סיפורי חסידים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 ה[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר מעשה, המלמד על מעלת הסיפור החסידי{{הערה|ראה אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' עו ואילך.}}: שני אנשים יודעי ספר ניגשו לבקש מהרב הצדיק רבי [[ישראל מרוז'ין]] הסכמות על ספריהם. האחד חיבר ספר של חידושי תורה, וחברו ליקט סיפורי חסידים. למרבה הפלא, הקדים רבי ישראל מרוז'ין, וציווה לכתוב את הסכמתו לספר הסיפורים '''לפני''' שיכתבו את הסכמתו על הספר עם חידושי התורה.
-עד כדי כך גדלה מעלתו של הסיפור החסידי, ש[[צמח צדק|אדמו"ר ה'צמח צדק']] השווה אותו במעלתו לציווי התורה לספר ביציאת מצרים, ואת כוחו וסגולתו של הסיפור – להוציא את החסיד מהמצב בו הוא נמצא{{הערה|שיחת אדמו"ר הריי"צ, ליל כ' כסלו תרצ"ב. ובספר המאמרים תש"י (עמ' 197) כותב על דרך זה: "גם ביציאת מצרים של חסידות ישנה המצוה של סיפור יציאת מצרים בדיבור. לספר סיפורים חסידיים ולהרגיש את הסיפור המסופר בפנימיות דפנימיות. צריכים לדעת שכל סיפור הינו הוראה בחיים איך צריכים להתנהג בפועל ממש, וממילא צריך כל סיפור להביא למדה טובה ולחיות פנימית בהידור מצוה, ולהרגיש את דרכי הנועם של תורת החסידות".}}:
+עד כדי כך גדלה מעלתו של הסיפור החסידי, ש[[צמח צדק|אדמו"ר ה'צמח צדק']] השווה אותו במעלתו לציווי התורה לספר ביציאת מצרים, ואת כוחו וסגולתו של הסיפור - להוציא את החסיד מהמצב בו הוא נמצא{{הערה|שיחת אדמו"ר הריי"צ, ליל כ' כסלו תרצ"ב. ובספר המאמרים תש"י (עמ' 197) כותב על דרך זה: "גם ביציאת מצרים של חסידות ישנה המצוה של סיפור יציאת מצרים בדיבור. לספר סיפורים חסידיים ולהרגיש את הסיפור המסופר בפנימיות דפנימיות. צריכים לדעת שכל סיפור הינו הוראה בחיים איך צריכים להתנהג בפועל ממש, וממילא צריך כל סיפור להביא למדה טובה ולחיות פנימית בהידור מצוה, ולהרגיש את דרכי הנועם של תורת החסידות".}}:
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים. אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, וכולנו יודעים את התורה – חב"די שלם – מצוה עלינו לספר. צריכים לספר סיפור חסידי, ובסיפור עצמו יוצאים ממצרים}}
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים. אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, וכולנו יודעים את התורה - חב"די שלם - מצוה עלינו לספר. צריכים לספר סיפור חסידי, ובסיפור עצמו יוצאים ממצרים}}
 יתירה מזו, התבטא אדמו"ר הזקן{{הערה|אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמ' סה.}}:
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כאשר שמענו מהרבי (היינו המגיד ממעזריטש) דברי תורה – היה זה אצלנו תורה שבעל פה, וכאשר שמענו מהרבי סיפור – היה זה אצלנו כמו תורה שבכתב!}}
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כאשר שמענו מהרבי (היינו המגיד ממעזריטש) דברי תורה - היה זה אצלנו תורה שבעל פה, וכאשר שמענו מהרבי סיפור - היה זה אצלנו כמו תורה שבכתב!}}
 ר' הלל מפאריטש, ביכר את מעלתם של הסיפורים, ואמר כי שני הספרים הראשונים בחמשת חומשי התורה הינם 'בראשית' ו'שמות', שרובם סיפורי מעשיות, ורק לאחר הקדמת שמיעת הסיפורים, ניתן ללמוד תורה כראוי{{הערה| אגרות קודש חלק ד' עמ' נב.}}.
@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 באגרות קודש שלו כותב אדמו"ר הריי"צ{{הערה|חלק ג', עמ' שיא.}}, שקריאת סיפורי צדיקים אצל ילדים הינו עיקר גדול בחינוכם, אך בכך לא די, וצריך לחנכם גם '''לספר''' את מה שקראו, ולהסביר להם את המוסר השכל מהסיפורים אותם הם קוראים:
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עיקר גדול בהדרכה לקטנים, לתת להם סיפורים טובים מהנהגות צדיקים.. להשגיח עליהם שיקראו זה בשימת לב, ולבוחנם אם יודעים מה שקראו, '''ולהרגילם לספר במתינות ובסדר כל מה שקראו''', ואחר כל סיפור שיקראו – נחוץ להסביר להם את המוסר-השכל ביראת שמים היוצא מסיפור זה}}
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עיקר גדול בהדרכה לקטנים, לתת להם סיפורים טובים מהנהגות צדיקים.. להשגיח עליהם שיקראו זה בשימת לב, ולבוחנם אם יודעים מה שקראו, '''ולהרגילם לספר במתינות ובסדר כל מה שקראו''', ואחר כל סיפור שיקראו - נחוץ להסביר להם את המוסר-השכל ביראת שמים היוצא מסיפור זה}}
 הסיפור החסידי משמש ככלי לחינוך ולהדרכה לא רק בנוגע לילדים קטנים, כי אם גם בנוגע להדרכת האברכים וחינוכם בדרכי החסידות.
@@ שורה 36: / שורה 36: @@
 ===בעת התוועדות חסידים===
-הסיפורים החסידיים, תופסים חלק נכבד בעת ההתוועדות החסידית, "בין עובדי ה' במוחם והן עובדי ה' בלבם – צריכים חיזוק, והחיזוק בעבודת התפילה הוא התוועדות חסידותית, בסיפורי צדיקים וחזרת פתגמיהם"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' שלב.}}.
+הסיפורים החסידיים, תופסים חלק נכבד בעת ההתוועדות החסידית, "בין עובדי ה' במוחם והן עובדי ה' בלבם - צריכים חיזוק, והחיזוק בעבודת התפילה הוא התוועדות חסידותית, בסיפורי צדיקים וחזרת פתגמיהם"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' שלב.}}.
 וכן: "בימים עברו.. בשבתות וביומי דפגרא היו מתאספים, מנגנים ניגונים לבביים עמוקים, משוחחים על צורת התנהגותו של חסיד, ומספרים סיפורים שונים מהנהגות הרביים, מהנהגות זקני החסידים, ומעניני "יחידות""{{הערה|לקוטי דיבורים (בלה"ק), חלק ג' עמ' 306.}}
@@ שורה 57: / שורה 57: @@
 ==אופן הסיפור החסידי==
 ===הכנה לסיפור===
-בנוסף לכך, נדרשת הכנה כללית לפני שמספרים סיפור חסידי, הן מצד המספר, והן מצד שומע הסיפור{{הערה|ספר השיחות ה'תש"ד, עמ' 341.}}: '''"המספר זקוק להכנה גדולה יותר מאשר לומר מאמר עמוק ביותר, ומי ששומע סיפור – זקוק להכנה גדולה יותר מאשר לשמוע מאמר עמוק ביותר"'''.
+בנוסף לכך, נדרשת הכנה כללית לפני שמספרים סיפור חסידי, הן מצד המספר, והן מצד שומע הסיפור{{הערה|ספר השיחות ה'תש"ד, עמ' 341.}}: '''"המספר זקוק להכנה גדולה יותר מאשר לומר מאמר עמוק ביותר, ומי ששומע סיפור - זקוק להכנה גדולה יותר מאשר לשמוע מאמר עמוק ביותר"'''.
 וכך התבטא אדמו"ר הרש"ב{{הערה|[[אגרות קודש]] כ"ק אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמ' סה.}}: "צריך כשרון שכלי לדעת כיצד '''לספר''' סיפור, וצריך כשרון שכלי לדעת כיצד '''לשמוע''' סיפור".
@@ שורה 65: / שורה 65: @@
 ===דיוק בפרטים===
-באותה שיחה, אדמו"ר הריי"צ ממשיך ומזהיר, כי כאשר מספרים סיפור שאינו אמיתי – הרי זה משחית את מידותיו של שומע הסיפור, ועושה אותו ל'חיצון', ולשקרן.
+באותה שיחה, אדמו"ר הריי"צ ממשיך ומזהיר, כי כאשר מספרים סיפור שאינו אמיתי - הרי זה משחית את מידותיו של שומע הסיפור, ועושה אותו ל'חיצון', ולשקרן.
 ובמקום אחר{{הערה|ליקוטי דיבורים, ליקוט כג.}}, מניח אדמו"ר הריי"צ דגש מיוחד על חשיבות הדיוק בסיפורי חסידים: '''"צריכים ללמוד כיצד לספר סיפור חסידי, לא לייפות את הסיפור בביאורים והסברים עצמיים, לספר את הסיפור דבר דבור על אופנו"'''.
-הדבר אמור לא רק כלפי סיפורים מיוחדים, אלא כלפי כל סיפור חסידי, ואפילו קטע קטן המסופר מתוך סיפור שלם, צריך להיות מסופר בדיוק מירבי{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' רפ.}}: "דבר ידוע ומפורסם בשם הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר כל דבר סיפור צדיקים או של חסידים – בלי הבדל תוכן, כי גם סיפור אשר בהשקפה ראשונה לא נראה בו שום תוכן, הנה באמת יש בו תוכן רב – צריך להיות מסופר בדיוק רב, וגם קטע של סיפור צריך להיות מסופר בסדר מדוייק".
+הדבר אמור לא רק כלפי סיפורים מיוחדים, אלא כלפי כל סיפור חסידי, ואפילו קטע קטן המסופר מתוך סיפור שלם, צריך להיות מסופר בדיוק מירבי{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' רפ.}}: "דבר ידוע ומפורסם בשם הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר כל דבר סיפור צדיקים או של חסידים - בלי הבדל תוכן, כי גם סיפור אשר בהשקפה ראשונה לא נראה בו שום תוכן, הנה באמת יש בו תוכן רב - צריך להיות מסופר בדיוק רב, וגם קטע של סיפור צריך להיות מסופר בסדר מדוייק".
 ===מקור הסיפור===
@@ שורה 123: / שורה 123: @@
 ;להלן רשימה חלקית:
-*[[ר' מענדל]] – תולדות המשפיע החסידי ר' מענדל פוטרפס.
+*[[ר' מענדל]] - תולדות המשפיע החסידי ר' מענדל פוטרפס.
-*[[הטרקטוריסט של הרבי]] – תולדות המשפיע החסידי ר' ראובן דונין.
+*[[הטרקטוריסט של הרבי]] - תולדות המשפיע החסידי ר' ראובן דונין.
-*[[ברוך אומר ועושה]] – תולדות הרה"ח ר' ברוך פאריז.
+*[[ברוך אומר ועושה]] - תולדות הרה"ח ר' ברוך פאריז.
-*[[אחד היה אברהם (ספר)|אחד היה אברהם]] – תולדות הרה"ח ר' אברהם פאריז.
+*[[אחד היה אברהם (ספר)|אחד היה אברהם]] - תולדות הרה"ח ר' אברהם פאריז.
-*[[גאון וחסיד]] – תולדות הרה"ח ר' זלמן לייב אסטולין.
+*[[גאון וחסיד]] - תולדות הרה"ח ר' זלמן לייב אסטולין.
 *[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - תולדותיהם של זקני החסידים בארץ הקודש.
 *[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/rznbm.pdf תולדות אברהם חיים] - תולדות הרה"ח ר' [[אברהם חיים רוזנבוים]].
@@ שורה 168: / שורה 168: @@
 ==הוראות בנוגע להדפסת סיפורי חסידים==
 ===הדפסת סיפורים לא מדוייקים===
-באגרת הרבי לרש"י זוין שצוטטה לעיל, כותב הרבי שניתן להדפיס סיפורים חסידיים שלא נודעה מידת אמינותם, מכיון שסיפורים אלו – גם אם לא התרחשו בפועל – משקפים את מהלך הרוח של חסידים ואת אורח חייהם, ואף אם המעשה לא אמת, הרי שהוא היה יכול להיות באמת ("אויב די מעשה איז ניט אמת, האט עס אבער געקענט זיין אמת").
+באגרת הרבי לרש"י זוין שצוטטה לעיל, כותב הרבי שניתן להדפיס סיפורים חסידיים שלא נודעה מידת אמינותם, מכיון שסיפורים אלו - גם אם לא התרחשו בפועל - משקפים את מהלך הרוח של חסידים ואת אורח חייהם, ואף אם המעשה לא אמת, הרי שהוא היה יכול להיות באמת ("אויב די מעשה איז ניט אמת, האט עס אבער געקענט זיין אמת").
 [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר{{הערה|אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמ' נט.}}: "אוהב אני סיפורי החסידים ושיחתם, גם אלה הדברים המסופרים שאינם מדוייקים כל כך, ואפילו אלה הדברים שהם מוגזמים. הסיפורים החסידיים מחממים ומאירים את הבית החסידי".