יוסף שמוטקין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " ספר השיחות " ב־"ספר השיחות ") |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
יזם ובנה את [[בית כנסת]] [[חב"ד]] בעיר ושימש כ[[גבאי]] במשך שנות חייו. | יזם ובנה את [[בית כנסת]] [[חב"ד]] בעיר ושימש כ[[גבאי]] במשך שנות חייו. | ||
בזמן ביקור [[הרבי הריי"צ]] ב{{ה|כותל המערבי}} עלה ר' יוסף כ[[שליח ציבור]] לתפילת [[מנחה]], ומאוחר יותר כתב הרבי הריי"צ ביומנו על התפילה שהייתה ב"התעוררות גדולה כעין של ערב יום כיפור". כשנסע הרבי הריי"צ ברכבת מהתחנה ב[[לוד]] ל[[רחובות]] בדרכו חזרה, היה מהבודדים שהורשו להצטרף למסע{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/688-91/3/12 ספר השיחות תרפ"ח - תרצ"א].}}, ומאחרוני המלווים של הרבי בארץ. | בזמן ביקור [[הרבי הריי"צ]] ב{{ה|כותל המערבי}} עלה ר' יוסף כ[[שליח ציבור]] לתפילת [[מנחה]], ומאוחר יותר כתב הרבי הריי"צ ביומנו על התפילה שהייתה ב"התעוררות גדולה כעין של ערב יום כיפור". כשנסע הרבי הריי"צ ברכבת מהתחנה ב[[לוד]] ל[[רחובות]] בדרכו חזרה, היה מהבודדים שהורשו להצטרף למסע{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/688-91/3/12[[ספר השיחות]] תרפ"ח - תרצ"א].}}, ומאחרוני המלווים של הרבי בארץ. | ||
נפטר בשנת [[תשל"ט]] ונטמן ב[[בית העלמין]] שיכון גורדון בראשון לציון. | נפטר בשנת [[תשל"ט]] ונטמן ב[[בית העלמין]] שיכון גורדון בראשון לציון. | ||
גרסה מ־05:54, 18 במרץ 2014
ר' יוסף שמוטקין (תרנ"ב - תשל"ט) גביר ועסקן חסידי, ממייסדי קהילת חב"ד בראשון לציון ומהתומכים הגדולים של ישיבת אחי תמימים בעיר.
תולדות חייו
ר' יוסף נולד לר' דובער משה ומרת רשקה בשנת תרנ"ב. בשנת תרנ"ה עלה לארץ הקודש, כחמש שנים[1] לאחר שעלו הוריו, התיישב במושבה ראשון לציון וייסד את קהילת חב"ד בעיר. התחתן עם מרת רודניא דבורה, ילידת פולין.
לר' יוסף היו עסקים מסועפים, ביניהם פרדסים שקיבל בירושה מאביו ומשרד תיווך, להם קיבל ברכות והדרכות מיוחדות מהרבי.
היה מהעסקנים הבולטים של חסידות חב"ד באותה תקופה, ותמך כלכלית במוסדות חב"ד. בשנת תרצ"ו נבחר לועד המושבה כראש סיעה חרדית בראשון לציון[2]. יזם ובנה את בית כנסת חב"ד בעיר ושימש כגבאי במשך שנות חייו.
בזמן ביקור הרבי הריי"צ בכותל המערבי עלה ר' יוסף כשליח ציבור לתפילת מנחה, ומאוחר יותר כתב הרבי הריי"צ ביומנו על התפילה שהייתה ב"התעוררות גדולה כעין של ערב יום כיפור". כשנסע הרבי הריי"צ ברכבת מהתחנה בלוד לרחובות בדרכו חזרה, היה מהבודדים שהורשו להצטרף למסע[3], ומאחרוני המלווים של הרבי בארץ.
נפטר בשנת תשל"ט ונטמן בבית העלמין שיכון גורדון בראשון לציון.