מקווה חב"ד – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 75: / שורה 75: @@
 וכן יש להביא ראיה מדברי הר"ש במס' מקוואות <REF>פרק ג' משנה א' – הביאו [[הבית יוסף]] סימן רא.</REF> שמביא תוספתא שבה כתוב: {{ציטוטון|שתי בריכות של ארבעים סאה זו על גבי זו, ונפלו ג' לוגין מים לעליונה, ונפתקו ובאו לתחתונה, כשרים, שאני אומר שלמו ארבעים סאה עד שלא ירדו ג' לוגין}}. ופי' הר"ש שמדובר בבריכות שבכ"א מהן חסרים שלושה לוגין לשיעור ארבעים סאה, וכשנפלו ג' לוגין שאובים לעליונה ומשם ירדו ג' לוגין לתחתונה, "לא אמרינן דהיינו אותן ג' לוגין עצמן השאובים הן נינהו דירדו לתחתונה, דאי אפשר שלא יתערב מעט במי הבריכה העליונה, ונמצא שהשלימו ארבעים סאה של התחתונה קודם שירדו לה כל ג' לודין, הלכך שני המקוואות כשרים, תחתונה כשרה כדפרשינן, ועליונה משום דמחוברת לתחתונה, וכ[[רבי מאיר]] דאמר בסוף פ"ב ד[[חגיגה]], מטבילין בין בעליונה ובין בתחתונה, אי נמי אפילו כ[[רבי יהודה]], וכגון דלא גבוהה כולי האי, דלאחר שמתערבין נעשה הכול אשבורן".
-ובשו"ת הרא"ש <REF>כלל לא אות ב.</REF> מביא דברי הר"ש, ומבאר שהר"ש מבאר המשנה כר"מ, שהמקוואות מרוחקות בגובה זו מזו, והתוספתא דאתיא לכו"ע - שהמקוואות סמוכים זה ע"ג זה ולאחר שמתחברים נחים הכול באשבורן <REF>עי"ש באריכות ההסבר</REF>.
+ובשו"ת הרא"ש <REF>כלל לא אות ב.</REF> מביא דברי הר"ש, ומבאר שהר"ש מבאר המשנה כר"מ, שהמקוואות מרוחקות בגובה זו מזו, והתוספתא דאתיא לכו"ע - שהמקוואות סמוכים זה על גבי זה ולאחר שמתחברים נחים הכול באשבורן <REF>עי"ש באריכות ההסבר</REF>.
 וכן מבואר גם כןבמאירי<REF> בפ"ג דמס' מקוואות.</REF>, שהביא גם כןהתוספתא הנ"ל, וז"ל: "לעניין פסק דווקא כשאין העליונה גבוהה כ"כ, שיהיו מימיה זוחלין, וכן שנתערב עם התחתונה בנקב הראוי".
-הרי מפורש מדברי הראשונים, הר"ש הרא"ש והמאירי, דגם כשהמקוה העליונה היא ע"ג המקוה התחתונה, מכל מקום אם אינם גבוהים זה מזה כל כך באופן דלאחר שמתערבין העליון לתחתון נחים שני המקוואות באשבורן – שפיר טובלים במקוה העליון, אפילו אין בו ארבעים סאה רק על ידי צירוף המים שבמקוה התחתונה, מכל מקום מהני החיבור המקוואות על ידי הנקב הראוי שביניהם, ובזה כו"ע מודים שאין בו חשש קטפרס.
+הרי מפורש מדברי הראשונים, הר"ש הרא"ש והמאירי, דגם כשהמקוה העליונה היא על גבי המקוה התחתונה, מכל מקום אם אינם גבוהים זה מזה כל כך באופן דלאחר שמתערבין העליון לתחתון נחים שני המקוואות באשבורן – שפיר טובלים במקוה העליון, אפילו אין בו ארבעים סאה רק על ידי צירוף המים שבמקוה התחתונה, מכל מקום מהני החיבור המקוואות על ידי הנקב הראוי שביניהם, ובזה כו"ע מודים שאין בו חשש קטפרס.
-וכן יש להביא מדברי התוספתא <REF>עירובין פ"ח.</REF> והביאה הרמב"ם בהל' שבת <REF>פכ"ב הכ"א.</REF>, וז"ל: "שתי מטהרות [=מקוואות] זו ע"ג זו, נוטל את הפקק מבינתיים ומשיקן, ומחזיר את הפקק למקומו, מפני שאינו בא לידי סחיטה, שהרי דעתו שיצאו המים". והב"י מביאו בהל' שבת (סי' שכ) וכן הביאו המג"א שם <REF>ס"ק כג.</REF>.
+וכן יש להביא מדברי התוספתא <REF>עירובין פ"ח.</REF> והביאה הרמב"ם בהל' שבת <REF>פכ"ב הכ"א.</REF>, וז"ל: "שתי מטהרות [=מקוואות] זו על גבי זו, נוטל את הפקק מבינתיים ומשיקן, ומחזיר את הפקק למקומו, מפני שאינו בא לידי סחיטה, שהרי דעתו שיצאו המים". והב"י מביאו בהל' שבת (סי' שכ) וכן הביאו המג"א שם <REF>ס"ק כג.</REF>.
-ומדברי הרמב"ם יש ללמוד שבמקוה ע"ג מקוה אין חשש קטפרס, שהרי שפתיו ברור מללו "שתי מטהרות זו ע"ג זו", וכתב דמכשירין על ידי נקב השקה שבין המקוואות, ולא העירו נושאי כליו או שאר האחרונים דיש בו משום קטפרס. וכן כתב ראיה זו בשו"ת מהרש"ם <REF>ח"ב סימן נט.</REF>.
+ומדברי הרמב"ם יש ללמוד שבמקוה על גבי מקוה אין חשש קטפרס, שהרי שפתיו ברור מללו "שתי מטהרות זו על גבי זו", וכתב דמכשירין על ידי נקב השקה שבין המקוואות, ולא העירו נושאי כליו או שאר האחרונים דיש בו משום קטפרס. וכן כתב ראיה זו בשו"ת מהרש"ם <REF>ח"ב סימן נט.</REF>.
 == חשש חיבור קטפרס ==
-בנוגע לשתי מקוואות המחוברות על ידי הסילון, נחלקו גדולי האחרונים, והדברי חיים כתב שהמקווה העליון פסול כיון שמחובר לתחתון על ידי קטפרס (חיבור שאינו במישור), מטעם זה יש שהתנגדו לבנית מקווה בור ע"ג בור.
+בנוגע לשתי מקוואות המחוברות על ידי הסילון, נחלקו גדולי האחרונים, והדברי חיים כתב שהמקווה העליון פסול כיון שמחובר לתחתון על ידי קטפרס (חיבור שאינו במישור), מטעם זה יש שהתנגדו לבנית מקווה בור על גבי בור.
-על פי מה שכתוב לעיל, יש להסביר מדוע גם לשיטת הדרכי חיים אין חשש שעובי כתלי הנקב יהיו נחשבים כסילון קטן - וכחיבור שעל ידי קטפרס, כי הגדרת החיבור על ידי סילון הוא רק כשבא לחבר שני מקוואות נפרדים (כשרחוקים זה מזה), אבל במקוה ע"ג מקוה ובהפסק רצפה ביניהם, הרי מקוה העליון והתחתון נחשבים כאחד, ואין כאן חשש סילון, הן מצד אופן בניין המקוה, הן מפאת אופן חיבורו והן בשל מהות הסילון.
+על פי מה שכתוב לעיל, יש להסביר מדוע גם לשיטת הדרכי חיים אין חשש שעובי כתלי הנקב יהיו נחשבים כסילון קטן - וכחיבור שעל ידי קטפרס, כי הגדרת החיבור על ידי סילון הוא רק כשבא לחבר שני מקוואות נפרדים (כשרחוקים זה מזה), אבל במקוה על גבי מקוה ובהפסק רצפה ביניהם, הרי מקוה העליון והתחתון נחשבים כאחד, ואין כאן חשש סילון, הן מצד אופן בניין המקוה, הן מפאת אופן חיבורו והן בשל מהות הסילון.
 דברים אלו גם מדויקים, מתוך תשובת הדברי חיים עצמו
-אופן בניין המקוה - כי באופן בניית מקוה ע"ג מקוה, צורתה ובניינה ויציקתה כאחת מחברם להיות נחשבים כמקוה אחת, שהרי כתלי המקוה התחתון הם המשך המקוה העליון, והפתח להיכנס למקוה התחתון (כשרוצים לתקנה ולנקותה) הוא רק דרך מקוה העליון, ולפני ששמים את הכיסוי המחלק הרי הם ממש מקוה אחת עמוקה, ורצפת מקוה העליון נגמרת למטה על רצפת מקוה התחתון, דהיינו שכתלי ורצפת מקוה התחתון הם חלק ממקוה העליון.
+אופן בניין המקוה - כי באופן בניית מקוה על גבי מקוה, צורתה ובניינה ויציקתה כאחת מחברם להיות נחשבים כמקוה אחת, שהרי כתלי המקוה התחתון הם המשך המקוה העליון, והפתח להיכנס למקוה התחתון (כשרוצים לתקנה ולנקותה) הוא רק דרך מקוה העליון, ולפני ששמים את הכיסוי המחלק הרי הם ממש מקוה אחת עמוקה, ורצפת מקוה העליון נגמרת למטה על רצפת מקוה התחתון, דהיינו שכתלי ורצפת מקוה התחתון הם חלק ממקוה העליון.
-להוסיף שהשני נקבים במידת טפח מחשבים את שתי הבורות לבור אחד (כך על פי דברי הרב דווארקין ז"ל אודות מקוה "בור ע"ג בור"), כיון שבדיני טומאה וטהרה, נקב טפח מחבר את שתי בתים להיות נחשבים כבית אחד.
+להוסיף שהשני נקבים במידת טפח מחשבים את שתי הבורות לבור אחד (כך על פי דברי הרב דווארקין ז"ל אודות מקוה "בור על גבי בור"), כיון שבדיני טומאה וטהרה, נקב טפח מחבר את שתי בתים להיות נחשבים כבית אחד.
 [[חסידות סאטמר]] הולכים בשיטת הדברי חיים מצאנז, נוהגים לצרף את הידורו של הרש"ב, עם שיטת הדברי חיים, הם עושים בור טבילה, ומשיקים אותו לבור על גבי בור. לעומת זאת, [[חסידות צאנז]] קלויזנבורג אינם נוהגים כך, למרות שייכותם לצאנז.
@@ שורה 104: / שורה 104: @@
 * '''[http://www.mikve.net/content.asp?pageid=505 מקווה חב"ד]''', הרבנית טובי הנדל, - אתר מקווה. נט
 * '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=360 מה זה מקוה חב"ד?]''', הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], "פרד"ס חב"ד", קיץ תשס"ג (גיליון 11) - אתר שטורעם
-* הגר"ע יוסף, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=1340 מקווה בור ע"ג בור - כשר למהדרין]''', צילומים מתוך הספר 'טהרת הבית' חלק ג' עמוד שט"ז {{תמונה}} י"א בכסלו תשס"ח
+* הגר"ע יוסף, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=1340 מקווה בור על גבי בור - כשר למהדרין]''', צילומים מתוך הספר 'טהרת הבית' חלק ג' עמוד שט"ז {{תמונה}} י"א בכסלו תשס"ח
 *[[אסף פרומר|א. אברהם]] '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/652.pdf ניסים בטהרתם]''', סיפורי ניסים בעקבות בניית מקווה בשיטת חב"ד, [[שבועון בית משיח]] גליון 652 עמוד 26].
 *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1874 מהו מקווה חב"ד? שיעור מקיף] הרב אליהו לנדא, {{וידאו}}