הבדלים בין גרסאות בדף "תפילת ערבית"
מ (החלפת טקסט – " ע"י " ב־" על ידי ") |
מ (החלפת טקסט – "אח"כ " ב־"אחר כך ") |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
== תפילת ערבית היא סיום ושלימות ה[[עבודה]] == | == תפילת ערבית היא סיום ושלימות ה[[עבודה]] == | ||
| − | בעבודת התפלה ישנם: היגיעה לגלות אור [[נשמה|נשמתו]], על ידי התעוררות [[אהבה|אהבת ה']] [[יראה|ויראתו]] [[לב|בלבו]] (וזוהי ה"עבודה שבלב" שבתפלה); | + | בעבודת התפלה ישנם: היגיעה לגלות אור [[נשמה|נשמתו]], על ידי התעוררות [[אהבה|אהבת ה']] [[יראה|ויראתו]] [[לב|בלבו]] (וזוהי ה"עבודה שבלב" שבתפלה); ואחר כך ישנו הדיבור דתפלה, שאין כוונת הלב מספיקה, אלא צריך לבטא את תיבות התפלה בשפתים הגשמיים, וכמבואר בארוכה ב[[ספר התניא]], שזהו לפי שתכלית התפלה היא לזכך את ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]] שבאדם, שלזה צריכים (גם) ה[[דיבור]] דתפלה. |
והם שני הסדרים שבג' התפלות: | והם שני הסדרים שבג' התפלות: | ||
גרסה מ־18:54, 18 במרץ 2014
תפילת ערבית היא התפילה הראשונה שביום, לפי הסדר של יום הולך אחר הלילה.
תפילה זו תיקן יעקב אבינו, ובסדר הקרבנות היא מכוונת כנגד הקרבת איברים ופדרים שלא נתעכלו, שקריבים כל הלילה.
נשים אינן מחויבות להתפלל תפילה זו.
תפילת ערבית היא סיום ושלימות העבודה
בעבודת התפלה ישנם: היגיעה לגלות אור נשמתו, על ידי התעוררות אהבת ה' ויראתו בלבו (וזוהי ה"עבודה שבלב" שבתפלה); ואחר כך ישנו הדיבור דתפלה, שאין כוונת הלב מספיקה, אלא צריך לבטא את תיבות התפלה בשפתים הגשמיים, וכמבואר בארוכה בספר התניא, שזהו לפי שתכלית התפלה היא לזכך את הגוף והנפש הבהמית שבאדם, שלזה צריכים (גם) הדיבור דתפלה.
והם שני הסדרים שבג' התפלות:
בענין דביקות הנשמה באלקות, הרי התחלת עבודת היום היא בתפילת שחרית, יום ואור; והסיום ושלימות דדביקות זו הם בתפילת ערבית, שאז מגיע האדם לאור הסתום שלמעלה מגדר הנבראים, הפועל בו מצב של ביטול מוחלט להקב"ה.
ונמצא, שמצד גדר זה שבתפילה, תפילת ערבית היא למעלה מתפילת שחרית ומנחה; וזה מתאים עם הא דדוקא יעקב אבינו תיקן תפילת ערבית, כי יעקב הוא בחיר שבאבות.
סדר התפילות להלכה
אף על פי כן, בהלכה נפסק, שסדר ג' התפלות הוא ערבית שחרית ומנחה.
הסיבה לכך היא, מכיון שתכלית הכוונה של בריאת העולם וירידת הנשמה למטה היא לעשות לו יתברך דירה בתחתונים דוקא, כמבואר בארוכה בספר התניא, דהיינו בעולם הזה הגשמי שהוא "תחתון.. שאין תחתון למטה ממנו, בענין הסתר אורו ית' וחושך כפול ומכופל"[1]
מנהגים
העובר לפני התיבה במעריב ומנחה - אינו מתעטף בטלית[2]
הערות שוליים
- ↑ שיחות פרשת ויצא
- ↑ ס' המנהגים.
