קראון הייטס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "׳" ב־"'")
מ (החלפת טקסט – "בנ"י" ב־"בני ישראל")
שורה 21: שורה 21:
בחודש [[אלול]] [[תנש"א]], רכב מפמלייתו של [[הרבי]], מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ"ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (בשם "הצלה") הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.
בחודש [[אלול]] [[תנש"א]], רכב מפמלייתו של [[הרבי]], מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ"ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (בשם "הצלה") הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.
   
   
במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונהרג בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר בנ"י לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.
במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונהרג בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.


בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי. במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה.
בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי. במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה.

גרסה מ־22:43, 13 במרץ 2014

צומת רחובות "קינגסטון" ו"איסטרן פארקווי" בקראון הייטס ממבט אווירי (770 נראה בשדירה הראשית מעבר לצומת, בצד שמאל)

קראון הייטס (אנגלית: Crown Heights) היא שכונה ברובע ברוקלין בניו יורק שבארצות הברית, ממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק. הרחוב הראשי בשכונה הנו רחוב איסטרען פארקווי.

קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות בתי כנסת עשרות מקוואות, ישיבות ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו בשכונה בינהם האדמו"ר מבאבאב. אולם בתש"כ החלה נהירה של אפריקאים-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת הביאו איתם פשע ועוני מה שגרם ליהודים רבים שלא משתייכים לחסידות חב"ד לעזוב ולמכור את בתיהם בזול לגוים. הרבי קבע עמדה חד משמעית נגד עזיבת השכונה, הרבי זעק על כך שהיהודים שעוזבים גורמים להפסדים רבים ליהודים האחרים שנשארים בשכונה, ובעקבות זאת נשארו חסידי חב"ד בשכונה ולא עזבו עד עצם היום הזה.

גבולות השכונה הם - רח' פארק פלאייס בצפון, רוצ'סטר אוועניו במזרח, ווינטרופ סטריט בדרום, ורוג'ערס עוועניו במערב.

בקראון הייטס גרים כיום, עשרת אלפים חסידי חב"ד. לצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים.

מרכז חב"ד העולמי

חזית בנין 770
ערך מורחב – 770 איסטרן פארקווי

בשנת ת"ש, בזמן שהרבי הריי"ץ התגורר בבית מלון בשכונת מנהטן, חיפשו מעון לבית רבינו מחוץ לניו יורק. הציעו אז לרבי הקודם וילה במתנה בעיר בולטימור, אך הרבי סירב באומרו "בתוך עמי אנכי יושב", לאחר חיפושים אחר בנין שיענה לכל הדרישות לבית רבי מצאו את בניין 770 איסטערן פארקווי שהיה קליניקה פרטית של רופא יהודי. הבניין התאים לכל הדרישות כיון שהייתה בו מעלית -דבר נדיר בבית פרטי באופם ימים. הבניין נבנה בשנת תר"צ בעלות $30,000.

כיום בקראון הייטס, ממוקם 770 - מרכז חב"ד העולמי, ביתו של הרבי מלך המשיח שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת חב"ד בעולם כולו. 770 הוא גם בית מדרשו של הרבי.

מהומות קראון הייטס

ערך מורחב – מהומות קראון הייטס

בשנת תנש"א התפתחו מהומות בין תושבי השכונה השחורים לבין החסידים, שזכו לכינוי "מהומות קראון הייטס" או "פוגרום קראון הייטס".

בחודש אלול תנש"א, רכב מפמלייתו של הרבי, מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ"ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (בשם "הצלה") הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.

במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונהרג בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.

בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי. במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה.

שכונת קראון הייטס בהסתכלות חסידית

ביתו של הרבי ברחוב 'פרזידנט' ביום מושלג
  • 'קראון הייטס' -בעברית 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' - בעיר ניו יורק, רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני-מזרחי של ארה"ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' - רובע המלכים - כמו רובע 'קווינס' הסמוך.
  • ביתו של הרבי נמצא ברחוב פרזידנט (=הנשיא).
  • 770 - שכדברי הרבי הוא גימטריא של 'בית משיח' - שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך.
  • 770 - שכדברי הרבי הוא גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן באיסטערן פארקווי (Eastern Parkway) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.
  • השכונות הסובבות אותה היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית. אחד מסימניו של מלך המשיח הוא "יתיב ביני עניי".

כשהגיע אדמו"ר הריי"צ לשכונה, היתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- (Social welfare (Section 8, Food Stamps etc שהרבי עזר וכיוון לכינון חלקם לעזרה לעניים, ניו יורק היתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסיה זו, השחורה ברובה, הגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה"ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהן קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, מחוץ לחסידי חב"ד שכפי שאמר הרבי לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו"ר הריי"צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'.

ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס

בית דין

ערך מורחב – בית דין צדק קראון הייטס

בשכונה קיים בית דין המורכב מרבניה הראשיים של השכונה שנבחרו ע"י התושבים. בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה ומפעיל מערכת כשרות המכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות בשכונה וסביבותיה.

ועד הקהל

ערך מורחב – ועד הקהל

את תושבי השכונה מייצג ועד הקהל של השכונה המונה בין ארבעה לשבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העיריה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד"ר אליהו רוזן.

ארגוני חסד

אמבולנס הצלה על יד 770
  • הצלה - המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש שלושה אמבולנסים חדישים, אשר שתיים מהם חונים באופן קבוע בכביש השירות הצמוד ל770. את הארגון ייסד ומנהל הרב אברהם ביסטריצקי.
  • שמירה - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת תשכ"א ע"י הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'. מאוחר יותר, בשנת תשל"ג, החליף הארגון את שמו, ונכנס למסגרת ועד הקהל. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח.
  • פר"י - השומר על קשר עם משפחות ניצולי שואה.
  • אהבת חסד - העוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים. 

מוסדות חינוך

בנין ישיבת 'אהלי תורה'
בנין תלמוד תורה 'אור מנחם'
  • ישיבת חב"ד המרכזית - הישיבה המרכזית של חב"ד. התמימים בישיבה לומדים ומתפללים ב-770. הישיבה קמה ביום בוא הרבי הריי"צ לארצות הברית, שעות מספר לאחר שהגיע, כינס בבית המלון אסיפה ובה הכריז על הקמת הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב שניאור זלמן לבקובסקי שגם מעניק תעודת סמיכה לרבנות לתלמידי הישיבה שנבחנו אצלו.

מוסדות לבנים.

  • ישיבת מרדכי מאיר 870 איסטערן פארקווי.
  • ישיבת וויען 620 מאפל.

מוסדות לבנות.

מוסדות שליחות בקראון הייטס

מוסדות נוספים הפועלים בשכונה

בנין מוזיאון צבאות ה'
  • קה"ת - בית ההוצאה לאור המרכזי של חב"ד והוצאת ספרים היהודית הגדולה בעולם. שם הארגון הוא שנת [תק"ה], שנת הלידה של אדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד. ההוצאה קמה בשנת [תש"ב] ע"י הרבי הריי"צ. לקה"ת קיימים מספר סניפים בעולם, המוציאים את ספרי קה"ת במגוון שפות.
  • ספריית ליובאוויטש - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. כתבי יד. חפצי קודש מנשיאי חב"ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב"ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' שלום דובער לוין.
  • אגודת חסידי חב"ד - גוף האמור לייצג את חב"ד, לרכז את השלוחים ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. ע"פ תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו"ר, בשנים האחרונות לא נערכו בחירות.
  • מוזיאון צבאות השם - מוזיאון צבאות השם הינו מוזיאון ילדים גדול ומשוכלל. המוזיאון מיועד לילדים יהודים, והוא נמצא בשכונת קראון הייטס בברוקלין (Eastern Parkway), ומופעל על ידי ארגון הילדים צבאות השם. המוזיאון, המיועד לילדים יהודיים דוברי אנגלית, מצויד בכל מיטב המיכשור האלקטרוני החדיש, ומעניק את חוויית היהדות בצורה מהנה ומושכת.

בתי כנסת

  • 770
  • בית הכנסת בית בנימין - ע"ש ר' בנימין לוין מנעוול נוסד בט' אדר תש"ס. גבאי בית הכנסת הוא ר' לימא מינקוביץ'.
  • בית שמואל - ע"ש הרה"ח ר' מולע ע"ה מוצ'קין. מנהל ביהכ"נ הוא ר' משה פינסון גבאי ר' דוד פרקש הרב הוא ר' יוסף יצחק ג'ייקאבסאן, בבייסמנט של חובבי תורה.
  • אגודת ישראל - ביהכ"נ תחת בעלותו של הנגיד החסידי ר' שלום דובער דרייזין.
  • כתב סופר - רב ביהכ"נ הוא הרב ניסן מנגל.
  • בית אליעזר יצחק מעל מקווה מאיר - ע"ש הרה"ח ר' אליעזר יצחק ליווי. מנהל ביהכ"נ הוא הרב דן יואל ליווי וכגבאי משמש הרב קלמן ויינפלד
  • בית הכנסת מנחם נחום קראון.
  • "אמפייר שטיבל" - בעבר שימש שם הרב ליפמאן שפירא כרב עד לפטירתו.
  • בית הכנסת אהבת משה "מייפל סטריט שול" גבאי ר' אלי בלאכמאן, משפיע הרב ישראל ג'ייקאבסאן.
  • בית הכנסת שיין שול של הרב שיין.
  • בית הכנסת 'געצעל שול' ע"ש ר' געצל רובאשקין.
  • בית הכנסת אנשי לובאוו קהל חסידים "באומגרטין שול" משפיע הרב יהודה לייב גרונר.
  • בית הכנסת "רעים אהובים" 1612 קארול סט. הרב משה קליין.
  • בית הכנסת פרנקל'ס שול.
  • בית הכנסת גלרנטר'ס שול קראון סט.
  • בית הכנסת "בית המדרש אהל נתן 580 קראון סטריט".
  • בית הכנסת מניין מוקדם שלום סנטר.
  • בית כנסת 'די שול' 481 אלבני עוו. הרב לוי קפלן.
  • בית הכנסת "אליהו נחום" 672 לעפרץ.
  • בית הכנסת "בית לוי יצחק" שול.
  • בית הכנסת מעיינות הרב סילווער.
  • בית הכנסת 770 לעפרטס הרב נחמן יוסף טברסקי.
  • בית הכנסת בכולל הרב אברהם הלוי העלער.
  • בית הכנסת מעל 770 במשרדים.
  • בית הכנסת 770 בזאל הקטן.
  • בית הכנסת 'איצ'קעס שטיבעל' אלבעני.
  • בית הכנסת "עלייה שול" איסט ניו יורק עוו. הרב משה פייגלין.
  • בית הכנסת "בית רבקה קראון סטריט" הרב משה בוגמילסקי.
  • בית הכנסת בניו יורק עוועניו "נוסח אשכנז".
  • בית הכנסת מרוקאים מתחת לבית לוי יצחק הרב אבצן.
  • בית הכנסת מרוקאים "חזן יצחק ביטון" פרזידנט הרב טאבןפאור.
  • בית הכנסת ספרדים "נימני" הרב נימני עמפאייער.
  • בית הכנסת מנין הכולל מונגומרי הרב שמואל פעווזנער.
  • בית הכנסת אהל נתן עמפייר.
  • בית הכנסת 'די בטש' אמפייר בולעווארד.
  • בית הכנסת סט ג'ונס פראנקלין.
  • בית הכנסת 935 איסטערן פארקווי למטה (יאנג ישראל לשעבר).
  • בית הכנסת חובבי תורה למטה.
  • בית הכנסת אהל נתן אלבעני.
  • בית הכנסת "דוברי עברית" מד"ע הרב גבריאל אביכזר.
  • בית הכנסת "ברוקדל הוספיטאל" כניסה לשבת מרוטלאנד טשאפלין ר' מיכאל חזן משפיע ר' לוי גולדשטיין.
  • מנין לובאוויטשער ישיבה קומה שלישית בית שמשון.
  • בית הכנסת 'אהבת ישראל' נוסח 'קרליבך' אלבני עוו.
  • בית הכנסת 'אוהלי תורה' טרוי.
  • בית הכנסת טרוי עווניו ליד אוקיי.
  • בית הכנסת חברת ש"ס הרב מרדכי גורארי'.
  • בית הכנסת סט. ג'ונס ניו יורק בבייסמנט.

מקוואות טהרה

מקוואות גברים
  • מקווה ישראל - 749 איסטערן פארקווי (בין קינגסטון לברוקלין). על שם ישראל דרייזין.
  • מקווה מאיר - 394 קינגסטון (בין קראון למונטגומרי). על שם מאיר ראבקין.
  • פרנקל'ס - 1699 פרזידנט (בין יוטיקה ורוג'רס).
מקוואות נשים
  • 1506 יוניון (פינת אולבני).
  • מי חיה מושקא - טרוי פינת לפרץ.

עיתון

בשנת תשמ"ז החל לצאות עיתון בשם "קראון הייטס" במטרה לשמש שופר הסברה לועד הקהל. בפועל יצאו רק שני גליונות.

כלכלה ותחבורה

קראון הייטס מרושתת באמצעי תחבורה. תחנת הרכבת התחתית 'קינגסטון אווניו' נמצאת צמוד ל-770. תחנה נוספת נמצאת ברחוב פריזנדט. קווי אוטובוסים עוברים ברחובות השונים.

ערים תאומות

לקראון הייטס הסכם עיר תאומה עם כפר חב"ד בישראל.

קישורים חיצונים