אדום (קליפה) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 ב) במדת ה[[רציחה]] ו[[כעס]], שעל חרבו יחיה.
 ===התהוות הקליפה בשבירת הכלים===
-שורש קליפה זו כמו כל הקליפות הטמאות שבעולם, נתהוו מ[[שבירת הכלים]] שהיתה ב[[עולם התוהו]], ו[[עולם התוהו]] קדם ל[[עולם התיקון]] והוא למעלה ממנו, אבל מכיון שהיה שם ריבוי אורות ומיעוט כלים - שלא כפי הכונה הפנימית של ה' - לכן היתה בהם שבירה, ונפלו [[רפ"ח ניצוצות]] הקדושה - לקליפות וסט"א.
+שורש קליפה זו כמו כל הקליפות הטמאות שבעולם, נתהוו מ[[שבירת הכלים]] שהיתה ב[[עולם התוהו]], ו[[עולם התוהו]] קדם ל[[עולם התיקון]] והוא למעלה ממנו, אבל מכיון שהיה שם ריבוי אורות ומיעוט כלים - שלא כפי הכונה הפנימית של ה' - לכן היתה בהם שבירה, ונפלו [[רפ"ח ניצוצות]] הקדושה - לקליפות וסט"א. עבודתם של בני ישראל - ששרשם מ[[שם מ"ה]] דתיקון - היא לברר את הניצוצות מתוך הקליפות ולהעלותם לקדושה.
-עבודתם של בני ישראל - ששרשם מ[[שם מ"ה]] דתיקון - היא לברר את הניצוצות מתוך הקליפות ולהעלותם לקדושה.
+שבירת הכלים שהיתה בעולם התוהו, היתה רק בז' מדריגות התחתונות, שהם [[שבע מדות בתוהו]], הנקראים בשם {{ציטוטון|ז' מלכין קדמאין דתוהו}}, ורמוזים בפסוק: {{ציטוטון|וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל}}{{הערה|בראשית לו לא}}, ומהם נתהוו שבע מדות רעות ב[[נפש הבהמית]] שבלב האדם, וכן גם שבעת עממין דכנען, שהם "עיקר עבודה זרה ויסודה הראשון" (כהגדרת הרמב"ם בספר המצוות). אבל בג' מדריגות הראשונות שבעולם התוהו - [[כח"ב]] ([[כתר]] [[חכמה]] ו[[בינה]]), לא היתה שבירה, אלא ירידה בלבד בחיצוניות ואחוריים שלהם. ולכן לא נפלו ל[[טומאה]] חמורה כל כך של דברי [[איסור]], אלא לטומאת [[קליפת נוגה]]. והם ה[[חכמה]] וה[[בינה]] בחכמות חיצוניות - חכמת הטבע שאין בהם איסור ח"ו, אבל הם מטומאת קליפת נוגה, וכן ה[[כתר]] ד[[תוהו]] בירידתו למטה, ענינו - הרצון החזק בעניני העולם הזה הגשמי.
-שבירת הכלים שהיתה בעולם התוהו, היתה רק בז' מדריגות התחתונות, שהם [[שבע מדות בתוהו]], הנקראים בשם {{ציטוטון|ז' מלכין קדמאין דתוהו}}, ורמוזים בפסוק: {{ציטוטון|וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל}}{{הערה|בראשית לו לא}}, ומהם נתהוו שבע מדות רעות ב[[נפש הבהמית]] שבלב האדם, וכן גם שבעת עממין דכנען, שהם "עיקר עבודה זרה ויסודה הראשון" (כהגדרת הרמב"ם בספר המצות).
+גם אומות העולם שחיותם מסטרא אחרא, מתהווים מספירות התוהו, ובעוד ששבעת עממין נתהוו מז' מדות דתוהו, כנ"ל, הנה מואב הוא מחכמה דתוהו ([[אב (חכמה)]], ועמון מבינה דתוהו (עמון - אותיות נועם, שהיא ה[[נועם]] והערבות שבהתבוננות השכלית), ואילו אדום - שרשו בכתר דתוהו, (כתר - רצון) שהוא היסוד והעיקר בעולם התוהו. נמצא כי קליפת אדום היא הרצון החזק בעניני העולם הזה, ובשרשה היא בחינת כתר שבתוהו, שהוא הקדמוני שקדם לחכמה ובינה - עיקר עולם התוהו. ולזאת נתן [[הקב"ה]] לישראל את ארץ שבעת העמים, בשביל [[עבודת הבירורים]], כדי שיהפכו את ארץ כנען ל[[ארץ ישראל]], ויעשו לו יתברך [[דירה בתחתונים]]. אבל הקיני הקניזי והקדמוני - עמון מואב ואדום, ניתנו לבני ישראל רק [[בכח]] בלבד, ולא ניתנו עדיין [[בפועל]] - להעלותם ולהפכם לקדושה באופן ישיר, משום שעדיין אין באפשריותנו לתקן את המוחין דתוהו עצמן, אלא רק באמצעות התיקון של ז' המדות דתוהו - על ידי מעשינו ועבודתנו בתורה ומצוות כל זמן משך הגלות.
-אבל בג' מדריגות הראשונות שבעולם התוהו - [[כח"ב]] ([[כתר]] [[חכמה]] ו[[בינה]]), לא היתה שבירה, אלא ירידה בלבד בחיצוניות ואחוריים שלהם.
-ולכן לא נפלו ל[[טומאה]] חמורה כל כך של דברי [[איסור]], אלא לטומאת [[קליפת נוגה]]. והם ה[[חכמה]] וה[[בינה]] בחכמות חיצוניות - חכמת הטבע שאין בהם איסור ח"ו, אבל הם מטומאת קליפת נוגה, וכן ה[[כתר]] ד[[תוהו]] בירידתו למטה, ענינו - הרצון החזק בעניני העולם הזה הגשמי.
-גם אומות העולם שחיותם מסטרא אחרא, מתהווים מספירות התוהו, ובעוד ששבעת עממין נתהוו מז' מדות דתוהו, כנ"ל, הנה מואב הוא מחכמה דתוהו ([[אב (חכמה)]], ועמון מבינה דתוהו (עמון - אותיות נועם, שהיא ה[[נועם]] והערבות שבהתבוננות השכלית), ואילו אדום - שרשו בכתר דתוהו, (כתר - רצון) שהוא היסוד והעיקר בעולם התוהו.
-נמצא כי קליפת אדום היא הרצון החזק בעניני העולם הזה, ובשרשה היא בחינת כתר שבתוהו, שהוא הקדמוני שקדם לחכמה ובינה - עיקר עולם התוהו.
-ולזאת נתן [[הקב"ה]] לישראל את ארץ שבעת העמים, בשביל [[עבודת הבירורים]], כדי שיהפכו את ארץ כנען ל[[ארץ ישראל]], ויעשו לו יתברך [[דירה בתחתונים]].
-אבל הקיני הקניזי והקדמוני - עמון מואב ואדום, ניתנו לבני ישראל רק [[בכח]] בלבד, ולא ניתנו עדיין [[בפועל]] - להעלותם ולהפכם לקדושה באופן ישיר, משום שעדיין אין באפשריותנו לתקן את המוחין דתוהו עצמן, אלא רק באמצעות התיקון של ז' המדות דתוהו - על ידי מעשינו ועבודתנו בתורה ומצוות כל זמן משך הגלות.
 עתה עיקר העבודה היא בבירור המדות, ואילו העבודה בתיקון המוחין היא רק בחיצוניותן בלבד - באותו חלק מהמוחין המתפשט ופועל על המדות., אבל התיקון המושלם של הקיני קניזי והקדמוני - עצם ופנימיות ג' המוחין, יהיה רק לעתיד לבוא, כאשר כל ענין בעבודת ה' יהיה בשלימותו המלאה, ועבודת ג' המוחין ([[חב"ד]]) תהיה גם (ובעיקר) עבודה בפני עצמה - להתאחד עם אלקות על ידי "יחוד נפלא" של שכלו עם התורה שהיא חכמתו יתברך, והוא וחכמתו אחד. וכל זה יהיה ב[[גאולה]] השלימה, שאז יתעלה כל העולם כולו בביטול מוחלט לה', ואז ינחלו בני ישראל גם את ארצותיהם.