הבר]]]] | ||
נולד לאביו הרב [[בן ציון ריבקין]] רבה של [[סינצי]] שברוסיה. ב[[כ"א כסלו]] [[תרנ"ב]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. | נולד לאביו הרב [[בן ציון ריבקין]] רבה של [[סינצי]] שברוסיה. ב[[כ"א כסלו]] [[תרנ"ב]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. |
גרסה מ־23:25, 22 באוגוסט 2014
הרב משה דובער ריבקין היה ראש ישיבת תורת אמת בירושלים וראש ישיבת תורה ודעת בניו-יורק. נחשב לאחד מגדולי הרבנים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית, העמיד אלפי תלמידים והוציא מתחת ידיו עשרות כותרים של חידושי תורה עמוקים.
תולדות חיים
נולד לאביו הרב בן ציון ריבקין רבה של סינצי שברוסיה. בכ"א כסלו תרנ"ב החל ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
כרבו המובהק החשיב את המשפיע ר' מיכאל בלינער.
לאחר תום לימודיו נישא לבת החסיד ר' יעקב טוביה הבר.
בשנת תרע"ו כאשר אדמו"ר הרש"ב העתיק לרוסטוב התללוה אליו הרב הבר ועמו הרב ריבקין. הרב ריבקין נהי' לבן ביתו של הרבי, ושמשו עד הסתלקותו בב' ניסן תר"פ. על ימים אלו חיבר את הספר אשכבתא דרבי".
בשנת תרפ"ד עלה לארץ ישראל וכיהן כראש ישיבת תורת אמת ירושלים. בשנת תרפ"ח נסע לארצות הברית ושם היה ראש ישיבת "תורה ודעת".
הי' חבר בארגוני ניח"ח והועד לבניין האהל.
הרב ריבקין היה משתתף קבוע בהתוועדויות הרבי, והיה יושב מאחורי הרבי, באזני מספר חסידים אמר[1]: "מדוע אומרים עלי שאיני מקושר לרבי? הלא אני מקפיד באופן קבוע להגיע להתוועדויות, יותר מחסידים גדולים?!"[2].
נתק בינו לבין חצר הרבי
בשנת תשל"ד אחד מחברי הכנסת דיבר במליאת הממשלה נגד תיקון חוק מיהו יהודי, כשבים דבריו התבטא שלא אכפת לו מה גדולי ישראל אומרים, ומה החפץ חיים אומר בעניין זה. לאחר שעברו מספר שבועות ואף אחד לא הוציא מחאה נגד דבריו של אותו חבר כנסת, הרבי דיבר בהתוועדות על הנושא ודרש שתלמידי החפץ חיים ימחו ברבים על ביטוי שכזה המבזה ברבים את אחד מגדולי ישראל האמיתיים.
בעקבות דברי הרבי הוציאו רבני חב"ד מכתב מחאה, וניסו להחתים גם את הרב ריבקין שנמנע מלתת את הסכמתו. בפועל, צירפו את שמו למכתב המחאה מתוך השערה שהוא לא יפרסם הכחשה, אך ההשערה התבררה כמוטעית מיסודה, ולמחרת פרסום המחאה פירסם הרב ריבקין הכחשה גורפת וטען שאין כל קשר בינו לבין מכתב המחאה, ובכך הפך את כל רצונו של הרבי שתתפרסם מחאה ללעג ולקלס.
מספר בחורים כעסו על מעשיו ותקעו מפתח בחור המנעול של ביתו באופן שלא יהיה אפשר לפתוח את הדלת, ובעקבות זה חתנו אהרן שורין התחיל בפרסום כתבות נאצה נגד תנועת חב"ד והרבי העומד בראשה.
במהלך הפרשיה שנמשכה כמה שבועות, היו התבטאויות מאוד חריפות של הרבי על חתנו של הרב ריבקין, והוא הרגיש מאוד שלא בנוח להגיע להתוועדויות של הרבי בעקבות העגמת נפש שגרם.
נפטר בה' מר חשוון תשל"ז, ומנוחתו כבוד בחלקת חב"ד הר הזיתים בירושלים.
ספריו
- אשכבתא דרבי - מתאר את הסתלקות אדמו"ר הרש"ב. בספר מופיעים גם מנהגי אדמו"ר הרש"ב ופעמים ביאורים הלכתיים מקיפים בנושא.
- קונטרס א' - ד' - קונטרסים בנושאים שונים, נדפס על ידי תלמידיו בין השנים תשט"ו - תשכ"ב.
- שני קונטרסים - כעין הקונטרסים א' - ד'. נדפס בשנת תשכ"א.
- שערי ציון - חדושים וביאורים שונים בש"ס ובראשונים, נדפס בשנת תשל"ה.
- רבים מחידושיו מופיעים בקובצי האוהל.
משפחתו
- הגאון רבי שלום ריבקין, גאב"ד סט. לואיס, ארה"ב.
- חתנו: העיתונאי אהרן בן-ציון שורין.
לקריאה נוספת
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת חזק, תשע"ג
- פרק העוסק בדמותו בתוך הספר 'גדולי האומה'
הערות שוליים
- ↑ מפי הרב הלל פבזנר.
- ↑ בספרו 'אשכבתא דרבי' הדפיס תיאור מלא שבח על 'כ"ק אדמו"ר גאון ישראל הרמ"מ שליט"א', המרומם קרן חסידות חב"ד