רמת שלמה – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " שליט"א " ב־" " |
מ החלפת טקסט – " ע"י " ב־" על ידי " |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
בשכונה כמאה ועשרים משפחות חב"דיות המהווים קהילה חב"דית גדולה. רוב הקהילה הם משפחות בוגרות ומבוססות שהשכילו לנצל הזדמנות לקנות דירות במחירים מוזלים בעת הכנת תוכניות המתווה ופיצוץ הסלעים הראשוני לפני הנחת היסודות. | בשכונה כמאה ועשרים משפחות חב"דיות המהווים קהילה חב"דית גדולה. רוב הקהילה הם משפחות בוגרות ומבוססות שהשכילו לנצל הזדמנות לקנות דירות במחירים מוזלים בעת הכנת תוכניות המתווה ופיצוץ הסלעים הראשוני לפני הנחת היסודות. | ||
בשכונה ישנו רחוב הנקרא "[[הרבי|האדמו"ר מליובאוויטש]]". וכל זאת בזכות עבודתו המסורה והרבה של מייסד השכונה הרב יעקב שנור שליט"א, שעקב נסיונו הרב ביזמות פרויקטים לבניה בעיה"ק ירושלים ועוד, נקרא בחורף ה'תשנ"ב | בשכונה ישנו רחוב הנקרא "[[הרבי|האדמו"ר מליובאוויטש]]". וכל זאת בזכות עבודתו המסורה והרבה של מייסד השכונה הרב יעקב שנור שליט"א, שעקב נסיונו הרב ביזמות פרויקטים לבניה בעיה"ק ירושלים ועוד, נקרא בחורף ה'תשנ"ב על ידי אגודת חסידי חב"ד באה"ק בראשות הרב שלמה מיידנצ'יק ע"ה להקים את קריית ליובאוויטש, ברחוב זה גרים עשרות משפחות חב"ד כשבמרכז הרחוב שוכן בית הכנסת החב"די בשכונה, הבנוי בצורת [[770]]. יש לציין, שבהשגחה פרטית מופלאה גובה הרחוב מעל פני הים הוא 770 מטר. | ||
רב הקהילה הוא הרב [[יוסף יצחק הבלין]]. | רב הקהילה הוא הרב [[יוסף יצחק הבלין]]. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בכסלו ה'תשנ"ו החלה השכונה להתאכלס ובשבת הראשונה התקיימו התפילות בביתו של ר' יצחק פריברט. | בכסלו ה'תשנ"ו החלה השכונה להתאכלס ובשבת הראשונה התקיימו התפילות בביתו של ר' יצחק פריברט. | ||
בשבת הבאה כבר היו משפחות נוספות בשכונה החדשה. גם הקבלן א. ברקן הביא כתרומה קרוואן שהפך לבית הכנסת הזמני. בית הכנסת נקרא "משכן שמואל" על שם הרב [[שמואל גרשון פריימן]] שנקרא | בשבת הבאה כבר היו משפחות נוספות בשכונה החדשה. גם הקבלן א. ברקן הביא כתרומה קרוואן שהפך לבית הכנסת הזמני. בית הכנסת נקרא "משכן שמואל" על שם הרב [[שמואל גרשון פריימן]] שנקרא על ידי הרב יעקב שנור להיות לו לעזר, עקב עיסוקיו הרבים ולקיים את ההרשמה לקריה בכדי לגשת למכרז של משרד השיכון עבד במסירות ונפטר לאחר הזכיה במכרז, לאחר מכן מונה על ידי הרב שלמה מיידנצ'יק ע"ה הרב שניאור יוזביץ לעזור להרב שנור להתחיל את כל תהליך הבניה עד לסיומו המוצלח ומסירת הדירות לדיירים. | ||
[[ספר תורה]] הובא בהשאלה מבית כנסת חב"ד בשכונת סנהדריה המורחבת, הספסלים, השולחנות, עמוד התפילה ו[[ארון קודש]] הובאו למקום | [[ספר תורה]] הובא בהשאלה מבית כנסת חב"ד בשכונת סנהדריה המורחבת, הספסלים, השולחנות, עמוד התפילה ו[[ארון קודש]] הובאו למקום על ידי מייסד השכונה הרב יעקב שנור שליט"א. ל[[טבילה במקווה|טבילת שחרית]] היו הולכים ל[[מקווה]] בשכונת הגבעה הצרפתית, הממוקמת במרחק של כחצי שעה של הליכה. | ||
התנאים הקשים נמשכו כמה חודשים ספורים. באותם חודשים התאכלסה השכונה במהירות רבה. הרחוב הראשי נקרא "רחוב האדמו"ר מליובאוויטש", התמלא במשפחות חב"דיות במסגרת הקהילה החדשה שהוקמה. הקרוואן כבר היה צר מהכיל את המתפללים. לאחר כחצי שנה הובאו ארבעה קרוואנים גדולים למדי, לשם עבר בית הכנסת החב"די. הצריף הקטן הוזז והפך להיות מקווה טהרה. גם בזה חב"ד היתה חלוצה - היא בנתה את המקווה הראשון בשכונה. | התנאים הקשים נמשכו כמה חודשים ספורים. באותם חודשים התאכלסה השכונה במהירות רבה. הרחוב הראשי נקרא "רחוב האדמו"ר מליובאוויטש", התמלא במשפחות חב"דיות במסגרת הקהילה החדשה שהוקמה. הקרוואן כבר היה צר מהכיל את המתפללים. לאחר כחצי שנה הובאו ארבעה קרוואנים גדולים למדי, לשם עבר בית הכנסת החב"די. הצריף הקטן הוזז והפך להיות מקווה טהרה. גם בזה חב"ד היתה חלוצה - היא בנתה את המקווה הראשון בשכונה. | ||