משה זאב פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " שליט"א " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – "]]]" ב־"]]]]") |
||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
==ציטוטים על הרבי== | ==ציטוטים על הרבי== | ||
[[קובץ:מכתב מרדכי זאב פרידמן לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב פרידמן על הספר "קרבן משה" אותו נתן ל[[הרבי|רבי]]]] | [[קובץ:מכתב מרדכי זאב פרידמן לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב פרידמן על הספר "קרבן משה" אותו נתן ל[[הרבי|רבי]]]]] | ||
בשנת [[תשמ"ג]] כתב: | בשנת [[תשמ"ג]] כתב: | ||
גרסה מ־05:18, 24 במרץ 2014
| רבי מרדכי זאב פרידמן | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]אב-בית-דין בנאסור (טרנסילבניה) וביפו | |
| הגר"ז פרידמן | |
| לידה | כ"א בחשוון תרע"ב |
| הוניאד, רומניה | |
| פטירה | ט"ז בשבט תשמ"ח |
| ארץ ישראל | |
| מקום פעילות | תל אביב-יפו |
| השתייכות | חסידות גור |
| תפקידים נוספים | מגיד שיעור בהלכה |
| רבותיו | הרב יעקב יחזקיהו גרינוולד והרב יעקב אלימלך פנט |
| חיבוריו | "קרבן מנחה" |
רבי משה זאב פרידמן היה אב-בית-דין בעיר נאסוד בטרנסילבניה וביפו. העריץ והעריך את הרבי. נולד ביום כ"א בחשוון תרע"ב ונפטר ביום ט"ז בשבט תשמ"ח.
ביוגרפיה
הרב משה זאב פרידמן נולד ביום כ"א בחשוון שנת תרע"ב לר' מנחם מנדל פרידמן, בעיר הוניאד שברומניה. בבחרותו למד בישיבה של הרב יעקב יחזקיהו גרינוולד. בשנת תרפ"ט נסע ללמוד בישיבת דז' אצל הרב יעקב אלימלך פנט עד שגוייס בכוח לצבא הרומני, שם סבל יסורים קשים בגוף ונפש. לפני מלחמת העולם השניה התמנה לאב-בית-דין בעיר נאסוד שבטרנסילבניה. בזמן המלחמה סבל במחנות כפיה והוכה באכזריות. לימים אמר שלמרות כל היסורים והרעב, לא אכל אוכל שאינו כשר. במלחמה איבד את אשתו ושלושת בניו שנרצחו על ידי הנאצים. אחרי המלחמה הצליח לעלות על ספינה לקפריסין, שם פתח ישיבה במחנה פליטים. בשנת תש"ח הגיע לארץ ישראל והאדמו"רים רבי אהרון מבעלז ורבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ שהכירוהו היטב, המליצו עבורו שיקבל משרת רבנות ובשידולם התמנה לאב-בית-דין ביפו. במקביל שימש גם כמוסר שיעור בשולחן ערוך בישיבת 'חידושי הרי"מ' בתל אביב והיה מקורב לאדמו"ר שמחה בונים אלתר מגור (ה"לב שמחה").
הרב פרידמן הצטיין בחסידותו ופרישותו מעניינים גשמיים. היה אציל נפש, חידש חידושים ועסק רבות בתורה ובעבודת ה'. יחד עם זה עסק גם בהפצת התורה ובקירוב יהודים ליהדות במאור פנים ובאהבת ישראל. היה מרבה לדבר על הצפיה לגאולה הקרובה ושיש להתכונן אליה.
הדפיס בחייו את החלק הראשון של ספרו "קרבן משה" ובו חידושים וביאורים בכל חלקי התורה. לאחר פטירתו הוציאו חתניו לאור את החלק השני של ספרו. הספר נדפס בהסכמותיהם של גדולי ישראל[1].
ביום ט"ז בשבט שנת תשמ"ח, לאחר מחלה קשה, נפטר.
חתניו
- בנו של האדמו"ר מלעלוב (אשתו נפטרה בשריפה).
- בנו של האדמו"ר מזעוויהל.
- בנו של האדמו"ר מקרעטשינעף
- רבי שלמה זלמן ברייטשטיין.
הקשר עם חב"ד
הרב פרידמן העריץ מאוד את הרבי ובכל שנה היה נותן שידפיסו מדברי התורה שלו בספר "כבודה של תורה" שהיה יוצא לזכות הרבי. בכל פעם שהיה מזכיר את הרבי, היה ניכר הערצתו ויראת הכבוד שלו אל הרבי וכל עניין שהיה קשור עם הרבי היה מוערך אצלו. עודד רבות את השלוחים של הרבי באזור מגוריו בתל אביב-יפו ואף השתתף באירועים שלהם. היה נוהג להתבטא שאי אפשר להעריך את העוצמה הרוחנית כאשר ילדי ישראל צועקים "שמע ישראל" בתהלוכות ל"ג בעומר ובכינוסי הילדים.
בשנת תשמ"ז השתתף באופן אישי בתהלוכת ל"ג בעומר ואת רישומיו כתב לאחר מכן אל שליח הרבי לתל אביב, הרב יוסף גרליצקי: "באתי בשורותי אלו להביע לכתה"ר ברכת ישר כוח חמה על פעולותיו הברוכות להרמת קרן התורה והיראה, גם בעירנו עיה"ק יפו יצ"ו. ובמיוחד על הפעולה המוצלחת בל"ג בעומר השתא, של הכנס והתהלוכה הנפלאה של ילדי ישראל קדושים בחוצות עיר הקודש יפו תל אביב ישמרם-צורם-ויחזקם. היה ממש קידוש ה' איך שאלפי ילדים צועקים "שמע ישראל", ועוד פסוקים קדושים, לפי בקשת מרן הגאון הקדוש כבוד קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. ואנחנו מאחלים למרן כבוד קדושת האדמו"ר שבזכות רבי שמעון בר יוחאי יזכה עוד שנים רבות להחדיר בעם ישראל תורה ויראת שמים וקיום המצוות ומעשים טובים, עדי נזכה לביאת משיח צדקנו ובנין בית מקדשנו במהרה דידן אמן כן יהיה רצון".
הרב פרידמן השתתף גם בסיומי הרמב"ם ובחגיגת סיום ספרי התורה הכללים בירושלים העתיקה. שבועיים לפני פטירתו התקיים סיום רמב"ם ביפו והרב פרידמן היה מאוד חולה ובכל זאת עשה מאמצים גדולים כדי להשתתף בחגיגה. שבוע לאחר מכן התקיים הסיום המרכזי בתל אביב וגם אליו הגיע במאמץ רב. מקורביו ששאלוהו למה הוא עושה מאמצים כה גדולים, ענה: "שמעתי שהרביציוה שהסיום יהיה ברוב פאר והדר, על כן באתי בשארית כוחותי, כי מצוה לשמוע דברי חכמים".
היה שולח לעיתים תכופות פדיון נפש אל הרבי והיה מספר על הניסים שקרו מברכותיו של הרבי[2]. כאשר קרתה שרפה בה נכוו בתו ונכדתו, כתב לרבי בקשת ברכה עבורם. מתשובת הרבי הבחין הרב פרידמן שהרבי מברך רק את הנכדה והבין שזה לא כשורה. בסופו של דבר בתו אכן נפטרה ורק הנכדה ניצלה.
בי"ז באלול שנת תשמ"ו שלח הרב פרידמן את חלקו הראשון של ספרו "קרבן משה" להרבי. בשער הספר הוא כתב הקדשה: "ספר זה מוגש בהערצה בהוקרה, לכבוד קדושת מרן הגאון הצדיק מורנו הרב מנחם מענדל שניאורסון האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. ואני מאחל לכבוד קדושתו ולכל משפחתו היקרה שיחיו לאורך ימים ושנים טובות, ברכת כתיבה וחתימה טובה. ושיזכה לנהל את עם ישראל עוד רבות בשנים, בבריות גופא ונהורא מעליא, ולהשפיע לכלל ישראל השפעות טובות ברוחניות ובגשמיות אמן כן יהי רצון. עבד לעבדי ה', הרב משה זאב בן דאכא פריעדמן רב בעיר הקודש יפו יצ"ו"".
לפני פטירתו אמר לרב יוסף גרליצקי שבא לבקרו: "אני אומר לך באופן ברור, שבלי ספק, הרבי מליובאוויטש מנהיג ונשיא הדור הוא הוא המשיח שיוליכנו לקראת הגאולה השלימה".
ציטוטים על הרבי
]
בשנת תשמ"ג כתב:
כבוד קדושת האדמו"ר מליובאוויטש גאון ישראל וקדושו, מקים עולה של תורה ותשובה בכל קצוי תבל, לרגל הגיעו בעזרת השם יתברך ליובל השמונים. ברגשי כבוד והערצה הנני בזה להצטרף לרבבות אלפי ישראל המאחלים לכבוד קדושתו, שאבינו שבשמים יחזק את כוחו ויחדש כנשר נעוריו, להפיץ מעיינותיו חוצה ולהאציל מרוח קדשו על כלל ישראל. וינהלנו לקראת הגאולה האמיתית והשלימה במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.
— מתוך ההקדמה לחידושיו בספר "כבודה של תורה".
בשנת תשמ"ז, לקראת סיום הרמב"ם כתב:
אני מברך אתכם בברכת מזל טוב, ואת מעלת כבוד קדושת האדמו"ר מליובאוויטש אני מברך שיזכה עוד שנים רבות להנהיג את עם ישראל, עדי עלות לציון ברננה בביאת משיח צדקנו ובבנין בית מקדשנו ותפארתנו במהרה דידן אמן ואמן.
— מכתב ברכה עבור מסיימי הרמב"ם
לקריאה נוספת
- שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמודים 87-90.
הערות שוליים
- ↑ הראש-אב-בית-דין בירושלים - רבי יצחק יעקב וויס. אב-בית-דין פאפא - רבי יוסף גרינוולד ואב-בית-דין דז' רבי צבי מאיר פנט. הרב פנט כתב בהסכמתו: "ידידנו המופלג גן ההדסים ערוגת הבושם.. זכה עודליצוק מים מנחלת אבותינו הקדושים, ולקבל לקח טוב מאת אבי אדוני זקני הגאון הקדוש מרן בעל "כנסת יחזקאל" זי"ע, ודודי הגאון הקדוש בעל "זכרון יעקב" זכותו-יגן-עלינו וגם אצל אבי אדוני מורי ורבי הגאון הקדוש זי"ע, וכולם כאחד אהבוהו וחיבבוהו עד למאד.. מה אני שיצטרך להסכמתי, בפרט גברא רבא דכוותיה, אשר זכה להיות מחובר לטהרה."
- ↑ סופר על ידי הרב יוסף גרליצקי, רב קהילת חב"ד ושליח הרבי בתל אביב.