מסכת יבמות: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " ספר השיחות " ב־"ספר השיחות ") |
מ (החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=") |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
נושא המסכת הוא בעניני מצוות יבום וחליצה, ובדיני נישואי נשים שעקבות בעליהן אבדו. | נושא המסכת הוא בעניני מצוות יבום וחליצה, ובדיני נישואי נשים שעקבות בעליהן אבדו. | ||
המשנה גם עוסקת בדינים הפרטיים של דין ייבום. ביניהם: '''מאמר יבמין''', שהם כעין [[קידושין]], המיוחדין ל[[יבמה]]. אופן קידושין אלו: נותן לה שווה כסף, ואומר לה: הרי את מקודשת לי במאמר יבמין | המשנה גם עוסקת בדינים הפרטיים של דין ייבום. ביניהם: '''מאמר יבמין''', שהם כעין [[קידושין]], המיוחדין ל[[יבמה]]. אופן קידושין אלו: נותן לה שווה כסף, ואומר לה: הרי את מקודשת לי במאמר יבמין{{הערה|1=[[רש"י]] [[יבמות]] נב, א.</REF>. לפי [[בית שמאי]]{{הערה|1=יבמות כט א.</REF> מאמר הינו קידושין גמורים, ל[[רש"י]] מדרבנן, ולתוספות{{הערה|1=שם ד"ה ב"ש.</REF> מדאורייתא. ולפי [[בית הלל]], קידושין אלו אינם גמורים, אלא תקנת חכמים שיקדשו אשה לפני היבום, כדי שלא יהיה היבום באופן תרוץ - של ביאה ללא קידושין ויחוד לפני כן. | ||
== חידושי רבותינו על המסכת == | == חידושי רבותינו על המסכת == | ||
===חזקת איסורים=== | ===חזקת איסורים=== | ||
חזקה הינה דין תורה, שכאשר מתעורר ספק כל שהוא, מספק יש לנהוג כצד שהיה לפני שנתעורר הספק. מקור הלכה זו, היא בהנהגת התורה כלפי בית שנתגלו בו נגעים, אז יש לנהוג לגבי הבית כבית מנוגע, רק מהשעה בה וודאי היו בו הנגעים. | חזקה הינה דין תורה, שכאשר מתעורר ספק כל שהוא, מספק יש לנהוג כצד שהיה לפני שנתעורר הספק. מקור הלכה זו, היא בהנהגת התורה כלפי בית שנתגלו בו נגעים, אז יש לנהוג לגבי הבית כבית מנוגע, רק מהשעה בה וודאי היו בו הנגעים.{{הערה|1=מסכת [[חולין]] ו א.</REF> | ||
כאשר מתעורר ספק, ישנה מחלוקת ראשונים, אם אנו בודקים את החזקה במקור הספק, או במקום הנידון. | כאשר מתעורר ספק, ישנה מחלוקת ראשונים, אם אנו בודקים את החזקה במקור הספק, או במקום הנידון. | ||
ולדוגמא: אם ישנו ספק אם אשה מסוימת הינה מגורשת, וממילא ישנו גם ספק לגבי צרתה אם היא צרת | ולדוגמא: אם ישנו ספק אם אשה מסוימת הינה מגורשת, וממילא ישנו גם ספק לגבי צרתה אם היא צרת{{הערה|1=שתי נשים הנשואות לאיש אחד, קרויות בשם "צרה" זה לזה.</REF> ערווה{{הערה|1=ואם כן כשם שהערווה פטורה ממצות יבום, כך גם השניה פטורה.</REF> יש הסוברים{{הערה|1=[[הרמב"ן]].</REF> כי אם גירש האדם את אשתו הראשונה - הערווה, ורק לאחר מכן נשא את צרתה, מספק אומרים כי צרתה אינה ערווה - כשם שלא היתה ערווה מלפני שנשאה זה, ויש הסוברים{{הערה|1=תוספות.</REF> כי מכיון שהערווה היתה נשואה, אומרים שהיתה נשואה גם אחר כן - כמו המצב הקודם שהוא החזקה, ועל כן מספק צרתה היא ספק ערווה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=08264e1c-2aea-4de9-8a56-3c5b217e80a0&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=171 צמח צדק עמ' 171]</REF> | ||
=== מאמר ביבמה מעוברת === | === מאמר ביבמה מעוברת === | ||
על פי ההלכה הנפסקת | על פי ההלכה הנפסקת{{הערה|1=יבמות לה ב.</REF> שיבום ביבמה שהיתה מעוברת, אינו נחשב ליבום, מכיון שלא היה יכול לייבם באותה שעה, מסתפק [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=08264e1c-2aea-4de9-8a56-3c5b217e80a0&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=174 צמח צדק על יבמות עמ' 174]</REF> האם מאמר במעוברת נחשב למאמר, או שלא, ולכן צריך לעשות מאמר שני לפני שמייבם. | ||
לכאורה - משיב הצמח צדק, יש לומר כי הדבר דומה לקידושין רגילים שמועילים וחלים כי אם אינם ראוים לביאה | לכאורה - משיב הצמח צדק, יש לומר כי הדבר דומה לקידושין רגילים שמועילים וחלים כי אם אינם ראוים לביאה{{הערה|1=[[מסכת קידושין]] נב א.</REF>, לכן גם מאמר כזה מועיל וחל. | ||
=== אשתו ארוסה לא מטמאת לו === | === אשתו ארוסה לא מטמאת לו === | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
כאשר הדבר היה ברצון נאסרת האשה לבעלה ואסור לה לדור עמו יותר. אם היה באונס היא מותרת לבעלה - אם היא אשת ישראל, אך אשת כהן שנאנסה אסורה לבעלה. אשת איש שבא עד אחד שמת בעלה מותרת היא להנשא, אך עליה לבדוק טוב אם בעלה אכן, מת. | כאשר הדבר היה ברצון נאסרת האשה לבעלה ואסור לה לדור עמו יותר. אם היה באונס היא מותרת לבעלה - אם היא אשת ישראל, אך אשת כהן שנאנסה אסורה לבעלה. אשת איש שבא עד אחד שמת בעלה מותרת היא להנשא, אך עליה לבדוק טוב אם בעלה אכן, מת. | ||
במקרה שהיא נישאה ולבסוף התברר שבעלה לא מת, נחשבת היא מדרבנן | במקרה שהיא נישאה ולבסוף התברר שבעלה לא מת, נחשבת היא מדרבנן{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=08264e1c-2aea-4de9-8a56-3c5b217e80a0&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=176 צמח צדק פ"י יבמות עמ' 176]</REF> לזונה ואסורה לבעלה. | ||
=== שומרת יבם === | === שומרת יבם === | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
ישנה מחלוקת בגמרא אם לאשה כזו ישנה דיני אישות לגבי היבם, מכיון שהיא זקוקה לו שיקדש אותה והיא אסורה לכל העולם, אם כן נחשב הדבר שהתורה המשיכה את האישות של האח המת לגבי האח החי. מחלוקת זו מכונה בגמרא "יש זיקה או אין זיקה". אם אכן יש עליה דיני אישות ו"יש זיקה", תיקנו חכמים שיהיה עליה אכן את כל דיני איסורי האישות, שהם איסורי קרובים. | ישנה מחלוקת בגמרא אם לאשה כזו ישנה דיני אישות לגבי היבם, מכיון שהיא זקוקה לו שיקדש אותה והיא אסורה לכל העולם, אם כן נחשב הדבר שהתורה המשיכה את האישות של האח המת לגבי האח החי. מחלוקת זו מכונה בגמרא "יש זיקה או אין זיקה". אם אכן יש עליה דיני אישות ו"יש זיקה", תיקנו חכמים שיהיה עליה אכן את כל דיני איסורי האישות, שהם איסורי קרובים. | ||
אחת מהמחלוקות היוצאות משאלה זו, היא אם שומרת יבם שמתה, אם מותר ליבם לישא את אמה, או שאנו אומרים שנחשב הדבר כאילו היא אם אשתו, והיא אסורה עליו באיסור חמות. דעת [[רב (אמורא)|רב]] היא שמותר באמה, אבל [[שמואל (אמורא)|שמואל]] פסק שמותר באמה, וכן פסקו כל הפוסקים. | אחת מהמחלוקות היוצאות משאלה זו, היא אם שומרת יבם שמתה, אם מותר ליבם לישא את אמה, או שאנו אומרים שנחשב הדבר כאילו היא אם אשתו, והיא אסורה עליו באיסור חמות. דעת [[רב (אמורא)|רב]] היא שמותר באמה, אבל [[שמואל (אמורא)|שמואל]] פסק שמותר באמה, וכן פסקו כל הפוסקים.{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=08264e1c-2aea-4de9-8a56-3c5b217e80a0&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=175 צמח צדק יבמות עמ' 175]</REF> | ||
=== ביאורי הרבי === | === ביאורי הרבי === | ||
גרסה מ־21:54, 28 בדצמבר 2015
במסכת יבמות יש 16 פרקים, ו121 דפים.
נושא המסכת הוא בעניני מצוות יבום וחליצה, ובדיני נישואי נשים שעקבות בעליהן אבדו.
המשנה גם עוסקת בדינים הפרטיים של דין ייבום. ביניהם: מאמר יבמין, שהם כעין קידושין, המיוחדין ליבמה. אופן קידושין אלו: נותן לה שווה כסף, ואומר לה: הרי את מקודשת לי במאמר יבמין{{הערה|1=רש"י יבמות נב, א.</REF>. לפי בית שמאי{{הערה|1=יבמות כט א.</REF> מאמר הינו קידושין גמורים, לרש"י מדרבנן, ולתוספות{{הערה|1=שם ד"ה ב"ש.</REF> מדאורייתא. ולפי בית הלל, קידושין אלו אינם גמורים, אלא תקנת חכמים שיקדשו אשה לפני היבום, כדי שלא יהיה היבום באופן תרוץ - של ביאה ללא קידושין ויחוד לפני כן.
חידושי רבותינו על המסכת
חזקת איסורים
חזקה הינה דין תורה, שכאשר מתעורר ספק כל שהוא, מספק יש לנהוג כצד שהיה לפני שנתעורר הספק. מקור הלכה זו, היא בהנהגת התורה כלפי בית שנתגלו בו נגעים, אז יש לנהוג לגבי הבית כבית מנוגע, רק מהשעה בה וודאי היו בו הנגעים.{{הערה|1=מסכת חולין ו א.</REF>
כאשר מתעורר ספק, ישנה מחלוקת ראשונים, אם אנו בודקים את החזקה במקור הספק, או במקום הנידון.
ולדוגמא: אם ישנו ספק אם אשה מסוימת הינה מגורשת, וממילא ישנו גם ספק לגבי צרתה אם היא צרת{{הערה|1=שתי נשים הנשואות לאיש אחד, קרויות בשם "צרה" זה לזה.</REF> ערווה{{הערה|1=ואם כן כשם שהערווה פטורה ממצות יבום, כך גם השניה פטורה.</REF> יש הסוברים{{הערה|1=הרמב"ן.</REF> כי אם גירש האדם את אשתו הראשונה - הערווה, ורק לאחר מכן נשא את צרתה, מספק אומרים כי צרתה אינה ערווה - כשם שלא היתה ערווה מלפני שנשאה זה, ויש הסוברים{{הערה|1=תוספות.</REF> כי מכיון שהערווה היתה נשואה, אומרים שהיתה נשואה גם אחר כן - כמו המצב הקודם שהוא החזקה, ועל כן מספק צרתה היא ספק ערווה.{{הערה|1=צמח צדק עמ' 171</REF>
מאמר ביבמה מעוברת
על פי ההלכה הנפסקת{{הערה|1=יבמות לה ב.</REF> שיבום ביבמה שהיתה מעוברת, אינו נחשב ליבום, מכיון שלא היה יכול לייבם באותה שעה, מסתפק אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|1=צמח צדק על יבמות עמ' 174</REF> האם מאמר במעוברת נחשב למאמר, או שלא, ולכן צריך לעשות מאמר שני לפני שמייבם.
לכאורה - משיב הצמח צדק, יש לומר כי הדבר דומה לקידושין רגילים שמועילים וחלים כי אם אינם ראוים לביאה{{הערה|1=מסכת קידושין נב א.</REF>, לכן גם מאמר כזה מועיל וחל.
אשתו ארוסה לא מטמאת לו
בגמ'[1] איתא "אשתו ארוסה לא אונן ולא מטמא לה וכן היא לא אוננת ולא מטמאת לו". ופירש"י "ולא מיטמאת, אינה צריכה להתעסק בו כו' כך שמעתי, ולי נראה ולא מיטמאה כגון ברגל שישראלים מוזהרים על הטומאה מובנבלתם לא תגעו".
הרבי מדייק, שמזה מובן שהזהירות מטומאה ברגל אינה משום הכניסה למקדש ועליה לרגל והבאת עולת ראיה - שהרי נשים אינן מחוייבות בכל זה, דהוי מצוות עשה שהזמן גרמא: ועוד: זה שהארוסה "לא מטמאת לו" הוא בפשטות שוה ל"ולא מטמא" שעל הארוס הכהן, והרי אזהרת טומאת מת שעל הכהן היא לא רק בארץ אלא גם בחו"ל ואף שלא בזמן הבית. ואם כן מובן שגם זה שהארוסה "לא מטמאת לו" (מצד החיוב לטהר עצמו ברגל) היא גם בחו"ל, ואף שלא בזמן הבית.[2]
יסודות בפרק האשה שנשאת
זונה היא אשת איש שזינתה עם אדם אחר שאינו בעלה.
כאשר הדבר היה ברצון נאסרת האשה לבעלה ואסור לה לדור עמו יותר. אם היה באונס היא מותרת לבעלה - אם היא אשת ישראל, אך אשת כהן שנאנסה אסורה לבעלה. אשת איש שבא עד אחד שמת בעלה מותרת היא להנשא, אך עליה לבדוק טוב אם בעלה אכן, מת.
במקרה שהיא נישאה ולבסוף התברר שבעלה לא מת, נחשבת היא מדרבנן{{הערה|1=צמח צדק פ"י יבמות עמ' 176</REF> לזונה ואסורה לבעלה.
שומרת יבם
שומרת יבם, הינה אשה של אדם שמת ללא בנים, ולכן היא זקוקה ליבום, והיא שומרת (מלשון ואביו שמר את הדבר) ומצפה ליבום.
ישנה מחלוקת בגמרא אם לאשה כזו ישנה דיני אישות לגבי היבם, מכיון שהיא זקוקה לו שיקדש אותה והיא אסורה לכל העולם, אם כן נחשב הדבר שהתורה המשיכה את האישות של האח המת לגבי האח החי. מחלוקת זו מכונה בגמרא "יש זיקה או אין זיקה". אם אכן יש עליה דיני אישות ו"יש זיקה", תיקנו חכמים שיהיה עליה אכן את כל דיני איסורי האישות, שהם איסורי קרובים.
אחת מהמחלוקות היוצאות משאלה זו, היא אם שומרת יבם שמתה, אם מותר ליבם לישא את אמה, או שאנו אומרים שנחשב הדבר כאילו היא אם אשתו, והיא אסורה עליו באיסור חמות. דעת רב היא שמותר באמה, אבל שמואל פסק שמותר באמה, וכן פסקו כל הפוסקים.{{הערה|1= צמח צדק יבמות עמ' 175</REF>
ביאורי הרבי
- ה ב. עד שיהא שוע טווי ונוז. לקוטי שיחות חל"ד עמ' 123 (עמ' 135)
- כה ב. ברש"י ד"ה ואין. (הודאת בעל דין רק בדיני ממונות ולא בדיני נפשות). לקוטי שיחות חל"ד עמ' 106 (עמ' 118
- כט ב. ולא מיטמאת. לקוטי שיחות ל"ב ויקרא עמ' 61 (עמ' 74)
- לז ב. לא ישא אדם אשה ודעתו לגרשה. לקוטי שיחות חלק ל"ד עמ' 138 (עמ' 150), חב"ד לייבורי
- סא ב. ילפינן ממשה. לקוטי שיחות ח"ו עמ' 256 (עמ' 266)
- סב א. ג' דברים עשה משה מדעתו והסכים הקב"ה עמו, פירש מן האשה. ליקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 288 (עמ' 297)
- סב א. גר שנתגייר כקטן שנולד דמי. תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 33 (עמ' 33)
- סב ב. שנים עשר אלף זוגים תלמידים כו'. לקוטי שיחות עמ' 149 (עמ' 152)
- קיד א. דלא ליטמו להו בידים. לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 147 (עמ' 159)
- סיום על מסכתות בני"ך, ברכות נזיר יבמות כריתות. ספר השיחות תשנ"א - ב, עמ' 835 (עמ' 385).
ביאורי הצמח צדק
ביאורי אדמו"ר הצמח צדק במסכת הינם על פרק ראשון, פרק שני, פרק שלישי, פרק רביעי, פרק עשירי, פרק שנים עשר, פרק שלושה עשר, פרק ארבעה עשר, פרק חמשה עשר, פרק ששה עשר
- אדמו"ר הצמח צדק, "מסכת יבמות", צמח צדק על הש"ס, ברוקלין, תשנ"ה, עמודים 161-180, באתר HebrewBooks
קישורים חיצונים
הערות שוליים
- ↑ מסכת יבמות כט, ב.
- ↑ ראה בהרחבה בערך מסכת ראש השנה.
| מסכתות הש"ס | ||||
|---|---|---|---|---|
| סדר זרעים | ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים | |||
| סדר מועד | שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה | |||
| סדר נשים | יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין | |||
| סדר נזיקין | בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות | |||
| סדר קדשים | זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים | |||
| סדר טהרות | כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין | |||