דוד חנזין – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 הרב החסיד '''דוד חנזין''' ([[תרע"א]]-[[י"ט תמוז]] [[תשס"ג]]) שימש כמנהל [[רשת אהלי יוסף יצחק]], וחבר הנהלת [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]].
+==תולדות חייו==
-==ילדותו==
+===ילדותו== =
 נולד בעיר קונטופ שבאוקראינה בשנת [[תרע"א]], לאביו הרב [[מנחם מענדל חנזין|מנחם מענדל]] ע"ה שהיה מצאצאי הרב משה, מחשובי [[חסיד|חסידי]] [[אדמו"ר הזקן]]. אמו הינה בת דודתו של החסיד הנודע הרב [[ישראל נח בלניצקי]] ע"ה.
@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 הרב [[משה צבי נריה]], ראש ישיבות 'בני עקיבא', הזדמן באותם שנים למוסקבה, ובבית הרב גולדפיין פגש את הרב חנזין. ביומנו הוא כותב כי למד שהרב חנזין עבר על כל הש"ס בהיותו כבן שבע עשרה בלבד. בין השניים התפתחה ידידות מופלאה, והם קבעו לימוד בחברותא בביתו של דוד שגר אז בצ'רקיזובה, פרבר קטן של מוסקבה. בבית משפחת חנזין ישבו ולמדו יחד ב[[עיון]] [[מסכת בבא קמא]], ולגירסא למדו את [[מסכת פסחים]].
+===עלייתו לארץ===
 שמחה גדולה אחזה ברב חנזין כאשר הודיע לו הרב נריה כי קיבל אישור לעלות לארץ הקודש. הרב חנזין נטלו בידיו ורקד עמו מרוב שמחה. ארבע שנים עברו מאז, והרב חנזין קיבל אף הוא רשיון עליה ארצה. את הרשיון המיוחל קיבל בסיוע הרב [[אברהם יצחק קוק]], [[רב]]ה הראשי של [[ארץ ישראל]].
 ביום כ' ב[[כסלו]] [[תרצ"ד]] הגיע ארצה.
-=="שקדן ובחור הגון"==
 ארבע שנים חלפו מאז עלה ר' דוד ארצה. ידידו הטוב הרב נריה, התגעגע לאותו ריע וידיד אמת שהיה שותפו ללימוד מעמיק. את געגועיו ביטא ביומנו ביום בו הגיע הרב חנזין לישיבת הרב קוק: "הגיע דוד חנזין. אני מכירו עוד ממוסקבה. הוא כבר עבר על כל הש"ס. עכשו יגור בדירתי. סבור אני לקבוע איתו זמני לימוד. הוא שקדן ובחור הגון".
@@ שורה 31: / שורה 30: @@
 לאחר פטירת אביו בחודש ניסן תרצ"ה, נזכר בשורשיו החסידיים וביקש להתקרב לחב"ד. בעקבות זאת החל לבקר בישיבת '[[תורת אמת]]' בירושלים, שם קירבו המשפיע הדגול רבי [[אלתר שימחוביץ]].
-==הגיע לליובאוויטש==
+===הגעתו לליובאוויטש===
 [[קובץ:דוד חנזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חנזין עובר לפני [[הרבי]] בחלוקת [[כוס של ברכה]]]]
 בחודש אלול תש"ג הקים את ביתו עם זוגתו מרת רחל רישא ע"ה, בתו של הרב ישראל אריה ספיר, מלפנים רבה של פתח תקוה. את מקום מגוריו קבע בעיר הקודש ירושלים.
@@ שורה 39: / שורה 38: @@
 בכסלו תשי"א נפטרה זוגתו בהותירה חמשה יתומים כשהקטן שבהם בן כמה חודשים. את ילדיו גידל במסירות אין קץ.
-==עסקן ציבור==
+===עסקנות ציבורית===
 בשנת תשי"ב עבר להתגורר בעיר פתח תקווה, שם מונה לחבר הרבנות הראשית. בתפקיד זה כיהן במשך שלושים וחמש שנים. הרבי עודדו להישאר בתפקיד זה ככל שניתן, זאת למרות בקשות חוזרות ונשנות של אישים שונים שביקשו ממנו שיפנה את מקומו מפאת גילו.
@@ שורה 47: / שורה 45: @@
 מתוקף היותו ממונה על המקוואות בפתח תקוה, דאג לבנות ולשפץ מקוואות רבים, ובייחוד שם דגש לבניית מקוואות בשיטת חב"ד למרות שקמו לכך מתנגדים עיקשים, ובהם אישים בעלי השפעה. הרבי מצידו עודדו במאבקו למען המקוואות החב"דיות.
-==נושא דגל החינוך הכשר==
+===עבודתו ב'רשת'===
+הרב חנזין היה ממקימי '[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]]' – רשת בתי ספר חב"ד בארץ הקודש. במשך חצי יובל שנים ניהל בפועל את הרשת, כאשר לאחר מכן שימש כיושב ראש הנהלת הרשת.
-הרב חנזין היה ממקימי '[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]]',– רשת בתי ספר חב"ד בארץ הקודש. במשך חצי יובל שנים ניהל בפועל את הרשת, כאשר לאחר מכן שימש כיושב ראש הנהלת הרשת.
 בקיץ תשי"א הורה הרבי לחסיד הרב [[זושא וילימובסקי]] להקים את 'רשת אוהלי יוסף יצחק'. עול ניהול הרשת הוטל כבר בהתחלה על כתפיו של הרב חנזין, כעימו פעל הרב [[זלמן אבלסקי]], מסירותו לרשת לא ידעה גבולות, כפי שמספר מי שהיה מזכיר הרשת בשנים הראשונות הרב יצחק גנזבורג: "מאוד התפעלתי ממידת המסירות של הרב חנזין לענייניו של הרבי באופן שלא מצאתי לה אח ורע. באותם שנים הוא היה אלמן מטופל בחמישה ילדים קטנים, ובכל זאת התמסר כל כולו לניהול הרשת, כאשר ענייניו של הרבי ומימוש רצונו הק' עומד בראש הסדר העדיפויות שלו!
@@ שורה 55: / שורה 52: @@
 הרבי בכל השנים שלח את כל המכתבים ומברקים בענייני הרשת אל ביתו של הרב חנזין בלבד.
-== במחיצת הרבי==
+=== במחיצת הרבי===
+שנת [[תשי"ט]] נסע פעם ראשונה ל[[הרבי|רבי]], ומאז נסע עוד פעמים רבות. משנת [[תשל"ח]] החל לנסוע לרבי בקביעות מידי שנה, ולעתים יותר מכך. הפרנסה אצלו לא היתה בשפע, ולמרות זאת כ[[חסיד]] הרגיש את החובה לנסוע לרבי. כשקרובי משפחה מחוגי ה[[ליטא]]ים טענו כלפיו וכלפי ילדיו, למה הוא נוסע הרי אין לו כסף, אסף את ילדיו ואמר להם: "אני משתוקק להיות עם יהודי הכי אמיתי בדור...".
-בשנת [[תשי"ט]] נסע פעם ראשונה ל[[הרבי|רבי]], ומאז נסע עוד פעמים רבות. משנת [[תשל"ח]] החל לנסוע לרבי בקביעות מידי שנה, ולעתים יותר מכך. הפרנסה אצלו לא היתה בשפע, ולמרות זאת כ[[חסיד]] הרגיש את החובה לנסוע לרבי. כשקרובי משפחה מחוגי ה[[ליטא]]ים טענו כלפיו וכלפי ילדיו, למה הוא נוסע הרי אין לו כסף, אסף את ילדיו ואמר להם: "אני משתוקק להיות עם יהודי הכי אמיתי בדור...".
 באחת השנים היו מחירי הטיסות לקראת [[תשרי]] יקרים מאד, ורק לאחר [[ראש השנה]] הוזלו המחירים. בנו הרב מנחם הציע לו לנסוע לאחר ראש השנה וכך לחסוך בסכום כסף משמעותי. הרב חנזין למרות שלא ניחן בעודף כסף, לא וויתר ואמר "חשוב מאוד להיות בראש השנה עם ראש בני ישראל". הוא קנה את הכרטיס היקר ונסע לרבי לקראת ראש השנה...
@@ שורה 67: / שורה 63: @@
 לאחר מכן סיפר על ה[[יחידות]] שלו שארכה כשעתיים ורובה הוקדשה לענייני [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]. את החלק הזה של היחידות סיכם: "הרבי מכיר את הבעיות של כל בית ספר ובית ספר, והוא מתעניין בפרטיים הפעוטים ביותר"...
-==חי משיח, נושם גאולה==
+===תפקידיו ברבנות===
 [[קובץ:חנזין ווינברג ושז''ר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חנזין (משמאל) מבקר אצל שר החינוך [[שניאור זלמן רובשוב]] יחד עם הרב [[יוסף ויינברג]]]]
-מאז הקמתו של [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], הוא היה חבר הנהלת בית הדין, וזאת לפי הוראת הרבי מלך המשיח. במשך כל השנים היה הרב חנזין שותף פעיל לדיונים והחלטות חשובות ומרכזיות גם בשנים האחרונות.
+מאז הקמתו של [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] בשנת [[תשל"ו]] נבחר כחבר הנהלת בית הדין על פי הוראת הרבי. במשך כל השנים היה הרב חנזין שותף פעיל לדיונים והחלטות חשובות ומרכזיות גם בשנים האחרונות.
-כחבר בית הדין עסק רבות בענייני הכלל והפרט. בשנים האחרונות בלטה פעילותו בענייני [[שלימות הארץ]] ובהפצת בשורת הגאולה, תוך כדי הכנת העם לקבלת פני הרבי מלך המשיח.
+לאחר פטירתו של הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], בשנת [[תשמ"ו]] עלה שמו כמועמד אפשרי לרבנות שכונת [[קראון הייטס]] והוא אף נבחר ברוב קולות לכהן בהרכב הרבנים של [[בד"צ קראון הייטס]] בבחירות שהתקיימו ב[[ד' ניסן]], אך כשביקש מהרבי ברכה לתפקידו החדש, הפתלא הרבי כיצד הוא מוכן להפקיר את תפקידיו ברשת אהלי יוסף יצחק, והוא לו להישאר בארץ הקודש.
+כחבר בית הדין בארץ הקודש, עסק רבות בענייני הכלל והפרט. בשנים האחרונות בלטה פעילותו בענייני [[שלימות הארץ]] ובהפצת בשורת הגאולה, תוך כדי הכנת העם לקבלת פני הרבי מלך המשיח.
 על פן זה בעבודתו, חובה לציין כי פעילותו בעניין משיח לא החלה בשנים האחרונות, אלא כבר לפני חמישים שנה, כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] יצא בקריאה "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]". הרב חנזין יחד עם הרב [[אפרים וולף]] ע"ה נסעו ברחבי הארץ כדי להפיץ קריאה זו בכל אתר ואתר. על עבודה זו הודה להם אדמו"ר הריי"צ במכתב מט"ו אלול התש"ג: "טוב מאוד עשו לפרסם את הקול קורא לאלתר לתשובה. ותודה וברכה לידידי מוה"ר אפרים שי' וואלף ולהנכבד והכי נעלה המצויין בתורה ומשתדל ביראת שמיים מוה"ר דוד חנזין עבור טרחתם בנסיעות לעורר על התשובה".
@@ שורה 82: / שורה 80: @@
 האירוע החב"די הפומבי האחרון בו השתתף, היה כינוס שנערך על ידי [[מטה משיח בארץ הקודש]] ב'היכל התרבות' לקראת ראש השנה תשס"ג. באותו כינוס עורר כי ראשי המדינה צריכים להניח תפילין ולשמש דוגמא לכל העם.
-==פטירתו==
+===פטירתו===
 בתש"ס נפטר על פניו בנו הגאון החסיד הרב [[יעקב משה חנזין]] ע"ה, את כאבו זה נשא בדומיה, בקבלו על עצמו דין שמים.