שתי שבתות – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "״" ב־""" |
מ החלפת טקסט – "׳" ב־"'" |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
ולמשל: הבונה בנין מפואר, שהוא מחמת שעלה ברצונו שמהבנין הזה יקבל קורת רוח ותענוג, אך אח"כ כשמתחיל לבנות ומטריד מוחו ומחשבתו בהצטרכות הבנין, שבהיותו עסוק עדין בפעולתו בשכלו ומדותיו בעסק הבנין, לא ניכר ונראה העונג שיגיע לו מזה, אך לאחד שגמר את הכל ומסתכל ביופי המלאכה והוכשרה בעיניו שנעשה כפי [[רצון|רצונו]] להתעכב באופן כזה דוקא, אז ניכר ונגלה העונג שלו, שבשבילו התחיל לבנות הבנין, משל בדומה הוא בדיבור: כשמדבר דברי שכל וחכמה, להסביר בטוב [[טעם]] ו[[דעת]] לזולתו המושכלות החדשות, כשעדיין עסוק באמצע הדבור לא ניכר ונגלה העונג שמתענג מן טוב ההסבר שהסביר השכל בדבריו אלא לאחד שגמר כל דבדיז | ולמשל: הבונה בנין מפואר, שהוא מחמת שעלה ברצונו שמהבנין הזה יקבל קורת רוח ותענוג, אך אח"כ כשמתחיל לבנות ומטריד מוחו ומחשבתו בהצטרכות הבנין, שבהיותו עסוק עדין בפעולתו בשכלו ומדותיו בעסק הבנין, לא ניכר ונראה העונג שיגיע לו מזה, אך לאחד שגמר את הכל ומסתכל ביופי המלאכה והוכשרה בעיניו שנעשה כפי [[רצון|רצונו]] להתעכב באופן כזה דוקא, אז ניכר ונגלה העונג שלו, שבשבילו התחיל לבנות הבנין, משל בדומה הוא בדיבור: כשמדבר דברי שכל וחכמה, להסביר בטוב [[טעם]] ו[[דעת]] לזולתו המושכלות החדשות, כשעדיין עסוק באמצע הדבור לא ניכר ונגלה העונג שמתענג מן טוב ההסבר שהסביר השכל בדבריו אלא לאחד שגמר כל דבדיז | ||
ומתבונן איך שהטיב לדבר ולהסביר המושכל אזי מקבל עונג גדול ממה שטוב דרש, ונמצא שבהיותו פועל ומדבר היה העונג נעלם בו, ולאחר גמרו נתגלה, ועיקר העונג הוא מן הפעולה והדבור דוקא. לפי זה מובן, שכאשר מתענג האדם מטוב מעשהו או מ[[טוב]] דבריו, הרי התענוג שבמעשה ודבור הוא שנמשך ומתגלה דרך ירידה, ויש כאן | ומתבונן איך שהטיב לדבר ולהסביר המושכל אזי מקבל עונג גדול ממה שטוב דרש, ונמצא שבהיותו פועל ומדבר היה העונג נעלם בו, ולאחר גמרו נתגלה, ועיקר העונג הוא מן הפעולה והדבור דוקא. לפי זה מובן, שכאשר מתענג האדם מטוב מעשהו או מ[[טוב]] דבריו, הרי התענוג שבמעשה ודבור הוא שנמשך ומתגלה דרך ירידה, ויש כאן ב' דברים: האחד עליית ה[[שכל]] ו[[המחשבה]] שהיו מלובשים בה[[מעשה]] וה[[דבור]] שבכלות המעשה הם מתעלים בעצמותו, והשנית בחינת התגלות התענוג שיורד ונמשך ומתגלה להתענג מכל אשר עשה. | ||
והנה מה שמתעגג מאשר טוב עשה וטוב דיבר, יש בזה | והנה מה שמתעגג מאשר טוב עשה וטוב דיבר, יש בזה ב' דברים: | ||
א. שהוא מתבונן על טוב המעשה וטוב הדבור ומתענג מהמלאכה והפעולה. | א. שהוא מתבונן על טוב המעשה וטוב הדבור ומתענג מהמלאכה והפעולה. | ||
ב. שבחינת תענוג זה מה שהוא מקבל עונג ומשתעשע במה שטוב עשה וטוב דיבר, הוא הגורם גם כן את ההתגלות התענוג מעצמות כח התענוג שיש ב[[נפש]], להיות רבוי התפשטות התענוג, וכנראה בחוש שהאדם משתעשע ומטייל בבנין המפואר כשגמרו כפי אוות נפשו | ב. שבחינת תענוג זה מה שהוא מקבל עונג ומשתעשע במה שטוב עשה וטוב דיבר, הוא הגורם גם כן את ההתגלות התענוג מעצמות כח התענוג שיש ב[[נפש]], להיות רבוי התפשטות התענוג, וכנראה בחוש שהאדם משתעשע ומטייל בבנין המפואר כשגמרו כפי אוות נפשו כו' שאותו הטיול והשעשועים הוא גורם לו אחר כך תענוג ושמחה ביתר שאת ממה שראוי להתענג מצד עצם הבנין לבד, ואין זה אלא שהתענוג מכל אשר עשה גרם להיות גילוי מפנימיות הנפש שהיא בחינת התענוג וה[[שמחה]] כי כל שמחה הוא התגלות ה[[פנימיות]]. | ||
== [[ששת ימי המעשה]] - העלם התענוג == | == [[ששת ימי המעשה]] - העלם התענוג == | ||
והנמשל מכל אלה יובן כדוגמתו ממש בענין ב' שבתות כהלכתן הנ"ל, דהנה כתוב וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד כו', ויכולו השמים והארץ כו', ויכל אלקים וישבות כו', הנה פירוש כל אשר עשה היינו בעשרת המאמרות, כמו ויאמר אלקים תדשא הארץ כו', דמעשה בראשית, וכתיב בכל אחד ויהי כן - בפועל ה[[מעשה]], והרי | והנמשל מכל אלה יובן כדוגמתו ממש בענין ב' שבתות כהלכתן הנ"ל, דהנה כתוב וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד כו', ויכולו השמים והארץ כו', ויכל אלקים וישבות כו', הנה פירוש כל אשר עשה היינו בעשרת המאמרות, כמו ויאמר אלקים תדשא הארץ כו', דמעשה בראשית, וכתיב בכל אחד ויהי כן - בפועל ה[[מעשה]], והרי הי' מלובש במעשה, ודבור זה מבחינת חכמה דאצילות כמארז"ל בעשרה דברים נברא העולם בחכמה ותבונה ודעת. וגם ארז"ל במי נמלך, בנשמותיהן של צדיקים הוא התענוג שעלה ברצונו ית' שיהיה לו תענוג ממעשה הצדיקים. | ||
ואמנם בהיותו עדיין עסוק באמצע הדבור והמעשה היה אותו העונג העליון בהעלם לגמרי רק החב"ד נתלבשו בהעשרה מאמרות. | ואמנם בהיותו עדיין עסוק באמצע הדבור והמעשה היה אותו העונג העליון בהעלם לגמרי רק החב"ד נתלבשו בהעשרה מאמרות. | ||