משלוח מנות – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " הי' " ב־" היה " |
מ החלפת טקסט – " ח"א " ב־" חלק א' " |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== תוכן המצווה של משלוח מנות == | == תוכן המצווה של משלוח מנות == | ||
'''הרבי''' חוקר<REF>[[תורת מנחם]] [[תש"כ]] | '''הרבי''' חוקר<REF>[[תורת מנחם]] [[תש"כ]] חלק א' עמ' 463.</REF> מהו המכוון ב"משלוח מנות": המשלוח – שכל מי שיש לו צריך לשלוח, או הקבלה – שכל מי שזקוק לכך יקבל מה שצריך, או שיש צורך בשני הענינים. | ||
ונפק"מ לדינא – אם יוצאים ידי חובה על ידי קבלה ללא משלוח: כאשר שולח מנות לחבירו, וחבירו מוחל ומחזיר לו – נמצא שאצל השולח לא נחסר מאומה, והיינו, שלא שלח; ואילו חבירו שמחל לו, הרי זה חשיב כמו שקיבל, כי, בכחו של אדם לומר על עצמו "הרי אני כאילו התקבלתי"<REF>נדרים סג, ב. וראה בקרבן נתנאל לרא"ש מגילה פ"א פ"ז (סק"ט).</REF>, והיינו, שההנאה מזה ששולח לו, חשובה אצלו כמו שקיבל בפועל. | ונפק"מ לדינא – אם יוצאים ידי חובה על ידי קבלה ללא משלוח: כאשר שולח מנות לחבירו, וחבירו מוחל ומחזיר לו – נמצא שאצל השולח לא נחסר מאומה, והיינו, שלא שלח; ואילו חבירו שמחל לו, הרי זה חשיב כמו שקיבל, כי, בכחו של אדם לומר על עצמו "הרי אני כאילו התקבלתי"<REF>נדרים סג, ב. וראה בקרבן נתנאל לרא"ש מגילה פ"א פ"ז (סק"ט).</REF>, והיינו, שההנאה מזה ששולח לו, חשובה אצלו כמו שקיבל בפועל. | ||