משלוח מנות – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – " ." ב־"."
שלום (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – " הי' " ב־" היה "
שורה 22: שורה 22:
ואילו במשלוח מנות – כאשר המקבל מוחל או אומר הריני כאילו התקבלתי, נתקיימה המצוה, וחשיב כאילו קיבל ושלח בחזרה<REF>ראה קרבן נתנאל שם. ברכ"י או"ח שם סק"ה.</REF>.
ואילו במשלוח מנות – כאשר המקבל מוחל או אומר הריני כאילו התקבלתי, נתקיימה המצוה, וחשיב כאילו קיבל ושלח בחזרה<REF>ראה קרבן נתנאל שם. ברכ"י או"ח שם סק"ה.</REF>.


והרי זה דבר חידוש: לכאורה, כיון שצדקה ענינה להחיות את נפש העני – הרי כאשר העני אומר כאילו התקבלתי, היינו, שחשיב אצלו כאילו החיו אותו, הי' צריך להיות נחשב כאילו נתקיימה המצוה; ואילו במשלוח מנות, שהטעם הוא "כדי שיהי' הרוחה לבעלי שמחות אולי לא יספיק לו סעודתו, הרי חבירו מסייעו" (כמובא בשו"ת חתם סופר<REF>חאו"ח סקצ"ו – מתה"ד סקי"א.</REF>) – הרי כל זמן שלא קיבל את המנות בפועל (ורק אומר כאילו התקבלתי), לא נעשה אצלו הרוחה כו'. ואעפ"כ, הדין הוא להיפך, כנ"ל.
והרי זה דבר חידוש: לכאורה, כיון שצדקה ענינה להחיות את נפש העני – הרי כאשר העני אומר כאילו התקבלתי, היינו, שחשיב אצלו כאילו החיו אותו, היה צריך להיות נחשב כאילו נתקיימה המצוה; ואילו במשלוח מנות, שהטעם הוא "כדי שיהי' הרוחה לבעלי שמחות אולי לא יספיק לו סעודתו, הרי חבירו מסייעו" (כמובא בשו"ת חתם סופר<REF>חאו"ח סקצ"ו – מתה"ד סקי"א.</REF>) – הרי כל זמן שלא קיבל את המנות בפועל (ורק אומר כאילו התקבלתי), לא נעשה אצלו הרוחה כו'. ואעפ"כ, הדין הוא להיפך, כנ"ל.


== המצווה - המעשה מצד הנותן ==
== המצווה - המעשה מצד הנותן ==
שורה 38: שורה 38:
== הענין במעשה משלוח דווקא ==
== הענין במעשה משלוח דווקא ==


אמנם, על פי האמור שב"משלוח מנות" נוגע בעיקר ההרגש של המקבל – הרי גם אם לא שלח מאומה אלא רק אמר לחבירו שרוצה לשלוח מנות, וחבירו אומר הריני מוחל, הי' צריך לצאת י"ח משלוח מנות. ודין כזה לא מצינו בשום מקום.
אמנם, על פי האמור שב"משלוח מנות" נוגע בעיקר ההרגש של המקבל – הרי גם אם לא שלח מאומה אלא רק אמר לחבירו שרוצה לשלוח מנות, וחבירו אומר הריני מוחל, היה צריך לצאת י"ח משלוח מנות. ודין כזה לא מצינו בשום מקום.


וטעם הדבר הוא, לפי שזהו ענין שלא נמשך כלל ב[[עולם העשיה]]:
וטעם הדבר הוא, לפי שזהו ענין שלא נמשך כלל ב[[עולם העשיה]]: