פרזידנט (תואר כבוד): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:רשג ושזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפרזידנט של [[מדינת ישראל]] מר [[זלמן שזר]], לוחץ את ידיו של הרב [[שמריהו גוראריה]], גיסו של [[הרבי]] וחתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בעת ה[[יחידות]] בחדרו של הרבי, י"ג מנחם אב תשכ"ו]] | ||
המינוח '''פרזידנט''' (בהשאלה מאנגלית: נשיא) הינו תואר לשם כבוד המקובל ב[[מדינת ישראל]] לסמכות המוערכת ביותר במדינה, הנבחר לתפקיד הייצוגי{{הערה|מלבד תפקידיו הייצוגיים, נותנים בידיו סמכויות מעשיות בודדות נוספות, כגון חנינת אסירי עולם, והטלת תפקיד הרכבת הממשלה לאחר הבחירות.}}. | המינוח '''פרזידנט''' (בהשאלה מאנגלית: נשיא) הינו תואר לשם כבוד המקובל ב[[מדינת ישראל]] לסמכות המוערכת ביותר במדינה, הנבחר לתפקיד הייצוגי{{הערה|מלבד תפקידיו הייצוגיים, נותנים בידיו סמכויות מעשיות בודדות נוספות, כגון חנינת אסירי עולם, והטלת תפקיד הרכבת הממשלה לאחר הבחירות.}}. | ||
גרסה מ־21:26, 7 בפברואר 2014
המינוח פרזידנט (בהשאלה מאנגלית: נשיא) הינו תואר לשם כבוד המקובל במדינת ישראל לסמכות המוערכת ביותר במדינה, הנבחר לתפקיד הייצוגי[1].
בשונה ממדינות אחרות בהם הפרזידנט מכהן גם כראש הממשלה, ונבחר בבחירות ציבוריות, במדינת ישראל הפרזידנט נבחר על ידי חברי הכנסת, ותקופת כהונתו נמשכת שבע שנים[2].
התואר פרזידנט
אצל חסידי חב"ד מקפידים שלא להשתמש במינוח 'נשיא המדינה' ולהשתמש במקומו במינוח 'פרזידנט'. נוהג זה השתרש על פי מכתבו של הרבי לפרזידנט השני של מדינת ישראל, מר יצחק בן צבי, בו הסביר כי התואר "נשיא ישראל" שמור למלך המשיח, ולכן קשה לו להשתמש בתואר זה בנוגע למשרת נשיא מדינת ישראל, והרבי עצמו פנה אל האישים השונים שהחזיקו בתפקיד זה בתואר 'פרזידנט'[3].
וכך כתב הרבי במכתבו הראשון למר יצחק בן צבי לאחר התמנותו לכהן בתפקיד:
אפשר שפסקא הבאה להלן צריכה היתה לבוא בראש המכתב, והיא - בקשת סליחה על שפתחתי מכתבי בלי להקדים תוארים וכו'. וגם בזה סמכתי על מה שתיארו לפני ממדותיו ותכונות נפשו אשר יבין לדעי.
מיום הלכי ל"חדר" ועוד קודם לזה התחיל להתרקם בדמיוני ציור גאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרון, גאולה כזו ובאופן כזה שעל ידה יהיו מובנים יסורי הגלות הגזירות והשמדות. וכחלק מעתיד מזהיר זה וכחלק מגאולה זו יהיה "נשיא זה מלך, לא נשיא שבט - אלא שאין על גביו אלא השם אלקיו"[4], והכל יהיה באופן אשר בלבב שלם ובהבנה מלאה - "יאמר ביום ההוא אודך השם כי אנפת בי"[5]. ולכן כל כך קשה לי להשתמש בתואר זה בקשר עם בני ישראל בעת אשר יעקב קטן הוא ובני ישראל "דווים דחופים סחופים ומטורפין ויסורין באים עליהם"[6]. יכולתי להשתמש במלה זו מן השפה ולחוץ, אבל כיון ששמעתי אשר כבודו אמיתי הוא - לא רציתי לכזב בנפשי, ואתו הסליחה.
נושאי התפקיד במדינת ישראל
- חיים וייצמן (תש"ט-תשי"ב).
- יצחק בן צבי (תשי"ב-תשכ"ג).
- שניאור זלמן שזר (תשכ"ג-תשל"ג).
- אפרים קציר (תשל"ג-תשל"ח).
- יצחק נבון (תשל"ח-תשמ"ג).
- חיים הרצוג (תשמ"ג-תשנ"ג).
- עזר ויצמן (תשנ"ג-תש"ס).
- משה קצב (תש"ס-תשס"ז).
- שמעון פרס (תשס"ז - תשע"ד).
הערות שוליים
- ↑ מלבד תפקידיו הייצוגיים, נותנים בידיו סמכויות מעשיות בודדות נוספות, כגון חנינת אסירי עולם, והטלת תפקיד הרכבת הממשלה לאחר הבחירות.
- ↑ עד לשנת תשנ"ח תקופת הכהונה היתה למשך חמש שנים, והפרזידנט המכהן היה יכול להתמודד בבחירות לכהונה נוספת.
- ↑ יוצאת מן הכלל הינה הפרוכת בבית הכנסת בבית שז"ר בכפר חב"ד, בה הסכים הרבי כי ירקם עליה התואר "נשיא המדינה".
- ↑ הוריות יא, סוף ע"א.
- ↑ ישעיהו יב, א.
- ↑ יבמות מז, א.