מזבח העולה – הבדלי גרסאות

המזבח עמד במזרח החצר, כשהדופן המערבית במרחק – 10 אמה, ממסך פתח המשכן, והדופן הצפונית במרחק – 12 ו- 1/3 אמה, מקלעי החצר הצפוניים. בדופן הדרומית הונח הכבש (משטח עליה משופע), קצה תחתית הכבש עמד במרחק – 1 אמה מעמודי החצר הדרומיים.

דפנות מזבח העולה נעשו מעצי שיטים בעובי – 1 טפח, דפנות העץ צופו מבית ומחוץ בנחושת. פנים המזבח היה חלול ללא גג. בזמן החניה מילאו את חללו באדמה<REF>רש"י- שמות ל', ג'</REF>. לדעת הנצי"ב, היה למזבח גג מעצי שיטים מצופה בנחושת.  

'''מידות המזבח:''' אורכו – 5 אמה, רוחבו – 5 אמה, וגובהו – 10 אמה - כולל גובה קרנות המזבח, לדעת ר' יוסי<REF>זבחים נט.</REF>. לדעת ר' יהודה, היה גובה המזבח – 3 אמה. נלענ"ד שהמזבח הורכב משתי תיבות חלולות: האחת בגובה – 3 אמות (החלק העליון של המזבח), והשניה הגובה – 7 אמות (החלק התחתון של המזבח).  

'''צורת הכבש:''' משטח משופע וחלק (ללא מדרגות), ברוחב – 5 אמה, באורך – 32 אמה<REF>מידות פ"ג, ג'.</REF>, ובגובה – 10 אמה (לדעת ר' יוסי). לדעת ר' יהודה הסובר שגובה המזבח היה 3 אמה, היה אורך הכבש לדעתו - 10 אמה. בדופן הצפונית של הכבש, נעשו חריצים כנגד בליטות יסוד המזבח והכרכוב. כדי להצמיד את הכבש למזבח למרחק כחוט השערה.  

הכבש ניתן בצידו הדרומי של מזבח העולה. תחילת שיפועו במרחק – 1 אמה מעמודי החצר, וראשו הגיע עד לגג המזבח.  

ענינו של מזבח הוא שעליו הקריבו את החלב והדם – דהיינו המובחר – של הקרבנות.  

וע"פ הידוע שבשעת הקרבת הקרבן היו צריכים לחשוב שכל הענינים הנעשים עם הבהמה היו צריכים להעשות עם האדם, הרי מובן, שענין המזבח בעבודה בנפש האדם הוא – שעבוד כחותיו הנעלים, כמו השכל, לאלקות.<REF> [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/6/25&search=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9A+%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D תורת מנחם]</REF>