ישו הנוצרי – הבדלי גרסאות
| שורה 7: | שורה 7: | ||
===מותו של ישו=== | ===מותו של ישו=== | ||
ישו התפרסם כעושה כשפים{{הערת שוליים|1=סנהדרין ד' ק"ג. סוטה ד' מ"ז.}} ומדיח לעבוד עבודה זרה{{הערת שוליים|1=סנהדרין ד' ס"ז. סוטה ד' מ"ז.}}, אלא שנזהר מלהסית בפני שנים. כשהיה בלוד הטמינו לו חכמים{{הערת שוליים|1=סנהדרין ד' ס"ז בחסרונות הש"ס.}} שני תלמידים שישבו בחדר חשוך, משם יכלו לראות ולשמוע את הנעשה בחדר הסמוך. אדם אחר קרא לישו לחדר הסמוך שהיה מואר, ושם שאל אותו: "איך נעזוב את אלוקי השמים ונעבוד עבודת כוכבים?" ענה לו ישו "כך היא חובתנו וכך יפה לנו". כיון שכבר היו עדים למעשיו אלו, תפסו אותו, והביאו אותו לבית הדין, ושם בלוד נידון לסקילה{{הערת שוליים|1=סנהדרין ד' מ"ג.}}. | ישו התפרסם כעושה כשפים{{הערת שוליים|1=סנהדרין ד' ק"ג. סוטה ד' מ"ז.}} ומדיח לעבוד עבודה זרה{{הערת שוליים|1=סנהדרין ד' ס"ז. סוטה ד' מ"ז.}}, אלא שנזהר מלהסית בפני שנים. כשהיה בלוד הטמינו לו חכמים{{הערת שוליים|1=סנהדרין ד' ס"ז בחסרונות הש"ס.}} שני תלמידים שישבו בחדר חשוך, משם יכלו לראות ולשמוע את הנעשה בחדר הסמוך. אדם אחר קרא לישו לחדר הסמוך שהיה מואר, ושם שאל אותו: "איך נעזוב את אלוקי השמים ונעבוד עבודת כוכבים?" ענה לו ישו "כך היא חובתנו וכך יפה לנו". כיון שכבר היו עדים למעשיו אלו, תפסו אותו, והביאו אותו לבית הדין, ושם בלוד נידון לסקילה{{הערת שוליים|1=סנהדרין ד' מ"ג.}}. | ||
לפי מקורות אלה נבין כי לא יתכן כי המסית בעיר לוד הוא יש"ו הנוצרי. | |||
המסית מוּטָב, וְאִם אָמַר: "כָּךְ הִיא חוֹבָתֵנוּ וְכָךְ יָפֶה לָנוּ" הָעֵדִים שֶׁשּׁוֹמְעִין מִבַּחוּץ מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין, וְסוֹקְלִין אוֹתוֹ. וְכֵן עָשׂוּ לְמסית אחד ושמו בֶּן סְטָדָא מן העיר לוּד, וּתְלָאוּהוּ בְּעֶרֶב הַפֶּסַח. ושואלים: וכי אותו אדם היה בֶּן סְטָדָא? והלא ידוע כי בֶּן פַּנְדֵּירָא הוּא, שאביו היה קרוי פנדירא. אָמַר רַב חִסְדָּא: אפשר לומר כי שם בַּעַל אמו היה סְטָדָא ונקרא על שמו כפי שחשבו הכל שזהו אביו, ואילו בּוֹעֵל שבעל את אמו והוליד ממזר זה היה שמו פַּנְדֵּירָא, ואם כן הוא גם בן סטדא וגם בן פנדירא. את הסבר זה דוחים: איך יתכן הדבר? כי ידוע שבַּעַל אמו של אותו אדם פַּפּוֹס בֶּן יְהוּדָה הוּא! ומסכמים: אֶלָּא אִמּוֹ היא שהיתה קרויה סְטָדָא. ומקשים: והלא ידוע כי אִמּוֹ מִרְיָם מְגַדְּלָא נְשַׁיָא הֲוַאי [הקולעת שיער נשים היתה]! ומשיבים: "סטדא" אינו שם פרטי אלא כינוי, כִּדְאָמְרִי [כמו שאומרים הבריות] בּעיר פּוּמְבְּדִיתָא על אשה זונה: "סְטַת דָּא" ["סטתה זו"] מִבַּעְלָהּ ונתקצר ל"סטדא". (סנהדרין סז,א) | |||
תַּנְיָא [שנויה ברייתא], אָמַר לָהֶן ר' אֱלִיעֶזֶר לַחֲכָמִים: וַהֲלֹא בֶּן סְטָדָא המפורסם הוֹצִיא כְּשָׁפִים מִמִּצְרַיִם שכתבם בַּסְּרִיטָה שֶׁעַל בְּשָׂרוֹ, שכתב לעצמו את נוסחאות הכשפים בסריטות שבבשרו! אָמְרוּ לוֹ: שׁוֹטֶה הָיָה, וְאֵין מְבִיאִין רְאָיָה מִן הַשּׁוֹטִים, וכל אדם אין דרכו לכתוב כן. ודרך אגב שואלים: מדוע קוראים לו "בֶּן סְטָדָא"? הלא בֶּן פַּנְדֵּירָא הוּא! אָמַר רַב חִסְדָּא: הבַּעַל שהיה כאילו אביו נקרא "סְטָדָא", הבּוֹעֵל את אמו שהוא אביו האמיתי היה שמו "פַּנְדֵּירָא". ושואלים: והלא הבַּעַל פַּפּוֹס בֶּן יְהוּדָה הוּא! אֶלָּא אִמּוֹ היא שנקראה "סְטָדָא", ועל שמה קראו לו "בן סטדא". ושואלים: והלא אִמּוֹ מִרְיָם מְגַדְּלָא [קולעת] שְׂעַר נְשַׁיָא הֲוַאי [הנשים היתה] וכך היה שמה! ומסבירים: אין זו סתירה, ש"סטדא" אינו אלא כינוי, כִּדְאָמְרִי [כפי שאומרים] בְּפוּמְבַּדִיתָא: סְטַת דָּא [סטתה זו] מִבַּעְלָהּ, ועל כן נקראה "סטדא". (שבת קד,ב) | |||
" בן סטדא. אור"ת דאין זה יש"ו הנוצרי דהא בן סטדא דאמרינן הכא דהוה בימי פפוס בן יהודה דהוה בימי רבי עקיבא כדמוכח בפרק בתרא דברכות (דף סא) ויש"ו היה בימי יהושע בן פרחיה כדמוכח פרק בתרא דסוטה ולא כרבי יהושע בן פרחיה שדחה ליש"ו הנוצרי בשתי ידים ור' יהושע הוה קדים טובא לרבי עקיבא. (תוספות מסכת שבת קד,ב. ד"ה בן סטדא) | |||
בי"ד בניסן (שנת 3,707 לבריאה) ערב חג הפסח שהיה גם ערב שבת, יצא ישו ליסקל בבית הסקילה שנמצא מחוץ לבית הדין. לאחר שניסקל, תלו אותו סמוך לשקיעת החמה, לזמן קצר. סדר תליתו היה כשאר הנסקלים על יתד שבולט מן הקורה השקועה באדמה באמצעות ידיו שנקשרו כשהן צמודות{{הערת שוליים|1=משנה, סנהדרין.}}. לאחר מכן הושלכה גווייתו לאחת הגומות בשדה סמוך ובמוצאי שבת סלקו אותה הבעלים של השדה. למחרת הגיעו כמה נשים שמצאו את הקבר ריק{{הערת שוליים|1=ס' תולדות עם עולם.}}. | בי"ד בניסן (שנת 3,707 לבריאה) ערב חג הפסח שהיה גם ערב שבת, יצא ישו ליסקל בבית הסקילה שנמצא מחוץ לבית הדין. לאחר שניסקל, תלו אותו סמוך לשקיעת החמה, לזמן קצר. סדר תליתו היה כשאר הנסקלים על יתד שבולט מן הקורה השקועה באדמה באמצעות ידיו שנקשרו כשהן צמודות{{הערת שוליים|1=משנה, סנהדרין.}}. לאחר מכן הושלכה גווייתו לאחת הגומות בשדה סמוך ובמוצאי שבת סלקו אותה הבעלים של השדה. למחרת הגיעו כמה נשים שמצאו את הקבר ריק{{הערת שוליים|1=ס' תולדות עם עולם.}}. | ||
| שורה 13: | שורה 23: | ||
יש לציין, שלא ייתכן שישו המוזכר כתלמידו של רבי יהושע בן פרחיה, הוא אותו אדם המוזכר במסכת סנהדרין ובמסכת שבת. ישו המוזכר במסכת שבת ובמסכת סנהדרין, היה בן אשתו של 'פפוס בן יהודה' שחי בתקופת רבי עקיבא, יותר ממאה שנה אחרי תקופת רבי יהושע בן פרחיה. תוספות במסכת שבת כבר עמדו על העובדה שמדובר בשני אנשים שונים. | יש לציין, שלא ייתכן שישו המוזכר כתלמידו של רבי יהושע בן פרחיה, הוא אותו אדם המוזכר במסכת סנהדרין ובמסכת שבת. ישו המוזכר במסכת שבת ובמסכת סנהדרין, היה בן אשתו של 'פפוס בן יהודה' שחי בתקופת רבי עקיבא, יותר ממאה שנה אחרי תקופת רבי יהושע בן פרחיה. תוספות במסכת שבת כבר עמדו על העובדה שמדובר בשני אנשים שונים. | ||
רק ישו אחד, תלמידו של רבי יהושוע בן פרחיה, נשפט משפט סנהדרין והוצא להורג על | רק ישו אחד, תלמידו של רבי יהושוע בן פרחיה, נשפט משפט סנהדרין והוצא להורג על שכישף, הסית והדיח אין אחר! אלא שהתקופה היא קדומה בכ155 שנים קודם המתואר בברית החדשה. הרב דון יצחק אברבנאל מסביר שהם "קרבו" או "הסמיכו" את המאורעות לחורבן כדי לטעון שהחורבן הוא בגלל הוצאתו להורג. לא היו דברים מעולם ואפילו משל לא היה! | ||
===חמשת תלמידיו=== | ===חמשת תלמידיו=== | ||