יעקב לנדא: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 14: | שורה 14: | ||
שיטת [[מקווה]] חב"ד הידועה בשם [[בור על גבי בור]] שנתחדשה על ידי הרבי הרש"ב, נבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בעיר [[רוסטוב]] והיא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה בבית הרבי ברוסטוב במצב טוב ושיפצוה מחדש). כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי [[רוסיה]]. | שיטת [[מקווה]] חב"ד הידועה בשם [[בור על גבי בור]] שנתחדשה על ידי הרבי הרש"ב, נבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בעיר [[רוסטוב]] והיא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה בבית הרבי ברוסטוב במצב טוב ושיפצוה מחדש). כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי [[רוסיה]]. | ||
לימים הקים את ישיבת [[תפארת בחורים מוסקבה]] שהייתה מיועדת ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה] | לימים הקים את ישיבת [[תפארת בחורים מוסקבה]] שהייתה מיועדת ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה] מקומיים, והוא הדריכם וחינכם בדרך האמת - דרך התורה והמצוות. | ||
גרסה מ־01:11, 4 בדצמבר 2013
הרב יעקב לנדא, (תרנ"ג - כ"ו שבט תשמ"ו), שימש כרבה של העיר קורניץ, "רב החצר" בבית הרבי הרש"ב ולימים רבה של העיר בני ברק. מחסידיו המקושרים ביותר של הרבי הרש"ב.
קורות חיים
הרב לנדא נולד בשנת תרנ"ג בעיירה קורניץ לאביו החסיד הרב משה יהודה לייב לנדא שהיה רבה של העיר.
לאחר פטירת אביו בשנת תרע"ג נתמנה הרב יעקב לנדא לרבה של העיר, זאת על פי הוראה מפורשת של הרבי הרש"ב, וכפי שכתב הוא בעצמו: "על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו"ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כשלוחי הציבור נסעו לשם ר' שלום יצחק בעקער, ר' מרדכי הורביץ (נספה בשואה, הי"ד), ור' לייב מטוסוב (אף הוא נספה בשואה הי"ד) אל האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. גם אני נסעתי אתם וביארתי לאדמו"ר נבג"מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד...".
הגאון הרוגוצ'ובי רבי יוסף רוזין קירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. הרוגוצ'ובר אף היה מסדר הקידושין בחופתו של הרב לנדא.
עסקנותו ברוסיה
שיטת מקווה חב"ד הידועה בשם בור על גבי בור שנתחדשה על ידי הרבי הרש"ב, נבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בעיר רוסטוב והיא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה בבית הרבי ברוסטוב במצב טוב ושיפצוה מחדש). כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי רוסיה.
לימים הקים את ישיבת תפארת בחורים מוסקבה שהייתה מיועדת ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה] מקומיים, והוא הדריכם וחינכם בדרך האמת - דרך התורה והמצוות.
בארץ ישראל
לאחר עליתו לארץ ישראל, בשנת תרצ"ה שימש כרב העיר רמתיים (כיום הוד השרון), אחר כך כיהן כרב העיר בני ברק במשך 50 שנה - משנת תרצ"ו, עד פטירתו בכ"ו שבט שנת תשמ"ו, (לאחר מכן התמנה לרב העיר, על פי צוואת אביו ובעידוד הרבי, בנו הרב משה יהודה לייב לנדא).
בבני ברק יסד את עניני המעשרות, שמירת השבת, מקוואות, עירוב, שיעורי תורה. הסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות, תקיפותו על חומת הדת בעיר לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם.
לפעמים יכלו לראות את הרב בעצמו נעמד בשבת ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש בשבת שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת.
במשך השנים גדלה המושבה והפכה לעיר וגדל מספר התושבים היות וצרכי העיר גדלו הקים את מערכת הדת והכשרות בצורה רחבה וגדולה יותר, עמד בתוקף על כל תג של הלכה בלי שום פשרות מתוך יראת שמים אמיתית ותמימה. היה חביב על בני העיר באופן מיוחד ואהבוהו מאוד, כדאמרי אינשי "טוב לשמים וטוב לבריות".
ידיעתו הרחבה וגאונותו בכל מכמני התורה הייתה להפליא, רבים מבני העיר זוכרים את דרשותיו בשבת הגדול ושבת שובה ובכינוסים למיניהם לחיזוק חומת בני ברק, ואת השיעורים בספר התניא שהיה מוסר במשך השבוע, כמו כן דברי תורה שהיה מוסר בכל שבת בשעת "רעוא דרעוין".
במשך כמה וכמה שנים נשא את התואר זקן רבני חב"ד בארץ הקודש.
עם רבותינו נשיאינו
אצל הרבי הרש"ב
הרב לנדא היה צעיר לימים כאשר מונה על ידי הרבי לכהן בתפקיד רב העיר, אך שלטונות הצבא רדפו אחריו והוא הוכרח לנדוד ממקום למקום עד שהגיע לליובאוויטש יחד עם משפחתו, ונשאר במחיצתו של הרבי הרש"ב.
גם כשהרבי נדד מליובאוויטש לרוסטוב, נדד הרב לנדא יחד איתו, ונשאר במחיצתו יחד איתו עד ליום הסתלקותו.
היה מקורב מאד לרבי הרש"ב, והיה לאחד מחסידיו המובהקים. בהוראת הרבי שימש כרב החצר בביתו של הרבי הרש"ב ואליו הופנו כל השאלות ההלכתיות. לימים קראו לו "רב החצר".
כאשר רצה הרבי שליט"א לברר בנוגע לענינים הלכתיים כיצד נהגו אצל הרבי הרש"ב, היה פונה ומברר אצלו או אצל אחד מבניו.
אצל הרבי הריי"צ
למרות שבאופן מוצהר לא קיבל על עצמו את נשיאותו של הרבי הריי"צ, היה עמו בקשר חזק. הרבי הריי"צ התייעץ איתו בנושאים שונים בקשר למצב היהדות ברוסיה.
אצל הרבי
הן בהיותו ברוסיה והן לאחר מכן בהיותו בארץ הקודש היה בקשר הדוק עם הרבי מלך המשיח, היו ביניהם התכתבויות רבות בנושאים שונים בעסקנות ציבורית ובעסקנות החב"דית בארץ הקודש, ובפרט בקשר למנהגי חב"ד השונים, שהוא היה עד להם בהיותו "רב החצר" אצל הרבי הרש"ב.
פטירתו וצוואתו
הרב לנדא נפטר בשיבה טובה בגיל 93 בתאריך כ"ו שבט תשמ"ו. לפני פטירתו הגיעו אנשי העיר להיפרד מרבם האהוב וכן נפרד הוא מבני משפחתו בניו ונכדיו, בירך את כל אחד ואחד מהם כשהוא בדעה צלולה עד לרגע האחרון.
לפני פטירתו בשכבו על מיטתו מוקף בבני משפחה וידידים ביקש לקרוא אליו את ראש העיר הרב משה אירנשטיין וביקש ממנו שיבטיח לו שידאג למנות כממלא מקומו את בנו הגדול הרב משה יהודא ליב לנדא לרב העיר, כפי שגם כתב בצוואתו.
לפני צאת הלוויה מביתו ברח' יחזקאל בהשתתפות עשרות אלפי מלווים, נעמד ראש העיר הרב אירנשטיין והכריז: "על פי צוואתו של הרב זצ"ל אנו מכתירים בזאת את בנו הגדול לממלא מקומו כרב העיר ומרא דאתרא דבני ברק!" וקהל המלווים הכריז מזל טוב! מזל טוב!
כיום מכהן בנו הרב משה יהודה לייב לנדא כאב בית דין ורב העיר דבני ברק. ביד רמה הוא מנהל את עניני הדת והכשרות בעיר.
לאחר פטירת הרב לנדא כתב עליו הרבי [1]: "נודע לשם ולתהילה בעד מעשיו הכבירים וכו' מוה"ר יעקב ע"ה".
משפחתו
ילדיו:
- הרב משה יהודה לייב לנדא - רב העיר בני ברק.
- הרב אברהם אליהו חיים לנדא - מראשי ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
נכדיו:
- הרב יצחק אייזיק לנדא - ר"מ בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
- הרב שלמה זלמן לנדא - משפיע קהילת חב"ד בבני ברק וברעננה.
