אתחלתא דגאולה – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " ע"ד " ב־" על דבר " |
די העכסטע צייט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אתחלתא דגאולה''' פירושו התחלת ה[[גאולה]]. במונח זה השתמשה רבות הציונות הדתית, כהגדרה להקמת מדינת ישראל, ולהקמת שלטון | '''אתחלתא דגאולה''' פירושו התחלת ה[[גאולה]]. במונח זה השתמשה רבות הציונות הדתית, כהגדרה להקמת [[מדינת ישראל]], ולהקמת שלטון ה[[יהודים]] ב[[ארץ ישראל]]. ה[[רבי]] מתנגד לתפיסה זו, כיון ש[[מדינת ישראל]] לא הוקמה על בסיס [[תורה]] ו[[מצוות]] היא אינה יכולה להוות התחלה ל[[גאולה]]. ה[[רבי]] ציין מספר רב של פעמים שהתחלת ה[[גאולה]] על פי [[הלכה]] היא אך ורק בסדר אותו קבע ה[[רמב"ם]], שתהיה תחילה על ידי [[מלך המשיח]] שהינו בשר ודם. | ||
== המדרש וההלכה == | == המדרש וההלכה == | ||
מכמה מדרשים ומאגדות | מכמה מדרשים ומאגדות ה[[גמרא]] ב[[תלמוד בבלי]] ו[[ירושלמי]] נראה שחידוש היישוב ה[[יהודי]] ב[[ארץ ישראל]] הינו התחלת ה[[גאולה]]. ב[[גמרא]] בסנהדרין מובא על פריחת הצומח ב[[ארץ ישראל]], "אין לך [[קץ]] מגולה מזה". | ||
תפיסת היסוד של | תפיסת היסוד של ה[[רבי]] היא כי אי אפשר להסמך על מדרשים וגמרות ולקבוע מהם הלכה, ההלכה נקבעה ב[[רמב"ם]] שהוא הפוסק היחיד בענין ה[[גאולה]], ובמקום שלא חלקו עליו סימן הוא, כי הסכימו לדבריו, ה[[רמב"ם]] כותב בהלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח פרק י"א על הסדר ב[[גאולה]]: "יעמוד מלך מבית דוד [[הוגה בתורה]] ו[[עוסק במצוות]] כדוד אביו ויכוף כל [[ישראל]] לילך בה ולחזק בדקה", כלומר ה[[גאולה]] תתחיל בביאת ה[[מלך המשיח]]. רק לאחר מכן יהיה השלב של [[קיבוץ גלויות]]{{הערה|פעם בעיצומה של [[יחידות]] של אחד מרבני ה[[ציונות|ציונות הדתית]] נשמע קולו של ה[[רבי]] שהוא אומר בקול תוך כדי דפיקה השולחן: {{ציטוטון|הרב קוק טעה...}} - מדברי הרב [[אסף חנוך פרומר]], בועידת התמימים לתלמידי התמימים בארגון [[את"ה העולמי]], כ"ד ניסן [[תשע"ג]].}}. | ||
גם את המדרשים אפשר לפרש בצורה שונה, מכיון שהשם 'גאולה' הוא שם כללי, כל גאולה של יחיד או רבים מצרה קרוי גאולה, לכן ייתכן שהמדרש והגמרא מדברים על גאולה, אך לא על | גם את המדרשים אפשר לפרש בצורה שונה, מכיון שהשם '[[גאולה]]' הוא שם כללי, כל [[גאולה]] של יחיד או רבים מצרה קרוי [[גאולה]], לכן ייתכן שהמדרש והגמרא מדברים על [[גאולה]], אך לא על ה[[גאולה]] המיוחלת. | ||
ישנם (בודדים - כמובן) שרצו לומר שמדברי | ישנם (בודדים - כמובן) שרצו לומר שמדברי הגמרא בסנהדרין: שהקב"ה מקים 'דוד אחר' שהוא יהי' [[מלך המשיח]], הכוונה לדוד בן גוריון. טענה מגוחכת ומבהילה זו דחה ה[[רבי]], כפי המובן בפשטות ש[[מלך המשיח]] תפקידו לכוף את [[ישראל]] לקיים [[תורה ומצוות]] ולהחזיר את [[שלימות התורה]] ל[[עם ישראל]], ממילא מובן שדוד בן גוריון שפעל בכיוון ההפוך לחטוא ולהחטיא לא שייך שיהיה [[מלך המשיח]]... | ||
== חומרת הטעות בזה == | == חומרת הטעות בזה == | ||
במכתבים רבים | במכתבים רבים ה[[רבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. המצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום [[תורה ומצוות]] לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[מדינת ישראל]], ולהיפך, ממילא לא ייתכן שזוהי התחלת ה[[גאולה]], שמטרתה [[שלימות התורה ומצוות]]. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], הוא כותב שהדבר גורם להתרופפות בקיום [[תורה ומצוות]] ולדחיית ה[[קץ]]{{הערה|"כיון שלדעתי {{מונחון|עי"ז|על ידי זה}} דוחין את ה[[קץ]] {{מונחון|ח"ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע"ז|על זה}} שהדברים על דבר אתחלתא ד[[גאולה]] בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ"צ|תורה ומצוות}}..." (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)}} "הביאור היחידי שנופלים קורבנות ב[[ארץ ישראל]] הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא ד[[גאולה]].{{הערה|וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה – הכרזת "אתחלתא דגאולה" – עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע"ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו ש[[ניצולי השואה|ניצולו מהשואה]] וראו [[נסים]] גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג"כ|גם כן }} באופן בלתי טבעי כנ"ל, הי"ד" (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג).}}. פרופ' [[ישראל אלדד]] כתב במאמר ב"[[ידיעות אחרונות]]" על ביקורו בחצר הרבי מליובאוויטש: "כאשר ניסיתי להעלות את הנוסחה המקובלת בציונות הדתית שהציונות היא אתחלתא ד[[גאולה]]... חל מפנה מפתיע בטון דיבורו, אף הלם באגרופו על השולחן והפטיר: הרב קוק טעה". הרב [[שלום דב וולפא]], כתב בנושא זה את הספר '''בין אור לחושך'''. | ||
ה[[רבי]] אמר כי טענות אלו מביאים לקולות ב[[תורה ובמצוות]] (מכיון שמסתכלים על שלטון שאינו מאמין ב[[תורה ובמצוות]] כתחילת ה[[גאולה]]). | |||
ה[[רבי]] אמר שאמירה זו היא שימת חושך לאור, ואור לחושך. | |||
ביטוי חריף (יוצא דופן בסגנון הכתיבה של הרבי) על אמירה זו כתב | ביטוי חריף (יוצא דופן בסגנון הכתיבה של [[הרבי]]) על אמירה זו כתב ה[[רבי]]{{הערה|אגרת ט'תקס"ב.}}: "הכרזת 'אתחלתא דגאולה' - ענין של סכנה, כי זהו הביאור היחיד ש(לע"ע) מצאתי על ענין הקרבנות והחללים באה"ק ת"ו וביניהם אפילו כאלו שניצולו מה[[שואה]] וראו ניסים גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, וג"ג באופן בלתי טבעי כנ"ל, הי"ד". | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||