ניגון ויהי בימי אחשורוש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(נמחק בטעות) |
(הוספתי קטע ל'מקור הניגון' מתוך חב"ד FM. לא יודע אם מתאים, לא יודע אם נכון. שפטו בעצמכם) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
מילות הניגון: "ויהי בימי אחשוורוש המולך מהודו ועד כוש, שבע ועשרים ומאה מדינה" (מתוך המגילה). | מילות הניגון: "ויהי בימי אחשוורוש המולך מהודו ועד כוש, שבע ועשרים ומאה מדינה" (מתוך המגילה). | ||
== מקור הניגון == | |||
הניגון במקורו הוא ניגון שמח ללא מילים. | |||
יש אומרים כי המלים הצטרפו לניגון לאחר שבחור ירד מה[[זאל הקטן]] ל[[שאלאש]] לאחר ששתה '[[משקה]]' כשהוא מצמיד את מילות המגילה לניגון{{הערה|מקור הדברים מר' [[שמואל קראוס]]}}. | |||
[[חסידים]] אימצו ניגון חסידי תוסס ושמח זה המחדיר את אווירת [[חג הפורים]] למילים אלו. לראשונה שרו את הניגון בפני [[הרבי]] כאשר נכנס ל-[[770]] ב[[שבת מברכים]] [[אדר ראשון]], והשירה נמשכה כשהרבי מעודד את הניגון. במשך החודשיים שאחר כך, [[אדר ראשון]] ו[[אדר שני]], ניגנו את הניגון רבות, ובמשך השנים הפך הניגון להיות חלק בלתי נפרד מהווי [[חג הפורים]] של [[חסידי חב"ד]]. | [[חסידים]] אימצו ניגון חסידי תוסס ושמח זה המחדיר את אווירת [[חג הפורים]] למילים אלו. לראשונה שרו את הניגון בפני [[הרבי]] כאשר נכנס ל-[[770]] ב[[שבת מברכים]] [[אדר ראשון]], והשירה נמשכה כשהרבי מעודד את הניגון. במשך החודשיים שאחר כך, [[אדר ראשון]] ו[[אדר שני]], ניגנו את הניגון רבות, ובמשך השנים הפך הניגון להיות חלק בלתי נפרד מהווי [[חג הפורים]] של [[חסידי חב"ד]]. | ||
גרסה מ־17:01, 30 בינואר 2014
הניגון "וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" הוא שיר חסידי לפסוק הראשון במגילת אסתר.
מילות הניגון: "ויהי בימי אחשוורוש המולך מהודו ועד כוש, שבע ועשרים ומאה מדינה" (מתוך המגילה).
מקור הניגון
הניגון במקורו הוא ניגון שמח ללא מילים.
יש אומרים כי המלים הצטרפו לניגון לאחר שבחור ירד מהזאל הקטן לשאלאש לאחר ששתה 'משקה' כשהוא מצמיד את מילות המגילה לניגון[1].
חסידים אימצו ניגון חסידי תוסס ושמח זה המחדיר את אווירת חג הפורים למילים אלו. לראשונה שרו את הניגון בפני הרבי כאשר נכנס ל-770 בשבת מברכים אדר ראשון, והשירה נמשכה כשהרבי מעודד את הניגון. במשך החודשיים שאחר כך, אדר ראשון ואדר שני, ניגנו את הניגון רבות, ובמשך השנים הפך הניגון להיות חלק בלתי נפרד מהווי חג הפורים של חסידי חב"ד.
הניגון הושר רבות בהתוועדויות של הרבי בחג הפורים במשך השנים.
- ↑ מקור הדברים מר' שמואל קראוס