תקנת המשקה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 ד. החשבון של ארבע פעמים היא רק לאחד שלא ישתכר מזה, אבל אם יש חשש שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה אז אסור לשתות אפילו מדה קטנה<REF>ראה בשיחת י"א ניסן תשמ"ח - התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמ' 38 בהערה 19 (".. ופשיטא – בהגבלות הידועות (ד' כוסיות, וכוסיות קטנות, וגם זה – לאו כל מוחא סביל כו'), ואין להאריך בדבר הפשוט ומובן גם לקטנים בשכל"). וראה שם משיחת אחרון של פסח – עמ' 173 ("ופשיטא – באופן של זהירות משכרות, ח"ו, היפך הציווי והיפך הרצוי כו', על ידי זה שיקח כוסות שלפי ערכו, או שישתה רוב כוס, וכיו"ב"). וכן במכתב הנ"ל מיום כ' מ"ח תשי"ח ("וכאו"א באופן המתאים אליו, ז. א. באם יש חשש ומורא שישתכר אפי' במדה קטנה של משקה, גם במדה זה אסור ענין השתי'").</REF>.
-ה. אסור לקדש על משקה, כי אם על יין (או על הפת), וגם בשעה שעושים קידוש על יין, אסור לשתות עד סוף הכוס, לא יותר מרוב כוס – (חוץ מארבע כוסות של פסח שאותם צריך לשתות כוס שלימה)<REF>בנוגע לקידוש על משקה ראה ממכתב מאדר שני תשכ"ג (נדפס ב'יגדיל תורה' חלק ג' עמ' 1232 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' ח"א עמ' רסו)): ".. כן נבהלתי להסברא [להשמועה (כך נדפס בתשו"ב בשו"ע קה"ת תשמ"ז עמ' 132)] לקדש על יי"ש. ועכ"פ לקדש את שתיית היי"ש היפך הגמור מציווי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו. ובודאי תיכף לקבלת מכ' זה ינקטו באמצעים הכי מוחלטים לתיקון כ"ז. ויבש"ט בזה בחוזר. פשוט שכל הנ"ל מכוון לכאו"א מהם שנהגו כנ"ל..".
+ה. אסור לקדש על משקה, כי אם על יין (או על הפת), וגם בשעה שעושים קידוש על יין, אסור לשתות עד סוף הכוס, לא יותר מרוב כוס – (חוץ מארבע כוסות של פסח שאותם צריך לשתות כוס שלימה)<REF>בנוגע לקידוש על משקה ראה ממכתב מאדר שני תשכ"ג (נדפס ב'יגדיל תורה' חלק ג' עמ' 1232 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' חלק א' עמ' רסו)): ".. כן נבהלתי להסברא [להשמועה (כך נדפס בתשו"ב בשו"ע קה"ת תשמ"ז עמ' 132)] לקדש על יי"ש. ועכ"פ לקדש את שתיית היי"ש היפך הגמור מציווי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו. ובודאי תיכף לקבלת מכ' זה ינקטו באמצעים הכי מוחלטים לתיקון כ"ז. ויבש"ט בזה בחוזר. פשוט שכל הנ"ל מכוון לכאו"א מהם שנהגו כנ"ל..".
 עד"ז אמר ביחידות (בליל ב' אדר תשכ"ג) לרעז"ס: ".. תראה שהצעירים לא יעשו קידוש [והבדלה] על משקה" (שיחות קודש תשכ"ג עמ' 403). עד"ז גם אמר לרשנ"ז הלוי דוכמאן (בשמיני עצרת תשכ"ט) לאחרי שהודיע שקידש על משקה: "זהו דבר נכון ("א גלייכע זאך"), הרי עתה שמיני עצרת! [והוסיף:] הרי אתם כבר בגיל למעלה מארבעים, ויש להבהיר זאת, שכן, לולא זה – הם הרי יעשו כולם תיכף קידוש על משקה.</REF>.
@@ שורה 56: / שורה 56: @@
 בהמשך להשיחה משבת פרשת שמיני [[תשכ"ג]] אמר הרבי כי בנוגע ל[[פורים]] הוא אינו מתערב, ולכן אינו מביע דיעה ליום זה. למעשה, בפורים הראשון אחר החל תקנת "הגבלת המשקה" – בהתוועדות פורים [[תשכ"ד]] <REF>שיחות קודש תשכ"ד עמ' 231.</REF>. אמר הרבי, שבאותו יום ו"במסיבה זו" בטלה ההגבלה של שלוש כוסות.
-מאוחר יותר, ב[[התוועדות]] [[י"ב תמוז]] [[תשכ"ה]]<REF>י"ב תמוז תשכ"ה שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב.</REF>. הוסיף ותיקן כי הגבלת המשקה הוא גם בפורים. וכמובן שמאז, היה שתיית משקה יותר מההגבלה בפורים, חמורה ומופרכת לגמרי כמו בשאר ימות השנה. איסור השתייה היה ידוע לכולם ולא היה מקום לחשוב ולחפש התירים. אדרבה הייתה מפורסמת שיטת הרבי כי ה"חייב אדם לבסומי" של הבחורים הוא ביינה של תורה <REF>ראה: שיחות קודש תש"ל ח"א עמ' 658. שיחת אחש"פ תשמ"א – שיחות קודש תשמ"א חלק ג' ("אפשר לעשות זאת ברוחניות: שיחזור בע"פ ד' מאמרי חסידות או ד' ענינים ב"יינה של תורה", שבזה אין כל חשש. וכיון שעי"ז יהי' בודאי בריא ברוחניות, יהי' בריא בגשמיות"). י"ב תמוז תשמ"ז – התוועדויות תשמ"ז ח"ד ("ובאם רוצים לשתות יין באופן של למע' מהגבלות – שיוסיפו בלימוד תורת החסידות, פנימיות התורה, הנקראת "יין" ("יינה של תורה"), ושההתמסרות בהלימוד ("אריינוואַרפן זיך") תהי' בהוספה עד לאופן שלמעלה ממדידה והגבלה"). וכן אמר פעם לא' מהתמימים ביחידות שביקש היתר לשתות יותר מהשיעור בטענה שזה יעזור לו בעבודותו הרוחנית: "מדוע לעשות זאת על ידי כאלו דברים גשמיים וחומריים, אפשר לעשות זאת על ידי לימוד חסידות בשופי" (מפי המשפיע הרה"ח ר' שלום חריטונוב) ועוד.</REF>. (הגם שהיו כאלה שכן שתו יתר על המידה בפורים, אבל לא היה זה מצד היתר של הרבי)
+מאוחר יותר, ב[[התוועדות]] [[י"ב תמוז]] [[תשכ"ה]]<REF>י"ב תמוז תשכ"ה שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב.</REF>. הוסיף ותיקן כי הגבלת המשקה הוא גם בפורים. וכמובן שמאז, היה שתיית משקה יותר מההגבלה בפורים, חמורה ומופרכת לגמרי כמו בשאר ימות השנה. איסור השתייה היה ידוע לכולם ולא היה מקום לחשוב ולחפש התירים. אדרבה הייתה מפורסמת שיטת הרבי כי ה"חייב אדם לבסומי" של הבחורים הוא ביינה של תורה <REF>ראה: שיחות קודש תש"ל חלק א' עמ' 658. שיחת אחש"פ תשמ"א – שיחות קודש תשמ"א חלק ג' ("אפשר לעשות זאת ברוחניות: שיחזור בע"פ ד' מאמרי חסידות או ד' ענינים ב"יינה של תורה", שבזה אין כל חשש. וכיון שעי"ז יהי' בודאי בריא ברוחניות, יהי' בריא בגשמיות"). י"ב תמוז תשמ"ז – התוועדויות תשמ"ז ח"ד ("ובאם רוצים לשתות יין באופן של למע' מהגבלות – שיוסיפו בלימוד תורת החסידות, פנימיות התורה, הנקראת "יין" ("יינה של תורה"), ושההתמסרות בהלימוד ("אריינוואַרפן זיך") תהי' בהוספה עד לאופן שלמעלה ממדידה והגבלה"). וכן אמר פעם לא' מהתמימים ביחידות שביקש היתר לשתות יותר מהשיעור בטענה שזה יעזור לו בעבודותו הרוחנית: "מדוע לעשות זאת על ידי כאלו דברים גשמיים וחומריים, אפשר לעשות זאת על ידי לימוד חסידות בשופי" (מפי המשפיע הרה"ח ר' שלום חריטונוב) ועוד.</REF>. (הגם שהיו כאלה שכן שתו יתר על המידה בפורים, אבל לא היה זה מצד היתר של הרבי)
 ===האיסור===
 הרבי אף הדגיש שוב ושוב במשך השנים כי הגבלת המשקה עומד בתקפה גם בפורים.
-א. בשבת פרשת פרה [[תש"ל]] אמר כי אפשר להשלים עדיין את החיוב של "עד דלא ידע", אבל הדגיש שלא יהי' זה מהבחורים<REF>שיחות קודש תש"ל ח"א עמ' 657-8.</REF>.
+א. בשבת פרשת פרה [[תש"ל]] אמר כי אפשר להשלים עדיין את החיוב של "עד דלא ידע", אבל הדגיש שלא יהי' זה מהבחורים<REF>שיחות קודש תש"ל חלק א' עמ' 657-8.</REF>.
-ב. בפורים [[תשל"א]] אחר שביקש שמישהו "ימסור נפשו" לקיים "עד דלא ידע", אמר: "ההצעה ד"לא ידע" יקיימו אחד, שתים, שלוש – אבל לא מהבחורים – כאמור ["הגבלת המשקה"] במקומה עומדת" <REF>שיחות קודש תשל"א ח"א עמ' 576.</REF>.
+ב. בפורים [[תשל"א]] אחר שביקש שמישהו "ימסור נפשו" לקיים "עד דלא ידע", אמר: "ההצעה ד"לא ידע" יקיימו אחד, שתים, שלוש – אבל לא מהבחורים – כאמור ["הגבלת המשקה"] במקומה עומדת" <REF>שיחות קודש תשל"א חלק א' עמ' 576.</REF>.
 ג. בכ"ז [[סיון]] [[תשל"ז]] אמר לא' התמימים ביחידות ששאל: א) תיקון על ענין שתיית משקה יותר מהשיעור בפורים ובשמחת תורה, ב) האם "הגבלת המשקה" היא גם בנוגע לפורים: '''בנוגע לשאלתך אודות התקנה של המשקה – הנה ידוע שהתקנה בתקפה, כולל פורים ושמחת תורה. היות וכתבת שאתה עברת על התקנה, הרי התיקון לזה הוא, להשתדל להשפיע על שניים או יותר, שעדיין אינם אוחזים מהתקנה – שיקיימו את התקנה''''<REF>היכל מנחם' חלק ג' עמ' רנח, וכן בשיחות קודש תשל"ז ח"ב.</REF>.