חיים יהודה קרינסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== קורות חיים == | == קורות חיים == | ||
קרינסקי נולד בשנת [[תרצ"ה]] ב[[בוסטון]] שב[[ארצות הברית]] לר' שמעיה קרינסקי. בעקבות אחיו הגדולים שעברו למוסדות חב"ד, עבר אף הוא לישיבת [[אחי תמימים בוסטון|אחי תמימים]] בעיר, ולאחר מכן ל[[תומכי תמימים 770]]. | הרב קרינסקי נולד בשנת [[תרצ"ה]] ב[[בוסטון]] שב[[ארצות הברית]] לר' שמעיה קרינסקי. בעקבות אחיו הגדולים שעברו למוסדות חב"ד, עבר אף הוא לישיבת [[אחי תמימים בוסטון|אחי תמימים]] בעיר, ולאחר מכן ל[[תומכי תמימים 770]]. | ||
בשנת [[תשי"ח]] | בשנת [[תשי"ח]] התבקש ע"י הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] להייות חלק מצוות מזכירות הרבי בכלל, ואף קיבל שני תחומי אחריות בלעדיים, זכה להיות נהגו של הרבי והסיע את הרבי ל[[אוהל]]. וכן עמד בראש מערכת יחסי ציבור של חב"ד, מעין "דובר חב"ד", במסגרת [[ליובאוויטש ניוז סרוויס]], ובתפקיד זה הכניס הודעות לתקשורת שהוגהו ע"י הרבי{{הערה|1=ראה בתשורות לחתונות נכדיו שהתפרסמו במשך השנים האחרונות}}. | ||
בשנת [[תשט"ז]], לאחר [[הטבח בכפר חב"ד]], נשלח על ידי הרבי ל[[כפר חב"ד]] על מנת לעודד את התושבים וכן לבקר אישי ציבור בשליחות הרבי, ואף כתב את הדו"חות לרבי מפעולותיו. בשנת [[תשי"ח]] התחיל לעבוד במשרד [[המזכירות]] של הרבי. בשנת [[תשל"ב]], על פי בקשת הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], מונה למזכיר [[אגודת חסידי חב"ד (ארה"ב|אגודת חסידי חב"ד (ארה"ב]]. בשנת [[תשמ"ז]] ביקש [[הרבי]] שיעזוב את עבודת המזכירות עקב בעיות שהתעוררו, וכעבור שבוע החזירו הרבי לתפקיד. בשנת [[תשמ"ט]] מונה לחבר בהנהלת [[מחנה ישראל]] ובשנת [[תשנ"ח]], בעקבות פטירת המנכ"ל הקודם, ד"ר [[ניסן מינדל]], מונה למנכ"ל. כמו כן, סייע במשך השנים לרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], אשתו של הרבי. | |||
במשך שנות עבודתו לצד הרבי, יזם עשרות פרוייקטים להפצת היהדות, וזכה למענות מפורטים מהרבי עליהם, כגון דוכן חב"ד בתערוכות ספרים ברחבי העולם, דוכן חב"ד בתערוכות עולמיות שנערכו בצפון אמריקה, אלבומים של פעילות חב"ד, מטבע מזכרת מתהלוכת ל"ג בעומר, ועוד. | |||
== עניני משיח וגאולה == | == עניני משיח וגאולה == | ||
| שורה 19: | שורה 17: | ||
בשנת תשנ"ג, הרב קרינסקי היה המזכיר היחיד שסבר שיש להוציא את הרבי אל הקהל, כאשר שאר המזכירים סברו שאין להוציא את הרבי לקהל, ובזכותו זכינו לראות את מלכינו במשך יותר משנה, ולקבל את מלכותו בשירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]. | בשנת תשנ"ג, הרב קרינסקי היה המזכיר היחיד שסבר שיש להוציא את הרבי אל הקהל, כאשר שאר המזכירים סברו שאין להוציא את הרבי לקהל, ובזכותו זכינו לראות את מלכינו במשך יותר משנה, ולקבל את מלכותו בשירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]. | ||
== פולמוסים == | |||
ב[[חודש אייר]] שנת [[תשנ"ד]], בעקבות עתירתו ל[[ערכאות]] יחד עם עוד שלשה מחברי [[אגו"ח]], הוציאו אחד עשר מרבני [[אנ"ש]]{{הערת שוליים|הרבנים: [[יצחק הכהן הענדל]], [[אברהם אזדבא]], [[מרדכי דוב אלטיין]], [[מרדכי שמואל אשכנזי]], [[יצחק רייטפארט]], [[יהודה קלמן מרלו]], [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], [[יצחק דוד גרונר]], [[לוי ביסטריצקי]], [[יצחק מאיר הרץ]], [[יהודה צבי פוגלמן]]}} מכתב בו הם כותבים שקרינסקי "לא צייתי דינא" ו"עליהם מוטלת האחריות הנוראה של חילול השם{{הערת שוליים|1=[[:קובץ:22iyar5754.JPG|צילום המכתב]]}}. ב[[חודש תמוז]] שנת [[תשנ"ה]], בעקבות פרשיה נוספת בה נמנע להופיע לקריאה ב[[דין תורה]] בזבל"א וזבל"א{{הערה|ראשי תיבות '''ז'''ה '''ב'''ורר '''ל'''ו '''א'''חד '''וז'''ה '''ב'''ורר '''ל'''ו '''א''' - מצב בו שני בעלי הדין בוחרים דיין, ושני הדיינים הנבחרים בוררים דיין שלישי}} בענין [[הצוואה]] של [[הרבי]]{{הערת שוליים|בהסתמך על פסיקה של רבני [[ועד רבני ליובאוויטש העולמי]], שטענו כי הדיון בענייני הצוואה צריך להיערך לפניהם ולא לפני [[בד"ץ קראון הייטס|הבד"צ בקראון הייטס]] - בניגוד לטענת הבד"ץ}}, הוציא הרבנים [[אברהם אזדבא]] ו[[יהודה קלמן מרלו]] מה[[בד"צ קראון הייטס]], מכתב בו הם כותבים עליו ש"לא צייתא לדינא"{{הערת שוליים|[[:קובץ:1 210.jpg|צילום המכתב]]}}. ב[[חודש ניסן]] שנת [[תש"ע]], בעקבות סכסוך עם שאר רבני הבד"ץ פירסם הרב [[אברהם אזדאבא]] מכתב, בו הוא מודיע שמבחינתו הבית דין בקראון הייטס מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"{{הערת שוליים|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=54204 חב"ד און ליין]}}. לעומתו טוענים כי על פי פסיקת בוררות בעניין הבית דין, לפיה כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54190 חב"ד אינפו]}}, הרי שאין למכתבו כל תוקף הלכתי. | |||
ב[[חודש מנחם אב]] [[תש"ע]], על פי החלטת [[ועד רבני ליובאוויטש]], הועבר קרינסקי ממשרתו כיו"ר ה[[מל"ח]] ומעתה ישמש רק כחבר ועד הפועל{{הערה|1=[http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 פסק דין בענין מרכז לעניני חינוך].}}. בפועל הוא לא קיבל את פסק הדין ונשאר כיו"ר על פי הניירות הרשמיים משנת [[תש"נ]]. | |||
בשנת [[תשס"ה]] התפרסם בעיתון האמריקאי "ניוזוויק" שמו של קרינסקי בראש רשימת 50 היהודים המשפיעים ביותר ב[[ארצות הברית]] ובמשך שנתיים דורג במקום הראשון{{הערה| בשנים [[תשס"ח]], [[תשס"ט]] - במקום הרביעי ובשנים [[תשע"א]], [[תשע"ב]] במקום הראשון, בשנת [[תשע"ב]] במקום השני, הדירוגים התפרסמו באתר העיתון 'ניוזוויק'}}. בדירוגים אלו כונה קרינסקי 'מנהיג' תנועת חב"ד, וזכה לביקורת חריפה מכלל חסידי חב"ד ברחבי העולם{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61127 המסר של חב"ד: "משיח" או "תנועה של מקצוענים"?] - [[חב"ד אינפו]]}}. | |||
== משפחתו: == | == משפחתו: == | ||
גרסה מ־19:37, 29 במאי 2014
הרב חיים יהודה קרינסקי (יוד'ל) הוא מזכירו של הרבי, חבר במחנה ישראל, מרכז לעניני חינוך ומזכיר אגודת חסידי חב"ד.
קורות חיים
הרב קרינסקי נולד בשנת תרצ"ה בבוסטון שבארצות הברית לר' שמעיה קרינסקי. בעקבות אחיו הגדולים שעברו למוסדות חב"ד, עבר אף הוא לישיבת אחי תמימים בעיר, ולאחר מכן לתומכי תמימים 770.
בשנת תשי"ח התבקש ע"י הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב להייות חלק מצוות מזכירות הרבי בכלל, ואף קיבל שני תחומי אחריות בלעדיים, זכה להיות נהגו של הרבי והסיע את הרבי לאוהל. וכן עמד בראש מערכת יחסי ציבור של חב"ד, מעין "דובר חב"ד", במסגרת ליובאוויטש ניוז סרוויס, ובתפקיד זה הכניס הודעות לתקשורת שהוגהו ע"י הרבי[1].
בשנת תשט"ז, לאחר הטבח בכפר חב"ד, נשלח על ידי הרבי לכפר חב"ד על מנת לעודד את התושבים וכן לבקר אישי ציבור בשליחות הרבי, ואף כתב את הדו"חות לרבי מפעולותיו. בשנת תשי"ח התחיל לעבוד במשרד המזכירות של הרבי. בשנת תשל"ב, על פי בקשת הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, מונה למזכיר אגודת חסידי חב"ד (ארה"ב. בשנת תשמ"ז ביקש הרבי שיעזוב את עבודת המזכירות עקב בעיות שהתעוררו, וכעבור שבוע החזירו הרבי לתפקיד. בשנת תשמ"ט מונה לחבר בהנהלת מחנה ישראל ובשנת תשנ"ח, בעקבות פטירת המנכ"ל הקודם, ד"ר ניסן מינדל, מונה למנכ"ל. כמו כן, סייע במשך השנים לרבנית חיה מושקא, אשתו של הרבי.
במשך שנות עבודתו לצד הרבי, יזם עשרות פרוייקטים להפצת היהדות, וזכה למענות מפורטים מהרבי עליהם, כגון דוכן חב"ד בתערוכות ספרים ברחבי העולם, דוכן חב"ד בתערוכות עולמיות שנערכו בצפון אמריקה, אלבומים של פעילות חב"ד, מטבע מזכרת מתהלוכת ל"ג בעומר, ועוד.
עניני משיח וגאולה
על אף עמדתו הנוכחית שאינה בתלם עם הקו המשיחי בחב"ד, הנה לזכותו ייאמר, שהוא המזכיר היחיד שמעולם לא סירב להעביר מכתב של חסיד לרבי, אף כאשר תוכן המכתב לא תאם את השקפתו (בשונה ממזכירים אחרים).
לכן כאשר ועד שיחות באנגלית רצו להוציא את הספר "מגולה לגאולה" של הרב אלתר אליהו פרידמן הבקשה הועברה לרבי ע"י הרב קרינסקי (לאחר שמזכירים אחרים סירבו), והרבי אישר את ההדפסה[2] ובמענה נוסף כתב "גרם נחת רוח רב". וכן, כאשר ערכו את קונטרס בית רבינו שבבבל א' המזכירים סירב להכניס את השיחה להגהה, והרב קרינסקי הוא אשר דחף את העורכים להכניס את השיחה להגהה ואף היה מי שבפועל הכניס את השיחה אל הרבי.
בשנת תשנ"ג, הרב קרינסקי היה המזכיר היחיד שסבר שיש להוציא את הרבי אל הקהל, כאשר שאר המזכירים סברו שאין להוציא את הרבי לקהל, ובזכותו זכינו לראות את מלכינו במשך יותר משנה, ולקבל את מלכותו בשירת יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
פולמוסים
בחודש אייר שנת תשנ"ד, בעקבות עתירתו לערכאות יחד עם עוד שלשה מחברי אגו"ח, הוציאו אחד עשר מרבני אנ"ש[3] מכתב בו הם כותבים שקרינסקי "לא צייתי דינא" ו"עליהם מוטלת האחריות הנוראה של חילול השם[4]. בחודש תמוז שנת תשנ"ה, בעקבות פרשיה נוספת בה נמנע להופיע לקריאה בדין תורה בזבל"א וזבל"א[5] בענין הצוואה של הרבי[6], הוציא הרבנים אברהם אזדבא ויהודה קלמן מרלו מהבד"צ קראון הייטס, מכתב בו הם כותבים עליו ש"לא צייתא לדינא"[7]. בחודש ניסן שנת תש"ע, בעקבות סכסוך עם שאר רבני הבד"ץ פירסם הרב אברהם אזדאבא מכתב, בו הוא מודיע שמבחינתו הבית דין בקראון הייטס מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"[8]. לעומתו טוענים כי על פי פסיקת בוררות בעניין הבית דין, לפיה כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה[9], הרי שאין למכתבו כל תוקף הלכתי.
בחודש מנחם אב תש"ע, על פי החלטת ועד רבני ליובאוויטש, הועבר קרינסקי ממשרתו כיו"ר המל"ח ומעתה ישמש רק כחבר ועד הפועל[10]. בפועל הוא לא קיבל את פסק הדין ונשאר כיו"ר על פי הניירות הרשמיים משנת תש"נ.
בשנת תשס"ה התפרסם בעיתון האמריקאי "ניוזוויק" שמו של קרינסקי בראש רשימת 50 היהודים המשפיעים ביותר בארצות הברית ובמשך שנתיים דורג במקום הראשון[11]. בדירוגים אלו כונה קרינסקי 'מנהיג' תנועת חב"ד, וזכה לביקורת חריפה מכלל חסידי חב"ד ברחבי העולם[12].
משפחתו:
אחיו:
- ר' יוסף דוב קרינסקי ע"ה
אחיותיו:
- מרת סופי גודמן.
- מרת יוכבד גולדברג.
אשתו: מרת דבורה, בת ר' זאב וולף קזינץ שהיה ממקושרי כ"ק אדמו"ר הריי"צ והרבי, והיה פעיל נמרץ בהפצת היהדות ברחבי ארצות הברית.
ילדיו:
- הלל דוד - קראון הייטס.
- מנחם מענדל - קראון הייטס.
- שיינא ביילא, אשת ר' יוסף ברוך פרידמן - קראון הייטס.
- לוי - שליח בניו המפשיר.
- חנה, אשת ר' יוסף יצחק פוטערפאס - קראון הייטס.
- שמעיה - קראון הייטס.
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ↑ ראה בתשורות לחתונות נכדיו שהתפרסמו במשך השנים האחרונות
- ↑ קובץ "השטורעם שלי ע"ד ביאת המשיח" ע' 10
- ↑ הרבנים: יצחק הכהן הענדל, אברהם אזדבא, מרדכי דוב אלטיין, מרדכי שמואל אשכנזי, יצחק רייטפארט, יהודה קלמן מרלו, יצחק יהודה ירוסלבסקי, יצחק דוד גרונר, לוי ביסטריצקי, יצחק מאיר הרץ, יהודה צבי פוגלמן
- ↑ צילום המכתב
- ↑ ראשי תיבות זה בורר לו אחד וזה בורר לו א - מצב בו שני בעלי הדין בוחרים דיין, ושני הדיינים הנבחרים בוררים דיין שלישי
- ↑ בהסתמך על פסיקה של רבני ועד רבני ליובאוויטש העולמי, שטענו כי הדיון בענייני הצוואה צריך להיערך לפניהם ולא לפני הבד"צ בקראון הייטס - בניגוד לטענת הבד"ץ
- ↑ צילום המכתב
- ↑ חב"ד און ליין
- ↑ חב"ד אינפו
- ↑ פסק דין בענין מרכז לעניני חינוך.
- ↑ בשנים תשס"ח, תשס"ט - במקום הרביעי ובשנים תשע"א, תשע"ב במקום הראשון, בשנת תשע"ב במקום השני, הדירוגים התפרסמו באתר העיתון 'ניוזוויק'
- ↑ המסר של חב"ד: "משיח" או "תנועה של מקצוענים"? - חב"ד אינפו
