עיגול: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
המאפיין הייחודי בעיגול, שהמרחק ממרכז העיגול שווה בכל נקודה במעגל. | המאפיין הייחודי בעיגול, שהמרחק ממרכז העיגול שווה בכל נקודה במעגל. | ||
== העיגול בחסידות == | == העיגול בחסידות == | ||
| שורה 14: | שורה 13: | ||
== העיגול בתורת הקבלה == | == העיגול בתורת הקבלה == | ||
בנוגע ל[[תורת הקבלה]] קיים המושג של [[עיגולים ויושר]]. המושג מובא בספרי [[האר"י ז"ל]] ללא הסבר, אך ב[[תורת החסידות]] מובאים הסברים על מהותם של העיגולים. | בנוגע ל[[תורת הקבלה]] קיים המושג של [[עיגולים ויושר]]. המושג מובא בספרי [[האר"י ז"ל]] ללא הסבר, אך ב[[תורת החסידות]] מובאים הסברים על מהותם של העיגולים. | ||
==בתרבות החסידית== | |||
המסורת החסידית מספר על סטודנט צעיר ששאל את [[הרבי]] בפגישת [[יחידות]] לצורך מה על האדם להאמין באלוקים, ומה הדבר יועיל לו בחייו האישיים. הרבי הוציא ממגירת השולחן דף ועט וביקש מהסטודנט לשרטט עיגול מדוייק. לאחר מספר נסיונות כושלים, הרבי נתן לסטודנט מחוגה ובעזרתה הוא הצליח בקלות לשרטט עיגול שלם וסימטרי. | |||
לאחר שהצליח, הרבי הסביר לו שהמחוגה היא הדוגמה הטובה ביותר, שכאשר לאדם יש ציר מרכזי יציב סביבו הוא פועל ויוצר - הוא מצליח להגשים את רצונותיו ולהתקיים על פי מסלול חיים מסודר, אך בלא האמונה הדבר קשה עד בלתי אפשרי. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־22:30, 5 בפברואר 2014
עיגול הוא התחום הממלא את הצורה הגאומטרית - המעגל.
המאפיין הייחודי בעיגול, שהמרחק ממרכז העיגול שווה בכל נקודה במעגל.
העיגול בחסידות
העיגול משמש כדוגמא נפוצה ובסיסית ביותר בהבנת ענינים רוחניים שלמעלה מהפשטה גשמית, כמשל.
כמו כן העיגול הוא צורה בסיסית בבריאה, ומקובל כי "אין ריבוע ממעשה בראשית", כל הנבראים הגשמיים בצבא השמים, כדור הארץ השמש והירח כולם עגולים. באור החיים על פרשת בראשית מבואר כי סיבת הדבר היא מכיון שכל הנבראים כלתה נפשם לבוראם, ולכן יש הכרח שהחיות הטמונה בכל הנבראים תהיה קרובה במידה שווה בכל חלקי העיגול - למאציל העליון, וזו היא אחיזת הנבראים וקיומם.
העיגול בענייני הגאולה
בנוגע להשגה בגדלות ה' שתהיה בימות המשיח משמש העיגול כדוגמא, שכמו שענינו של העיגול הוא שאין לו סוף, כך ההשגה בגדלות ה' תהיה באופן של "מחול לצדיקים", כמחול שהוא עגול ואין לו סוף, מכיון שההתבוננות באלוקות "הנה אלקינו זה" על ידי ברואיו ונבראיו הנפלאים אין לה סוף, וכאשר אדם מגיע לדרגה מסוימת הרי שהדרגה שלמעלה ממנה נחשבת לגביו כ"אלקות" שאינה מושגת וכן הלאה[1].
העיגול בתורת הקבלה
בנוגע לתורת הקבלה קיים המושג של עיגולים ויושר. המושג מובא בספרי האר"י ז"ל ללא הסבר, אך בתורת החסידות מובאים הסברים על מהותם של העיגולים.
בתרבות החסידית
המסורת החסידית מספר על סטודנט צעיר ששאל את הרבי בפגישת יחידות לצורך מה על האדם להאמין באלוקים, ומה הדבר יועיל לו בחייו האישיים. הרבי הוציא ממגירת השולחן דף ועט וביקש מהסטודנט לשרטט עיגול מדוייק. לאחר מספר נסיונות כושלים, הרבי נתן לסטודנט מחוגה ובעזרתה הוא הצליח בקלות לשרטט עיגול שלם וסימטרי.
לאחר שהצליח, הרבי הסביר לו שהמחוגה היא הדוגמה הטובה ביותר, שכאשר לאדם יש ציר מרכזי יציב סביבו הוא פועל ויוצר - הוא מצליח להגשים את רצונותיו ולהתקיים על פי מסלול חיים מסודר, אך בלא האמונה הדבר קשה עד בלתי אפשרי.