אגודת ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "רישמי" ב־"רשמי") |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==אישי חב"ד באגו"י== | ==אישי חב"ד באגו"י== | ||
כמה אישים חב"דיים היו חברים בגופים | כמה אישים חב"דיים היו חברים בגופים רשמיים של אגודת ישראל ומהם: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], הרב [[מרדכי דובין]], הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[אליעזר מזרחי]]. | ||
==דעת הרבי== | ==דעת הרבי== | ||
גרסה מ־23:43, 30 באפריל 2014
אגודת ישראל הינה תנועה חרדית עולמית. אדמו"ר הרש"ב היה מעורב בהקמת תנועת אגודת ישראל [1], אך פרש הימנה. אדמו"ר הריי"צ כתב מכתב בקשת סיוע לאגודת ישראל בארץ ישראל, לעזור בהצלת האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז, ובו הוא מדגיש את התבדלותו מהשקפת האגודה. הוא כותב "ידוע כי ש"ב האדמו"ר מבעלזא אינו ממעריצי אגודת ישראל, וגם אני איני ממעריצם מנקודת ראות מפלגתי"...[2]
אישי חב"ד באגו"י
כמה אישים חב"דיים היו חברים בגופים רשמיים של אגודת ישראל ומהם: הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, הרב מרדכי דובין, הרב אברהם חיים נאה, הרב אליעזר מזרחי.
דעת הרבי
הרבי הביע את דעתו השלילית למפלגה, ולצורת התנהלותה, כאשר אין מנהיג מסוים למפלגה אלא כל אחד ורבו הוא, דבר שאינו כשר על פי התורה כי דַבָּר - מנהיג - אחד לדור ולא שני דַבָּרִים לדור[3] הרבי סבר כי על המפלגה לקבוע להם בית דין וכינוס רבנים אשר הם יקבעו ויחליטו יחד את ההחלטות, כדרך התורה[דרוש מקור].
פעם אחת אמר הרבי לבחור באגודת ישראל בשנת תשמ"ט, בעקבות איחוד עם מפלגת פועלי אגודת ישראל.
בחירות תשמ"ט
| ערך מורחב – בחירות תשמ"ט |
בתקופה שלפני הבחירות לכנסת ה-12, ניהל יהודי מסויים מבני ברק מסע תעמולה והשמצות נגד חסידות חב"ד והעומד בראשה - הרבי. הוא דרש מהנהלת אגודת ישראל לנדות את חסידי חב"ד מקרב הציבור החרדי בארץ ישראל, ואיים כי באם לא ייענו דרישותיו יפרשו הליטאים מהמפלגה ובכך - לדבריו - היא לא תצליח להכנס לכנסת.
עקב סירובה של מועצת גדולי התורה - ובראשה האדמו"ר בעל ה'לב שמחה' ואחיו בעל ה'פני מנחם' מגור - להיענות לרצונו, פרשו הליטאים מהמפלגה ורצו ברשימה נפרדת בשם "דגל התורה".
לאור המצב המיוחד הורה הרבי באופן חד פעמי לכלל חסידי חב"ד בארץ להתגייס למערכה ולתמוך במפלגת אגודת ישראל, שסימנה בקלפי היה 'ג'.
חסידי חב"ד פתחו בקמפיין נרחב לטובת המפלגה, שבסופו של דבר קיבלה חמישה מנדטים[4], בעוד המפלגה המתחרה עברה בקושי את סף שני המנדטים.
איחוד עם פועלי אגודת ישראל
חזית טכנית
הרב שלמה לורינץ נסע בתחילת שנות הקמת מדינת ישראל, בשליחות החזון איש לרבי ולאדמו"ר ר' יואל מסאטמאר בנוגע לאיחוד מפלגת אגודת ישראל עם המזרחי. הרבי עודד ביותר להקים חזית דתית בין החרדים למפד"ל, החזון איש התנגד לחזית, והאדמו"ר מסאטמאר קרא להחרים הבחירות לגמרי. לורנץ, בשליחות החזון איש, ניסה לתאם עמדות (לטענת הרב שלמה לורינץ, ספרו המפורסם של ר' יואל "ויואל משה" יצא לאור בעקבות פגישה זו שגרמה לו להסביר דעתו בבהירות).
בפגישה זו היטיב הרבי לבאר את עמדתו ונראה כי לורנץ השתכנע, אך החזון איש סרב וטען כי "אנחנו והמפד"ל איננו שווים בהשקפה". כלפי טענה זו תמה הרבי: "כנסת זו 'השקפה'?!".[5]
ראו עוד
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ↑ אדמו"ר הרש"ב גם הוצב במקום השני במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
- ↑ צילום המכתב
- ↑ רש"י דברים לא, ז.
- ↑ רק כמאתיים קולות חסרו למנדט השישי
- ↑ חב"ד אינפו