788 איסטרן פארקווי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←קומת המרתף והראשונה: זה לא ערך על המרתף של 770, אלא על 788!) |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
[[קובץ:ישעיה מטלין מגיה ספר תורה ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם בית הכנסת לאחר ההרחבה]] | [[קובץ:ישעיה מטלין מגיה ספר תורה ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם בית הכנסת לאחר ההרחבה]] | ||
[[קובץ:770 התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול' ב[[התוועדות]] של [[הרבי]] לאחר הרחבה נוספת]] | [[קובץ:770 התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול' ב[[התוועדות]] של [[הרבי]] לאחר הרחבה נוספת]] | ||
בחודש אלול שנת [[תשכ"ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת | בחודש אלול שנת [[תשכ"ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת, אך הפועלים לא הצליחו להתקדם בקצב מספק והיה נדמה שלא יוכלו בחודש תשרי של אותה שנה להשתמש במרתף המורחב, אך ביוזמתם של מספר בחורים הסתיימה העבודה בערב חג הסוכות של שנת [[תשכ"ח]]{{הערה|הבחורים הסירו את עמודי התמיכה של הבניין, מה שהפועלים לא העזיו לעשות בעצמם מבלי אישור של מהנדס. בעקבות כך, עד היום הבניין ממשיך לעמוד עד היום מבלי עמודי התמיכה שלו.}}, וברגעים האחרונים שקודם החג הספיקו לפנות את השיריים של עבודות ההרחבה ולהעביר את ארון הקודש ובימת הרבי לקדמת המרתף, וכאשר הרבי נכנס לתפילה ראו שמחה גדולה על פניו. | ||
בהרחבה השניה שהתקיימה בסוף שנת [[תשל"ג]], במהלכה הוסרה ריצפת הקומה הראשונה של הבניין בחלק שמעל המרתף, על מנת ליצור חלל גבוה שיאפשר הקמת פירמידות בשעת ה[[התוועדות|התוועדויות]], ויעניק שדה ראיה רחב יותר. | |||
בשאר הקומה, נבנו מחיצות עם חלונות שקופים-אטומים, והיא הוסבה ל[[עזרת נשים]]. | |||
בנוסף לכך, בקומה הראשונה של הבניין ממוקם חדר המשמש את [[כולל תפארת זקנים]] ב[[קראון הייטס]] כשהכניסה אליו היא מרחוב [[קינגסטון]]. | |||
===הקומה השניה=== | ===הקומה השניה=== | ||
גרסה מ־21:56, 7 בפברואר 2014
בניין המשרדים 788 איסטרן פארקווי הינו בניין המשרדים בן ארבע קומות הממוקם צמוד ל-770, בו מרוכזים רוב המשרדים הרשמיים של תנועת חב"ד, ובמרתפו שוכן הזאל הגדול המשמש לתפילות ולהתוועדויות עם הרבי.
בעבר, פעל במקום בית דפוס שנועד לאפשר הוצאה לאור מהירה של קונטרסים וחוברות על פי בקשתו של הרבי, ולספק את הצורך בהדפסה בשעות ובזמנים לא נוחים.
הארגונים הפועלים מבניין משרדים זה: מרכז לעניני חינוך, jem, ועד הנחות בלה"ק, דפוס עזרא, ועד תלמידי התמימים העולמי, ועוד.
היסטוריית הבניין
בניין 788 מפוצל במקורו ל-2 בנינים נפרדים, כשהצד הימני שלו הצמוד ל-770 נושא את מספר 784, והשמאלי את מספר 788.
עד שנת תשכ"ה שימש הבניין כמבנה מגורים רגיל, ואיכלס משפחות ממוצא אפרו-אמריקאי.
בחורף שנת תשכ"ה נקנו המבנים. הקניה התבצעה על ידי ר' אהרון קליין שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.
יוזמת הרכישה הגיעה ע"י מר אהרן קליין שנכנס לרבי ליחידות והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: "אתה בטוח שנצטרך כזה בית הכנסת גדול?!" ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: "יצטרכו עוד גדול מזה" והרבי הסכים.
הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם ועד הבניין שעסק בפועל בהרחבת 770. ניתנו לכך השערות שונות, ביניהם: אי הסכמת הבנק להלוות סכום כה גדול לבית כנסת שאין לו את הערבויות המתאימות. ר' אהרן שניהל ארגונים גדולים נוספים (למשל, כולל חב"ד) באמריקה, היה כנראה מוכר יותר לבנקים. השערה נוספת אומרת שהיה זה בהוראה מהרבי, כיוון שהרבי לא רצה שעבירות על החוק - הנעשות כמעט בכל בניה - תרשמנה על שם חב"ד. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות למרכז לעניני חינוך.
לאחר פנוי הדיירים ישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-770 משמאלו ובבניין הימיני (788) שוכנו באופן זמני בחורי הישיבה ומשפחות שונות מאנ"ש.
השימוש בבניין
קומת המרתף והראשונה
בחודש אלול שנת תשכ"ז החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת, אך הפועלים לא הצליחו להתקדם בקצב מספק והיה נדמה שלא יוכלו בחודש תשרי של אותה שנה להשתמש במרתף המורחב, אך ביוזמתם של מספר בחורים הסתיימה העבודה בערב חג הסוכות של שנת תשכ"ח[1], וברגעים האחרונים שקודם החג הספיקו לפנות את השיריים של עבודות ההרחבה ולהעביר את ארון הקודש ובימת הרבי לקדמת המרתף, וכאשר הרבי נכנס לתפילה ראו שמחה גדולה על פניו.
בהרחבה השניה שהתקיימה בסוף שנת תשל"ג, במהלכה הוסרה ריצפת הקומה הראשונה של הבניין בחלק שמעל המרתף, על מנת ליצור חלל גבוה שיאפשר הקמת פירמידות בשעת ההתוועדויות, ויעניק שדה ראיה רחב יותר.
בשאר הקומה, נבנו מחיצות עם חלונות שקופים-אטומים, והיא הוסבה לעזרת נשים.
בנוסף לכך, בקומה הראשונה של הבניין ממוקם חדר המשמש את כולל תפארת זקנים בקראון הייטס כשהכניסה אליו היא מרחוב קינגסטון.
הקומה השניה
הקומה השלישית
מעלתו של הבניין שהיה צמוד ל-770, איפשרה להקים במקום בית דפוס מקומי, ששימש לצורכי הדפסת תורתו של הרבי וכותרי דפוס שהודפסו בהוראתו בלבד. באותם שנים, הרבי הוציא את הגהותיו על השיחות ועל המאמרים בבוקרו של יום שישי, ובמהלך השעות המעטות שעד לכניסת השבת היו חברי המערכת צריכים להספיק לסדר את כל השיחה מחדש, ולהדפיס אותה במאות עותקים.
מכיון שלא היה בנמצא אף בית דפוס שהיה יכול לשרת באופן מיידי את צוות ההוצאה לאור של תורת הרבי, הוכשרה חצי מהקומה השלישית לשמש כבית דפוס, שפעל בבניין עד שנת תשס"ה.
מעלה נוספת בבית דפוס זה היה , שהמדפיסים יכלו לתת למכונה הוראת הדפסה דקות ספורות קודם לכניסת השבת, ולאפשר למכונה לעבוד גם לאחר כניסתה, ולהוריד לאחר מכן את הקונטרסים הטריים לזאל הגדול לעיונם של החסידים, מבלי להיכנס לחשש של חילול שבת או טלטול וכדומה.
שימושים נוספים בבית הדפוס היו כאשר הרבי התחיל לחלק קונטרסים בכמויות גדולות שמעולם לא היה ניתן לאמוד את המספרים מראש, ובמשך כל זמן החלוקה עמלו המדפיסים בקומה השלישית להדפיס חוברות נוספות, וכך במהלך החלוקה היו מעבירים ארגזים נוספים של קונטרסים טריים דרך החלון של עזרת נשים קינגסטון עד לסיום החלוקה.
הקומה רביעית
בצידה החיצוני של הקומה הרביעית הפונה לרחוב קינגסטון שוכנים משרדי ועד הנחות בלה"ק. משרדים אלה עברו שיפוץ מאסיבי בשנת תשס"ז.
שריפה בבנין
אור ליום חמישי כ"א בטבת תשמ"ג, פרצה שריפה מסתורית בבית הדפוס של ועד להפצת שיחות. לאחר חצות הלילה הבחינו עוברי אורח בלהבות אש היוצאות מתוך בית הדפוס, אולם עד שהצליחו הכבאים להשתלט על הלהבות, כילתה האש את כל מכונות הדפוס.
חברי הוועד מיהרו להיכנס לבית הדפוס כדי לראות מה ניתן להציל. התברר כי האש נעצרה בדיוק ליד משרדי הוועד, בהם היו מונחים מאות כרכי הלקוטי-שיחות החדשים[2], ובעיקר – חומר ארכיוני רב-חשיבות.
הפתעה נוספת הייתה במרכז בית הדפוס. על מכונת ההדפסה, שחלקי המתכת שלה ניתכו והפכו לגוש אחד – היו מונחים אלפי העתקים מחוברת לקוטי שיחות השבועי, שבדרך נס לא שלטה בהם האש.
למחרת בבוקר הודיעו חברי הוועד לרבי על כל מה שהתרחש, וביקשו ברכה להצלחה בעבודת הקודש למרות הנזקים החמורים שגרמה השריפה. על כך השיב להם הרבי: "ויהי רצון שיקויים בהם מאמר קדושי עליון (שאחרי שריפה מתעשרים) המפורסם וכו' ויבשרו טוב בטוב הנראה והנגלה ובפרט מהצלחתם רבה בהפצת המעינות חוצה וכו'".
ימים ספורים לפני השריפה הגדולה, פרצה שריפה קטנה מתחת לבימת ההתוועדויות, בדיוק במקום מושבו של הרבי. האש לא הייתה גדולה ובחורי הישיבה ששהו באותו הזמן ב-770 הצליחו לכבות את הלהבות ולמנוע מהן להתפשט.
בשבת הקרובה, פרשת שמות, הסביר הרבי את רצף האירועים: בשנת תש"מ החליטו עסקני שכונת קראון הייטס לבנות מקווה חדש לנשות השכונה. בצעד פזיז מיהר אחד העסקנים להרוס את המבנה שסביב המקווה הישן עוד בטרם בנו את המקווה החדש. אותו עסקן התרשל במלאכתו ובניית המקווה החדש התעכב למעלה משנתיים. לנשות השכונה לא הייתה ברירה אלא ללכת למקווה הנתון בעיצומם של הליכי בנייה. מצב זה היה בעוכריהן של כמה מנשות השכונה שניזוקו קשות מפיגומים שהיו במקום.
הרבי קשר את אירועי השריפות לכך שהיה זה רמז על מנת לעורר את תיקון המקווה[3]. בערב שבת הודיע הרבי לרב השכונה, הרב זלמן שמעון דבורקין כי הוא מוכר את 770 על מנת להשיג את הכסף לכיסוי עלות בניית המקווה.
שימושים נוספים בבניין
בעת מעמדי תהלוכות ל"ג בעומר שנערכו על רחוב איסטרן פארקווי, שימש הבניין כחזית ענק לתליית שלטים וכרזות הקשורות עם נושא התהלוכה, ולתליית י"ב הפסוקים.
הערות שוליים
- ↑ הבחורים הסירו את עמודי התמיכה של הבניין, מה שהפועלים לא העזיו לעשות בעצמם מבלי אישור של מהנדס. בעקבות כך, עד היום הבניין ממשיך לעמוד עד היום מבלי עמודי התמיכה שלו.
- ↑ קדם למאורע זה הדפסת חלק כ' בלקוטי שיחות לאחר בקשה מיוחדת מהרבי להדפיסו תוך חודש. הסיפור המלא
- ↑ הקטע הרלוונטי מהשיחה: "ישנו עניין עליו אני זועק עליו כבר יותר ממאה פעמים ואחת. כבר שלוש שנים שאני מדבר בקשר לבניית המקווה, ולפועל, עושים אסיפות וטוחנים את העניין שוב ושוב, אבל לסיים בפועל את בניית המקווה – לא סיימו. "אמנם דברתי על כך בהתוועדות שוב ושוב, ועורכים רשימה ממה שדובר בהתוועדות, ושומעים מה שצריכים לעשות בפועל – אבל כל אחד חושב שזה לא מדבר עליו, אלא על השני... "לאחר שכל זה לא עזר – אירע מקרה לא טוב עם אחת הנשים, ואף על פי כן – לא נגע ולא פגע! "אחר-כך אירע מקרה דומה עם אשה שנייה, ולא נגע ולא פגע! גם כאשר אירע מקרה כזה עם אשה שלישית – לא נגע ולא פגע! "אחר כך פרצה שריפה קטנה, אשר שריפה זו פרצה באופן פתאומי – אף אחד לא ידוע איך זה התחיל, ואין על זה טעם והסברה על פי טבע – אף על פי כן, לא נגע ולא פגע! "אחר כך פרצה שריפה גדולה ר"ל, שכל העם יודעים ומדברים על כך, שגם השריפה הזאת הייתה באופן ניסי – אין שום טעם וסברה כיצד זה החל – אף על פי כן... לא נגע ולא פגע! "ראיתי שאין לי ברירה אחרת, וחייבים להציל את הבניין – ומכרתי אותו".