ריגה – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " ," ב־"," |
מ החלפת טקסט – "“" ב־""" |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
לאחר [[י"ב תמוז תרפ"ז|פרשת המאסר והגאולה]] בשנת [[תרפ"ז]], יצא אדמו"ר הריי"צ את רוסיה ועבר להתגורר בריגה. | לאחר [[י"ב תמוז תרפ"ז|פרשת המאסר והגאולה]] בשנת [[תרפ"ז]], יצא אדמו"ר הריי"צ את רוסיה ועבר להתגורר בריגה. | ||
בשנים [[תר"פ]] - [[תר"צ]] מנתה קהילת ליובאוויטש בריגה עשרות רבות של משפחות. המשפחות היו מפוזרות בכל רבעי העיר, וכן גם בעיירות מסביב. ברחוב אליאס בו היה בניין ארוך ובו שלושת | בשנים [[תר"פ]] - [[תר"צ]] מנתה קהילת ליובאוויטש בריגה עשרות רבות של משפחות. המשפחות היו מפוזרות בכל רבעי העיר, וכן גם בעיירות מסביב. ברחוב אליאס בו היה בניין ארוך ובו שלושת "הרייסישע מניינים", המניינים החבד"יים לסוגיהם: המניין הראשון של חסידי קופוסט. המניין השני של חסידי ליאדי, והמניין השלישי של חסידי ליובאוויטש. האחרון היה גם המרכז של חסידי ליובאוויטש בריגה. | ||
מניין חב"די נוסף היה היה בבית כנסת ברחוב מארייאס, ונקרא ‘מניין באזאר ברג'. במניין זה התפלל הרב [[מרדכי דובין]], ציר ה"סיים" הלטבי והשתדלן הנודע. | מניין חב"די נוסף היה היה בבית כנסת ברחוב מארייאס, ונקרא ‘מניין באזאר ברג'. במניין זה התפלל הרב [[מרדכי דובין]], ציר ה"סיים" הלטבי והשתדלן הנודע. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
ריגה מלאה הייתה בדמויות של חסידים, למדנים, בעלי עבודה ובעלי תריסין. | ריגה מלאה הייתה בדמויות של חסידים, למדנים, בעלי עבודה ובעלי תריסין. | ||
בין השאר היו: החסיד ר' [[ישראל משה פרידמן]] שהיה מתפלל כל יום עד השעה שלוש אחר הצהרים, ורק אז פונה לענייניו; או החסיד ר' זלמן יצחק שהיה סגי-נהור. לבית הכנסת הוא היה מגיע בלוויית אחד החסידים, ויחדיו היו מתיישבים לסדר לימוד. החסיד היה מקריא מתוך הגמרא, ור' זלמן יצחק היה מתקנו אפילו אם שגה באות אחת. הרב [[יצחק דובוב]] ששימש כמה שנים כרב באחד מבתי המדרש ב"רייסישע מניינים", ויצא מריגה בשנת תרפ"ח. הרב [[מרדכי חפץ]] הי"ד מראשי ארגון | בין השאר היו: החסיד ר' [[ישראל משה פרידמן]] שהיה מתפלל כל יום עד השעה שלוש אחר הצהרים, ורק אז פונה לענייניו; או החסיד ר' זלמן יצחק שהיה סגי-נהור. לבית הכנסת הוא היה מגיע בלוויית אחד החסידים, ויחדיו היו מתיישבים לסדר לימוד. החסיד היה מקריא מתוך הגמרא, ור' זלמן יצחק היה מתקנו אפילו אם שגה באות אחת. הרב [[יצחק דובוב]] ששימש כמה שנים כרב באחד מבתי המדרש ב"רייסישע מניינים", ויצא מריגה בשנת תרפ"ח. הרב [[מרדכי חפץ]] הי"ד מראשי ארגון "[[אחות תמימים]]", וכן את הרב [[יחזקאל פייגין]] הי"ד, מזכירו של אדמו"ר הריי"צ. ר' [[אליהו חיים אלטהויז]], אף הוא מראשי ארגון ‘אחות התמימים', ר' [[אברהם אליהו אשרוב]], ר' [[יחזקאל הימלשטיין]] הי"ד, שכיהן כמשגיח ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ר' [[צבי גאר]] הי"ד, שהיה בעל תפילה בעל קול מיוחד שעורר את כולם ברגש שלו; ר' [[שמעון בלינער]] הי"ד, נכדו של ר' [[מיכאל דער אלטער]] המשפיע ב'תומכי תמימים' בליובאוויטש. ר' [[מיכאל פיזוב]] ע"ה" והרב [[נתן נטע ברכהן]]. | ||
בין עסקני הציבור החב"דיים בריגה, היה החסיד המפורסם ר' [[מרדכי דובין]] הי"ד. חסיד נלהב שבשתדלנותו הנועזת הצליח לעשות טובות לרבבות יהודים מכל החוגים. | בין עסקני הציבור החב"דיים בריגה, היה החסיד המפורסם ר' [[מרדכי דובין]] הי"ד. חסיד נלהב שבשתדלנותו הנועזת הצליח לעשות טובות לרבבות יהודים מכל החוגים. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
==מלחמת העולם השניה== | ==מלחמת העולם השניה== | ||
בקיץ [[ת"ש]], במסגרת ההסכם בין שני הרודנים הצוררים היטלר וסטאלין, השתלט הצבא האדום על לטביה ללא קרב. ב"בחירות" שנעשו לאחר מכן, | בקיץ [[ת"ש]], במסגרת ההסכם בין שני הרודנים הצוררים היטלר וסטאלין, השתלט הצבא האדום על לטביה ללא קרב. ב"בחירות" שנעשו לאחר מכן, "זכו" הקומוניסטים ולטביה ‘התקבלה' כרפובליקה נוספת של ברית המועצות. | ||
זמן קצר לאחר מכן, החל גל של הלאמות רכוש וטיהורים של מתנגדי המשטר הקומוניסטי. בתוך שנה נהרגו, גורשו או ברחו מן המדינה מאות אלפי אזרחים ובהם יהודים רבים. | זמן קצר לאחר מכן, החל גל של הלאמות רכוש וטיהורים של מתנגדי המשטר הקומוניסטי. בתוך שנה נהרגו, גורשו או ברחו מן המדינה מאות אלפי אזרחים ובהם יהודים רבים. | ||