שיחה:ועד ההצלה: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
החברה הוקמה בחכמה, והיא מנתה גם כמה צלמים נוכרים, כדי שבבוא יום השבת – לא יתרוקנו רחובות מוסקבה מהצלמים. בתמורה, התחייבו היהודים למלאות את מקומם של הצלמים הגויים בימי ראשון. | החברה הוקמה בחכמה, והיא מנתה גם כמה צלמים נוכרים, כדי שבבוא יום השבת – לא יתרוקנו רחובות מוסקבה מהצלמים. בתמורה, התחייבו היהודים למלאות את מקומם של הצלמים הגויים בימי ראשון. | ||
נוסף על ידי [[משתמש:פאלע]] ששכח לציין את שמו.. {{כתב קטן|• [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע"ד 22:43, 7 באפריל 2014 (UTC). בגלל שזו לא תבנית, ראיתי צורך לחתום.., שלא תבואו ותגידו}} | |||
גרסה מ־00:43, 8 באפריל 2014
מתוך "חייל בשירות הרבי", יש לערוך לסגנון חב"דפדיה ולהכניס אל תוך הערך:
כבר אמרו חז"ל שהקב"ה מקדים רפואה למכה, ואמנם, בתקופה בה באו הוריי למוסקבה, הכריז מנהיג ברית המועצות, וולדימיר לנין ימ"ש, על מדיניות-פנים חדשה של הקומוניסטים בשם "נעפ" (נאוואיא עקאנאמיטשיסקאיא פאליטינא), לפיה יכול כל אזרח פשוט להקים בית-מלאכה זעיר לפרנסתו.
במצב זה קם אבי [=משה דובער גנזבורג], יחד עם החסידים ר' רפאל נחמן הכהן ור' משה גוראריה, ויחד יזמו את הרעיון שנועד לפתור את בעיות הפרנסה ללא חילולי שבת:
עיקרו של הרעיון היה, להתחיל לעבוד בקבלנות. זאת-אומרת, שכל אחד ייצר בביתו חפצים שונים, ואחר-כך ימכור אותם ויביא את כסף הפדיון לממשלה. בדרך זו ניתן לשמור בקלות על שמירת השבת. בדרך זו לתעשייה ביתית – וכסף מניין? לשם כך הוקם הועד. הם ערכו סבב אצל כמה יהודים עשירים בעלי לב חם, ובכסף זה קנו מכונות לייצור כפתורים, גרביים וכדומה. את המכונות הללו חילקו לאנ"ש שהחלו לעבוד בבתיהם בקבלנות. אבי, למשל, יסד בית חרושת לעבודות נייר, מחברות וכדומה.
אולם לא לעולם חוסן, וכעבור מספר שנים החליט המימשל הסובייטי לבטל את האישורים הללו, ולהחרים את כל בתי העסק לרשות הממשלה. גם העסק של אבי ע"ה לא ניצל מידם הארוכה, והוא הועבר לרשות הממשלה; אלא שבאדיבותם נתנו לאבי את הזכות לעבוד בעסק שלו כמכונאי.
המנהל החדש שמונה מטעם הממשלה, היה יהודי. הוא העריך מאוד את אבי, ונתן לו רשות שלא לעבוד בשבתות ובחגי-ישראל, למרות הסכנה שבדבר.
אולם מצב זה לא נמשך זמן רב. הבולשת הרוסית הידקה את הפיקוח על מפעלים ועסקים שהתירו ליהודים להשתמט מעבודה בשבת, ולמנהל היהודי לא הייתה ברירה אלא לומר לאבי שאם הוא לא עובד בשבת – הוא מפוטר. כמובן, שאבי בחר באפשרות השנייה.
אבי לא היה יחיד במצבו. עשרות חסידי חב"ד נותרו ללא פרנסה, ושאלת ״וכי תאמרו מה נאכל" הפכה לאקטואלית...
הועד נערך שוב לפעולה. אבי, שהיה אומן-יד, למד את מלאכת הצילום, לימד את המלאכה לעוד רבים מאנ"ש, ואחר-כך פנה לעיריית מוסקבה בבקשה לאשר הקמת חברה לצילום ברחובות מוסקבה. חברה זו, נאמר בבקשה, תעניק שירות מצויין לתיירים הבאים למוסקבה וחפצים להצטלם על רקע אתרים מיוחדים בעיר. כי זאת להזכירכם, שבאותם שנים לא היו מצלמות אישיות לכל תייר...
החברה הוקמה בחכמה, והיא מנתה גם כמה צלמים נוכרים, כדי שבבוא יום השבת – לא יתרוקנו רחובות מוסקבה מהצלמים. בתמורה, התחייבו היהודים למלאות את מקומם של הצלמים הגויים בימי ראשון.
נוסף על ידי משתמש:פאלע ששכח לציין את שמו.. • שנוזעל - שיחה • ז' בניסן ה'תשע"ד 22:43, 7 באפריל 2014 (UTC). בגלל שזו לא תבנית, ראיתי צורך לחתום.., שלא תבואו ותגידו