יהודה לייב מינוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''יהודה לייב''' - המהרי"ל - היה אחיו של [[אדמו"ר הזקן]]. נודע כגאון עצום וחיבר את הספר "[[שארית יהודה]]". | רבי '''יהודה לייב''' - המהרי"ל - היה אחיו של [[אדמו"ר הזקן]]. נודע כגאון עצום וחיבר את הספר "[[שארית יהודה]]". | ||
נודע גם כמספר סיפורים נפלא, וכאשר חלה [[אדמו"ר הצמח צדק]] בא המהרי"ל לבקרו וסיפר לו סיפורים שונים. | |||
בכלל היו המהרי"ל והצמח צדק מתפלפלים הרבה ב[[נגלה]], והרבה מאגרותיהם אחד לשני הודפסו בשו"ת "צמח צדק". | |||
== ילדותו == | == ילדותו == | ||
המהרי"ל נולד בעיירה [[ליאזני]] בערך בשנת [[תק"י]]. | המהרי"ל נולד בעיירה [[ליאזני]] בערך בשנת [[תק"י]]. | ||
על ילדותו של המהרי"ל לא ידועים הרבה פרטים. אחד מהסיפורים הידועים שהתרחשו עמו ועם אחיו [[אדמו"ר הזקן]]הינו | על ילדותו של המהרי"ל לא ידועים הרבה פרטים. אחד מהסיפורים הידועים שהתרחשו עמו ועם אחיו [[אדמו"ר הזקן]] הינו סיפור "המעין הלבן" הנקרא כך בגלל מעיין שמצאו אדמו"ר הזקן ואחיו רבי יהודה לייב מתחת לאבן לבנה. הסיפור מובא ב[[אגרות קודש]] של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] בחלק כ'. | ||
== המהרי"ל ואדמו"ר הזקן == | == המהרי"ל ואדמו"ר הזקן == | ||
המהרי"ל כיהן כרב בינוביטש, אבל עוד לפני כן ישב ולמד בעיירה זו. | |||
המהרי"ל | המהרי"ל היה זה שיעץ לאדמו"ר הזקן לינסוע אל [[המגיד ממזריטש]]. המהרי"ל עצמו לא הצליח לינסוע מפני סיבות שונות. | ||
אחרי מינוי אדמו"ר הזקן | אחרי מינוי אדמו"ר הזקן כ[[אדמו"ר]], שימש המהרי"ל בנוסף על רבנותו בינוביטש כאחראי על [[(חדרים (תקופת אדמו"ר הזקן)|חדר ב']] של [[אדמו"ר הזקן]]. קשה מאוד היה לשהות ב'חדר' זה, עקב גאונותו העצומה של המהרי"ל.. | ||
המהרי"ל שימש גם כבוחן וכאחראי קבלה ל'חדרים' של אדמו"ר הזקן,ותנאי הקבלה שלו היו מחמירים במיוחד וכללו "ידיעה מקיפה בחסידות ובגמרא,בזוהר במדרש ובשולחן ערוך,בכוזרי עיקרים ומורה נבוכים". | המהרי"ל שימש גם כבוחן וכאחראי קבלה ל'חדרים' של אדמו"ר הזקן, ותנאי הקבלה שלו היו מחמירים במיוחד וכללו "ידיעה מקיפה בחסידות ובגמרא, בזוהר, במדרש ובשולחן ערוך, בכוזרי עיקרים ומורה נבוכים". | ||
המהרי"ל שימש גם כמתווך בין | המהרי"ל שימש גם כמתווך בין ה[[חסיד]]ים ואדמו"ר הזקן. הוא היה גם הגבאי הראשי, וכל עניני בית אדמו"ר הזקן נחתכו על פיו. | ||
המהרי"ל שימש גם כאחראי על עריכת [[שולחן ערוך הרב]] ומראי המקומות שלו,וכן גם על השאלות שהגיעו לאדמו"ר הזקן בנגלה. | המהרי"ל שימש גם כאחראי על עריכת [[שולחן ערוך הרב]] ומראי המקומות שלו, וכן גם על השאלות שהגיעו לאדמו"ר הזקן בנגלה. | ||
== המהרי"ל ואדמו"ר האמצעי == | |||
בעת המחלוקת של רבי [[אהרון מסטראשלה]] עם [[אדמו"ר האמצעי]] על המשך הנהגת [חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן, כתב המהרי"ל מכתב חריף לרבי אהרון ובו כותב "יודע אני היטב כמה היה רצונו של אחי שבנו המוהר"ד שיחיה ימשיך דרכו". | |||
המהרי"ל התבטא פעם על [[אדמו"ר האמצעי]] כלפי [[מאמר]]י החסידות שלו: "לאו כל מוחא סביל דא." | |||
== הסתלקותו == | |||
תאריך הסתלקותו לא נודע. מנוחתו כבוד ביאנוביטש. | |||
== ספרו == | |||
== | המהרי"ל חיבר שו"ת הנקרא "[[שארית יהודה]]" ובו מאות שאלות, מתוכם רבים שנשאלו על [[פורטל:מנהגי חב"ד|מנהגי החסידים]]. | ||
המהרי"ל חיבר שו"ת הנקרא "שארית יהודה" ובו מאות שאלות, מתוכם רבים שנשאלו על מנהגי החסידים. | |||
[[הרבי]] חיבר הערות וציונים על השו"ת הלזה. | [[הרבי]] חיבר הערות וציונים על השו"ת הלזה. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
*בנו רבי ישעיה. | *בנו רבי ישעיה. | ||
*נכדו רבי זאב וולף, אשר הדפיס את שו"ת "שארית יהודה". | |||
[[קטגוריה:בית רבי]] | |||
גרסה מ־17:33, 4 בנובמבר 2008
רבי יהודה לייב - המהרי"ל - היה אחיו של אדמו"ר הזקן. נודע כגאון עצום וחיבר את הספר "שארית יהודה".
נודע גם כמספר סיפורים נפלא, וכאשר חלה אדמו"ר הצמח צדק בא המהרי"ל לבקרו וסיפר לו סיפורים שונים.
בכלל היו המהרי"ל והצמח צדק מתפלפלים הרבה בנגלה, והרבה מאגרותיהם אחד לשני הודפסו בשו"ת "צמח צדק".
ילדותו
המהרי"ל נולד בעיירה ליאזני בערך בשנת תק"י.
על ילדותו של המהרי"ל לא ידועים הרבה פרטים. אחד מהסיפורים הידועים שהתרחשו עמו ועם אחיו אדמו"ר הזקן הינו סיפור "המעין הלבן" הנקרא כך בגלל מעיין שמצאו אדמו"ר הזקן ואחיו רבי יהודה לייב מתחת לאבן לבנה. הסיפור מובא באגרות קודש של כ"ק אדמו"ר שליט"א בחלק כ'.
המהרי"ל ואדמו"ר הזקן
המהרי"ל כיהן כרב בינוביטש, אבל עוד לפני כן ישב ולמד בעיירה זו.
המהרי"ל היה זה שיעץ לאדמו"ר הזקן לינסוע אל המגיד ממזריטש. המהרי"ל עצמו לא הצליח לינסוע מפני סיבות שונות.
אחרי מינוי אדמו"ר הזקן כאדמו"ר, שימש המהרי"ל בנוסף על רבנותו בינוביטש כאחראי על חדר ב' של אדמו"ר הזקן. קשה מאוד היה לשהות ב'חדר' זה, עקב גאונותו העצומה של המהרי"ל..
המהרי"ל שימש גם כבוחן וכאחראי קבלה ל'חדרים' של אדמו"ר הזקן, ותנאי הקבלה שלו היו מחמירים במיוחד וכללו "ידיעה מקיפה בחסידות ובגמרא, בזוהר, במדרש ובשולחן ערוך, בכוזרי עיקרים ומורה נבוכים".
המהרי"ל שימש גם כמתווך בין החסידים ואדמו"ר הזקן. הוא היה גם הגבאי הראשי, וכל עניני בית אדמו"ר הזקן נחתכו על פיו.
המהרי"ל שימש גם כאחראי על עריכת שולחן ערוך הרב ומראי המקומות שלו, וכן גם על השאלות שהגיעו לאדמו"ר הזקן בנגלה.
המהרי"ל ואדמו"ר האמצעי
בעת המחלוקת של רבי אהרון מסטראשלה עם אדמו"ר האמצעי על המשך הנהגת [חסידות חב"ד]] לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, כתב המהרי"ל מכתב חריף לרבי אהרון ובו כותב "יודע אני היטב כמה היה רצונו של אחי שבנו המוהר"ד שיחיה ימשיך דרכו".
המהרי"ל התבטא פעם על אדמו"ר האמצעי כלפי מאמרי החסידות שלו: "לאו כל מוחא סביל דא."
הסתלקותו
תאריך הסתלקותו לא נודע. מנוחתו כבוד ביאנוביטש.
ספרו
המהרי"ל חיבר שו"ת הנקרא "שארית יהודה" ובו מאות שאלות, מתוכם רבים שנשאלו על מנהגי החסידים.
הרבי חיבר הערות וציונים על השו"ת הלזה.
משפחתו
- בנו רבי ישעיה.
- נכדו רבי זאב וולף, אשר הדפיס את שו"ת "שארית יהודה".