אסרו חג – הבדלי גרסאות

גרסה מ־05:17, 24 במרץ 2014

אסרו חג הוא היום שלאחר החג האחרון בשלושת הרגלים. בעוד שבחוץ לארץ ביום זה ניחוג יום טוב שני של גלויות, הרי בארץ ישראל מצויין היום כאיסרו חג.

מקור השם

מקור השם הוא על פי לשון הפסוק: "איסרו חג בעבותים, עד קרנות המזבחתבנית:הערת שוליים". שפשוטו - קישרו את קרבן החג בשלשלאות סמוך לפינות המזבח (כדי שיהיה מוכן לצורך זריקת הדם). חז"ל דרשו על פסוק זה ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבןתבנית:הערת שוליים".

הלכות ומנהגי חב"ד ביום

אין צמים ואין אומרים תחנון.
פוסק אדמו"ר הזקן יש להרבות בסעודה ביום זהתבנית:הערת שוליים.
ביום זה מתקיים, על-פי הוראת הרבי כינוס תורה.

הערות שוליים

גרסה מ־05:06, 24 במרץ 2014 עריכה שלום בוט (שיחה \| תרומות) 14,699 עריכות מ החלפת טקסט – "]]]" ב־"]]" → העריכה הקודמת		גרסה מ־05:17, 24 במרץ 2014 עריכה ביטול שלום בוט (שיחה \| תרומות) 14,699 עריכות מ החלפת טקסט – "]]]" ב־"]]]]" העריכה הבאה ←
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ: כינוס תורה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|כינוס תורה הנערך באיסרו חג ב[[770]]]		[[קובץ: כינוס תורה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|כינוס תורה הנערך באיסרו חג ב[[770]]]]
	'''אסרו חג''' הוא היום שלאחר החג האחרון ב[[שלושת הרגלים]]. בעוד שב[[חוץ לארץ]] ביום זה ניחוג [[יום טוב שני של גלויות]], הרי ב[[ארץ ישראל]] מצויין היום כאיסרו חג.		'''אסרו חג''' הוא היום שלאחר החג האחרון ב[[שלושת הרגלים]]. בעוד שב[[חוץ לארץ]] ביום זה ניחוג [[יום טוב שני של גלויות]], הרי ב[[ארץ ישראל]] מצויין היום כאיסרו חג.