יהודה לייב מינוביץ'

רבי יהודה לייב - המהרי"ל - היה אחיו של אדמו"ר הזקן. נודע כגאון עצום וחיבר את הספר "שארית יהודה".

ילדותו

המהרי"ל נולד בעיירה ליאזני בערך בשנת תק"י.

על ילדותו של המהרי"ל לא ידועים הרבה פרטים. אחד מהסיפורים הידועים שהתרחשו עמו ועם אחיו אדמו"ר הזקןהינו הסיפור עם "המעין הלבן", סיפור זה התרחש בהיות המהרי"ל בן שלוש שנים, וזה דבר המעשה:

באחד הימים (בערך בשנת תקי"ג), קילל המכשף של הכפר הסמוך לליאזני את המעיין שליד העיירה, וכל מימיו השחירו. כל מי ששתה או רחץ במים אלו נהיה חולה, והיו כאלה שאף מתו.

ויהי היום, וטיילו שני האחים אדמו"ר הזקן אשר היה בן שבע,ואחיו המהרי"ל אשר היה כאמור בן שלוש,באחוזה של רבי ברוך אביהם,אחת המשרתות הנוכריות נתנה לר' יהודה לייב תפוח,ר' יהודה לייב בירך ואכל,ורץ לאחיו לשאלו מהי הברכה האחרונה שמברכים על תפוח. שאלו אחיו "מניין לך תפוח?" והתברר שאותו תפוח לא היה אלא עורלה.

אדמו"ר הזקן סידר לאחיו "תיקון" על כך,והורה לו לטבול, שאל המהרי"ל "והרי המעין מקולל" ,ענה לו אחיו "שומע אני קול פכפוך מים מתחת לאדמה",חפרו שני האחים באדמה ומצאו מעין וטבלו בו.

עד מהרה התפרסם דבר המעין והייתה לבני ליאזני הרווחה,ויתר על כן-כל החולים טבלו במעין ונתרפאו.

ומאז נקרא שמו-המעין הלבן,כיוון שהמעיין התגלה מתחת לאבן לבנה. (אגרות קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חלק כ').

המהרי"ל ואדמו"ר הזקן

המהרי"ל כיהן כרב בינוביטש,אבל עוד לפני כן ישב ולמד בעיירה זו,המהרי"ל הוא זה שיעץ לאדמו"ר הזקן ליסוע אל המגיד ממזריטש,אלא שמהרי"ל עצמו לא הצליח ליסוע מפני סיבות שונות.

אחרי מינוי אדמו"ר הזקן כאדמו"ר,שימש המהרי"ל בנוסף על רבנותו בינוביטש כאחראי על חדר ב' של אדמו"ר הזקן,וידוע היה שקשה מאוד לשהות שם עקב גאונותו העצומה של המהרי"ל,וכפי שתיאר זאת רבי ברוך מרדכי מבברויסק "המהרי"ל הינו גאון בלהב אש".

המהרי"ל שימש גם כבוחן וכאחראי קבלה ל'חדרים' של אדמו"ר הזקן,ותנאי הקבלה שלו היו מחמירים במיוחד וכללו "ידיעה מקיפה בחסידות ובגמרא,בזוהר במדרש ובשולחן ערוך,בכוזרי עיקרים ומורה נבוכים".

המהרי"ל שימש גם כמתווך בין החסידים ואדמו"ר הזקן,הוא היה גם הגבאי הראשי, וכל עניני בית הרבי נחתכו על פיו.

המהרי"ל שימש גם כאחראי על עריכת שולחן ערוך הרב ומראי המקומות שלו,וכן גם על השאלות שהגיעו לאדמו"ר הזקן בנגלה.

המהרי"ל ואדמו"ר האמצעי

המהרי"ל עמד לצד אדמו"ר האמצעי בכל דבר לעניין,כך לדוגמא בעת המחלוקת עם רבי אהרון מסטראשלה על הנשיאות,הוא כתב מכתב חריף לרבי אהרון ובו כותב "יודע אני היטב כמה היה רצונו של אחי שבנו המוהר"ד שיחיה ימשיך דרכו".

המהרי"ל התבטא פעם אל אדמו"ר האמצעי כלפי מאמרי החסידות שלו: "לאו כל מוחא סביל דא."

אישיותו וספרו

כבר אמרנו לעיל שמהרי"ל נודע כגאון עמקן במידה בלתי רגילה.

המהרי"ל נודע גם כבעל מספר נפלא,וכאשר חלה אדמו"ר הצמח צדק בא המהרי"ל לבקרו וסיפר לו סיפורים שונים.

בכלל המהרי"ל והצמח צדק היו מתפלפלים הרבה בנגלה,והרבה מאגרותיהם אחד לשני הודפסו בשו"ת "צמח צדק".

המהרי"ל חיבר שו"ת הנקרא "שארית יהודה" ובו מאות שאלות, מתוכם רבים שנשאלו על מנהגי החסידים.

הרבי חיבר הערות וציונים על השו"ת הלזה.

הסתלקותו

תאריך הסתלקותו לא נודע,מנוחתו כבוד ביאנוביטש.

משפחתו

• בנו רבי ישעיה.

• נכדו רבי זאב וולף,אשר הדפיס את שו"ת "שארית יהודה".