שמעון שמרלינג: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "==תולדות חייו==" ב־"==קורות חיים==") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''שמעון שמרלינג''', ממייסדי [[חברון#הישוב החב"די בחברון|הישוב החב"די בחברון]] וה[[שד"ר]] הראשון שלה. | הרב '''שמעון שמרלינג''', ממייסדי [[חברון#הישוב החב"די בחברון|הישוב החב"די בחברון]] וה[[שד"ר]] הראשון שלה. | ||
== | ==קורות חיים== | ||
הרב שמעון נולד לאביו הרב [[חיים שמרלינג]] ב[[שקלוב]] בערך בשנת [[תקס"ז]]. עלה לארץ הקודש יחד עם אשתו שרה לערך בשנת [[תקע"ט]] או [[תקפ"א]], ובהמשך נשלח כ[[שד"ר]] מחברון לאסוף כספים במדינות חוץ לארץ. | הרב שמעון נולד לאביו הרב [[חיים שמרלינג]] ב[[שקלוב]] בערך בשנת [[תקס"ז]]. עלה לארץ הקודש יחד עם אשתו שרה לערך בשנת [[תקע"ט]] או [[תקפ"א]], ובהמשך נשלח כ[[שד"ר]] מחברון לאסוף כספים במדינות חוץ לארץ. | ||
גרסה מ־14:17, 7 ביולי 2014
הרב שמעון שמרלינג, ממייסדי הישוב החב"די בחברון והשד"ר הראשון שלה.
קורות חיים
הרב שמעון נולד לאביו הרב חיים שמרלינג בשקלוב בערך בשנת תקס"ז. עלה לארץ הקודש יחד עם אשתו שרה לערך בשנת תקע"ט או תקפ"א, ובהמשך נשלח כשד"ר מחברון לאסוף כספים במדינות חוץ לארץ.
בחודש תשרי תקפ"ג שלחו אדמו"ר האמצעי לייסד את הישוב החב"די בחברון. על פי הוראתו היה עליו לעבור דרך העיר בה התגוררה מרת חנה דבורה, כלת בנו ר' משה, ולהציע להם להצטרף אליו בנסיעתו. הרבי אף הורה לו לא לרדת מהעגלה בהגיעו לעיר, אלא לעשות הכול בחפוזה, ובאם הם מסכימים לסדר מיד את חתונתם ולנסוע יחד איתם לארץ ישראל.
לאחר הגיעו לארץ הקודש התיישב בחברון בקבוצה של 15 משפחות נוספות, בהן ר' לייב בעל היסורים. בתחילה היו רק הוא ור' לייב חסידי חב"ד היחידים, ובהמשך הצטרפו משפחות נוספות. בין השנים תקפ"א-תקפ"ג כבר התבססה במקום קהילה חב"דית של ממש, ובהמשך מנתה הקהילה מעל 100 נפשות. גזירת גיוס החובה ברוסיה שהחלה בשנת תקפ"ז גרמה לעלייתם של משפחות נוספות שהתיישבו בחברון, וחלקם בירושלים.
שיטתו בגיוס הכספים הייתה להציע לאנשים לקנות ארבע אמות של נחלה בחברון תמורת סכום נכבד. שיטתו נחלה הצלחה רבה והגיעה לשיאה כאשר אדמו"ר האמצעי המליץ לחסידי חב"ד לקנות נחלה והבטיח שהקונים ינצלו מחיבוט הקבר. אדמו"ר האמצעי עצמו קנה את בית הכנסת אברהם אבינו.
הרב שמעון נפטר בין השנים תקצ"ד-תקצ"ט
משפחתו
- בניו
- משה - נשוי למרת חנה דבורה, נולד לערך בשנת תקס"ז[1]. בחורף תר"ג היה מהמורשים ללכת לירושלים לדון מטעם עדת חב"ד בחברון, והוא חתום על שתים מהאגרות למונטיפיורי בקיץ תקצ"ט - בהוספת התואר "גבאי הכנסת". נפטר בין השנים תר"ט-תרט"ו.
- נכדיו
- יוסף יהודה (מכונה "יוסף יהודה בכור"), בן ר' משה, נולד בערך בשנת תקפ"א[2] בסמוך לעלייתם של הוריו לארץ ישראל. בשנת תקצ"ט כבר היה נשוי עם ילד בשם חיים יצחק בן שנה. לפי מפקדים אחרים נולד בשנת תקע"ז[3] או תק"פ[4]. נפטר בב' אלול תרנ"ה בירושלים.[5]
- חיים שמואל, בן ר' משה, נולד לערך בשנת תקפ"ד. בשנת תרכ"ו עבר לגור ביפו ויסד שם את הישוב החב"די. נפטר ביפו בכ' אדר ראשון תרנ"ד ונקבר בירושלים.[6]