ניגון שיבנה בית המקדש: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " הי' " ב־" היה ") |
מ (החלפת טקסט – "וידיאו" ב־"וידאו") |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=397 האב והבן טלישבסקי מנגנים את השיר אצל הרבי - | *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=397 האב והבן טלישבסקי מנגנים את השיר אצל הרבי - וידאו] | ||
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=430 עידודים מהרבי בשירת שיבנה - | *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=430 עידודים מהרבי בשירת שיבנה - וידאו] | ||
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65957 הניגון 'שיבנה בית המקדש' בביצוע דביר שפיגל ולהקת 'בעלמא']{{שמע}} | *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65957 הניגון 'שיבנה בית המקדש' בביצוע דביר שפיגל ולהקת 'בעלמא']{{שמע}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ניגונים שונים]] | [[קטגוריה:ניגונים שונים]] | ||
גרסה מ־20:55, 13 במרץ 2014
ניגון שיבנה בית המקדש מורכב על המילים הנאמרים בסיום תפילת שמונה עשרה, "יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך". הניגון היה חביב מאוד על הרבי, והיה מצווה לנגנו פעמים רבות, במיוחד בהתוועדויות. לרוב היה מנגנו החזן ר' משה טלישבסקי.
ניגון "שיבנה בית המקדש" בעולם הנגינה החב"די
בסיום ספר תורה שהתקיים בל"ג בעומר בשנת תשמ"ב ובמהלכו שר החזן הרב שניאור זלמן בוימגרטן את הניגון "שיבנה בית המקדש". לאחר מכן, הכניסו לרבי וידאו מהאירוע, ואז ב'ראלי' המסורתי לילדים שנערך באותו יום, ביקש הרבי שישירו את הניגון "שיבנה בית המקדש". בין היתר הרבי אמר:
"מאחר שתוכן תפלה זו קשור עם השמחה הכי גדולה – "שמחת עולם על ראשם" שתהיה בגאולה העתידה – לכן תאמר תפלה זו באופן של ניגון – בניגון הידוע ומורגל אצל רבים מבני ישראל, כי נוסף על זה שתיבות הנ"ל שייכים לכל אחד ואחד מישראל, הרי סוף כל סוף שייך גם ניגון זה לכל אחד ואחד מישראל".
ר' משה טלישבסקי היה אז קרוב ל-770, ואחד הבחורים רץ להזעיק אותו מיד כדי שישיר. הוא אכן הגיע ושר את הניגון "שיבנה בית המקדש" בפעם הראשונה מול הרבי.
מאוחר יותר בהתוועדות בשבת, שוב ביקש הרבי מר' משה טלישבסקי לשיר. ומאז הוא היה שר בקביעות את ה"שיבנה" בהתוועדויות. בימי החול אף עמד לרשותו מיקרופון מיוחד. בהתחלה הרבי היה קורא בשמו לסימן שישיר, וכעבור זמן רק הביט לכיוונו וסימן בראשו לצד שמאל.
הסדר היה בדרך כלל שאת ה"שיבנה" שרו בסיום ההתוועדות, קרה פעם שבתחילת ההתוועדות הרבי שאל למה לחכות עם ה"שיבנה" עד לסוף? ואז באמת שרו את 'שיבנה' בהתחלה וגם בסוף...
מקורו של הניגון
הניגון במקורו חובר ע"י החזן ר' ישראל שור[1], והתפרסם במיוחד על ידי החזן משה קוסביצקי. וכיום ישנם מספר גרסאות בקטע החזנות. ר' משה טלישבסקי היה מנגן את הגרסה של החזן ר' יוסלה רוזנבלט (שהוא גרסה הקצרה יותר).
פעם אחת לא היה ר' משה טלישבסקי בהתוועדות, אך בעל מנגן מסוים מארה"ק היה אז. מכיוון שכך, כיבדו אותו לשיר את ה"יהי רצון". הוא ניגן את ה"יהי רצון" כפי הגרסא של החזן משה קוסוביצקי. הייתה זו חזנות ארוכה כשכל קטע נכפל פעמיים (זו גם הסיבה שר' משה בחר בגרסא השנייה, הקצרה יותר). תוך כדי החזנות, אמר הרבי בבת צחוק: "עד שהוא יגמור משיח כבר יבוא..."
קישורים חיצונים
- האב והבן טלישבסקי מנגנים את השיר אצל הרבי - וידאו
- עידודים מהרבי בשירת שיבנה - וידאו
- הניגון 'שיבנה בית המקדש' בביצוע דביר שפיגל ולהקת 'בעלמא'
הערות שוליים
- ↑ נולד בעיר חירוב שבאוסטריה למשפחה חסידית. בילדותו שר כילד פלא בחצר הרבי מסדיגורה ברימנוב, ובגיל 16 נתמנה לחזן שם. ב-1924 היגר לאמריקה. בבואו לאמריקה, מונה לחזן ב"ישיבת הארלם" בניו יורק. בשנת 1928, התפלל את תפילות הימים הנוראים בשיקגו. בעקבות כך, קיבל הצעה מבית האופרה של שיקגו, להופיע באופרה, אך הוא סירב משום שלא מתאים לחזן לשיר ולהציג באופרה. הוא שב לניו יורק וכיהן כחזן בקהילת "עדת ישורון" בברוקלין. בשנים אלה הרבה להופיע בקונצרטים בין היתר עם החזן יוסל'ה רוזנבלט. הופעתו האחרונה כחזן הייתה בימים נוראים של שנת 1934 בקהילת "חובבי תורה" בברוקלין. הוא נפטר ב-9 באפריל 1935 מהתקף לב.