מסירות נפש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==בעבודה== | ==בעבודה== | ||
עיקר העבודה ב[[קריאת שמע]] ו[[תפילה]] הוא למסור נפשו בקריאת שמע. ובקריאת שמע גופה יש שני פעמים מסירות נפש. מסירות הנפש הראשונה היא למסור נפשו ב"אחד", ומסירות הנפש השניה היא "בכל נפשך" אפילו נוטל את נפשך. ומבואר כי מסירות הנפש הראשונה היא מסירות הנפש של ה[[נפש אלוקית]], ומסירות הנפש השניה היא של ה[[נפש הבהמית]].שנפש האלוקית היא בבחינת [[ביטול]] ממש, וכמו שנאמר "חי הוי"ה אשר עמדתי לפניו", ובחינת עמידה היא ביטול ממש באור אין סוף ברוך הוא. ובחינת "בכל נפשך" היא שגם ה[[נפש הבהמית]] תהיה בבחינת [[אתכפייא]] ו[[אתהפכא]], שמסירות נפש זו אינה באחד אלא בבחינת "[[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד]]". | עיקר העבודה ב[[קריאת שמע]] ו[[תפילה]] הוא למסור נפשו בקריאת שמע. ובקריאת שמע גופה יש שני פעמים מסירות נפש. מסירות הנפש הראשונה היא למסור נפשו ב"אחד", ומסירות הנפש השניה היא "בכל נפשך" אפילו נוטל את נפשך. ומבואר כי מסירות הנפש הראשונה היא מסירות הנפש של ה[[נפש אלוקית]], ומסירות הנפש השניה היא של ה[[נפש הבהמית]].שנפש האלוקית היא בבחינת [[ביטול]] ממש, וכמו שנאמר "חי הוי"ה אשר עמדתי לפניו", ובחינת עמידה היא ביטול ממש באור אין סוף ברוך הוא. ובחינת "בכל נפשך" היא שגם ה[[נפש הבהמית]] תהיה בבחינת [[אתכפייא]] ו[[אתהפכא]], שמסירות נפש זו אינה באחד אלא בבחינת "[[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד]]". | ||
==ראו עוד== | |||
*[[מסירות הגוף]] | *[[מסירות הגוף]] | ||
[[קטגוריה:עבודת ה']] | [[קטגוריה:עבודת ה']] | ||
[[קטגוריה:נפש]] | [[קטגוריה:נפש]] | ||
{{מבט}} | {{מבט}} | ||
גרסה מ־21:21, 6 בפברואר 2014
מסירות נפש היא עבודה באופן שלמעלה מטעם ודעת, שאדם מוסר נפשו בעבודת ה'.
ביאור
מסירות נפש במשמעותה הפנימית הינה מסירת וביטול הרצון - לרצון ה', כי "נפש" פרושו רצון. הכוונה היא שהאדם מוסר את הרצון האישי שלו בשביל רצון הקב"ה.
כמובן, ישנו גם הפירוש הפשוט ב"מסירות נפש" שאדם מוכן למסור את נפשו בפועל בשביל רצון הקב"ה.
בעבודה
עיקר העבודה בקריאת שמע ותפילה הוא למסור נפשו בקריאת שמע. ובקריאת שמע גופה יש שני פעמים מסירות נפש. מסירות הנפש הראשונה היא למסור נפשו ב"אחד", ומסירות הנפש השניה היא "בכל נפשך" אפילו נוטל את נפשך. ומבואר כי מסירות הנפש הראשונה היא מסירות הנפש של הנפש אלוקית, ומסירות הנפש השניה היא של הנפש הבהמית.שנפש האלוקית היא בבחינת ביטול ממש, וכמו שנאמר "חי הוי"ה אשר עמדתי לפניו", ובחינת עמידה היא ביטול ממש באור אין סוף ברוך הוא. ובחינת "בכל נפשך" היא שגם הנפש הבהמית תהיה בבחינת אתכפייא ואתהפכא, שמסירות נפש זו אינה באחד אלא בבחינת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".