מסכת זבחים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "לקו"ת" ב־"לקוטי תורה")
מ (החלפת טקסט – "בהמה " ב־"בהמה ")
שורה 7: שורה 7:
מיד אחרי שחיטת [[קרבנות|הבהמה]], יש להקטיר את דמה על ה[[מזבח]], ובכך תלויה כפרת המתכפר, ובשונה מהולכת איברים ל[[כבש]], שאין כפרת המתכפר תלויה בכך.
מיד אחרי שחיטת [[קרבנות|הבהמה]], יש להקטיר את דמה על ה[[מזבח]], ובכך תלויה כפרת המתכפר, ובשונה מהולכת איברים ל[[כבש]], שאין כפרת המתכפר תלויה בכך.


כדי להביא את [[הדם]] ל[[מזבח]], יש צורך להוליך את [[דם]] הבהמה ממקום שחיטתה שם נזרקה דמה לתוך המזרק, למזבח עליו הוא מוקטר.
כדי להביא את [[הדם]] ל[[מזבח]], יש צורך להוליך את [[דם]] ה[[בהמה]] ממקום שחיטתה שם נזרקה דמה לתוך המזרק, למזבח עליו הוא מוקטר.


במסכת {{הערת שוליים|דף יד, ב.}} נפסק שהולכה שלא ברגל, אינה הולכה.  
במסכת {{הערת שוליים|דף יד, ב.}} נפסק שהולכה שלא ברגל, אינה הולכה.  

גרסה מ־06:47, 5 באוקטובר 2016

הכנת עצי המערכה לשים על המזבח כדי להקריב עליה זבחים

במסכת זבחים יש 14 פרקים, ו119 דפים.

תוכן המסכת

המסכת עוסקת בדיני הקרבת הקרבנות. בכל מצווה יש את חלק המחשבה, חלק הדיבור וחלק המעשה. חלק המחשבה שבמצוות הבאת קרבנות היא התפילה, חלק הדיבור הוא בלימוד מסכת זבחים, וחלק המעשה בהקרבת הקרבנות[1].

ביאורי הרבי

מיד אחרי שחיטת הבהמה, יש להקטיר את דמה על המזבח, ובכך תלויה כפרת המתכפר, ובשונה מהולכת איברים לכבש, שאין כפרת המתכפר תלויה בכך.

כדי להביא את הדם למזבח, יש צורך להוליך את דם הבהמה ממקום שחיטתה שם נזרקה דמה לתוך המזרק, למזבח עליו הוא מוקטר.

במסכת [2] נפסק שהולכה שלא ברגל, אינה הולכה.

הראשונים נחלקו האם גם כשמסיבה טכנית, אין צורך במעשה ההולכה, וכמו באופן שהשחיטה היתה בסמוך למזבח, אם גם באופן זה זקוקים למעשה ההולכה. לדעת הרמב"ם, גם באופן זה ישנו חיוב לעשות הולכה בדווקא. לעומת זאת, לשיטת רש"י[3] בעומד אצל המזבח וודאי שאין צריך הולכה ברגל,[4].

ביאורים נוספים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אדמו"ר ה"צמח צדק" אור התורה במדבר הוספות, פרשת פינחס ללקוטי תורה צו את בני ישראל, ד.
  2. דף יד, ב.
  3. זבחים טו, א ד"ה אלא בהולכה.
  4. וראה ב' הגירסאות ברש"י שם. ואכ"מ. וראה גם רש"י זבחים יג, א (ד"ה כשהוא אומר) "דזימנין הולכה ליתיה כלל כמו השוחט בצד המזבח". - הרבי.