שיחה:אברהם ישעיה קרליץ/ארכיון 1

דיון

בכדי לסיים את עריכת הערך, ברצוני להעזר במי שיודע. הרבי ציטט ממנו/מספריו או התעלם ממנו כליל? פיני · (טובת הזולת) 08:13, 20 באפריל 2010 (UTC)

הנה לך ציטוט מפורש:

"ועד המסדר, לודמיר, רחוב חזון איש 30 , בני ברק".

!! כאן לינק. --טְרַאֲכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 18:39, 20 באפריל 2010 (UTC)

וברצינות - לכאורה לפי החיפוש ערכתי, אין מוזכר ממנו בספרי הרבי, אם כי לדעתי אין להביא מכך ראיה שהרבי התעלם ממנו, שהרי יש רשימה ארוכה של גדולים וטובים ממנו שלא הוזכרו בספרי הרבי בפרט החזון איש שלא ערך כל ספרים הלכתיים בחייו, רק חידושים הלכתיים. --טְרַאֲכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 02:03, 21 באפריל 2010 (UTC)

לפניך האזכור היחיד של דברים בשם החזו"א בתוך דברי הרבי: קובץ:חזוא בדברי הרבי.jpg. פיני · (טובת הזולת) 05:58, 21 באפריל 2010 (UTC)

תודה. --טְרַאֲכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 06:01, 21 באפריל 2010 (UTC)

בפעם הבאה, תבדוק גם "חזו"א". פיני · (טובת הזולת) 06:03, 21 באפריל 2010 (UTC)

"רז"ה" המוזכר כאן הוא - רבי זרחיה הלוי בעל המאור - מהראשונים. פיני · (טובת הזולת) 06:12, 21 באפריל 2010 (UTC)

זו היתה אכן טעותי בפעם הזאת. --טְרַאֲכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 06:07, 21 באפריל 2010 (UTC)

לא הבנתי: 1. למה הכנסת את דבריך "רז"ה" וכו' לאחר תגובתי "זו" וכו', בשורה קודם לכן, דבר שאינו מקובל?

2. מה ברצונך להסביר בכך? --טְרַאֲכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 06:17, 21 באפריל 2010 (UTC)

סליחה. פיני · (טובת הזולת) 06:25, 21 באפריל 2010 (UTC)

"..."

במכתב הרבי מתחיל לדבר אודות החזו"א ולפתע יש שלוש נקודות, וזה נראה כהשמטה. ולכאורה מה יש להשמיט בפלפול הלכתי? אולי יש כאן דברים הקשורים לדיעותיו של החזו"א או דרך פסיקתו שגם בנושא קו התאריך נחשבת מוזרה? או שנאמר שאלו שלוש נקודות במכתב המקורי, ואינן השמטה.

ועוד - לאחר כל החיפושים בתורת הרבי, המסקנה היא, כי הפעם היחידה בה מוזכר החזון איש הוא כתשובה לרב צימרמן אשר ניסה לדחוק וליישב את החזו"א, כיצד הולכים חסידי וממשיכי דרכו של הרבי, ומזכירים את החזו"א שוב ושוב כמקור/אסמכתא/דיעה שניה, בהלכות רבות, ואני מדבר על קבצי הערות, ספרי הלכה ואפילו ספריו של הרב וולפא. תמיהני. פיני · (טובת הזולת) 06:30, 21 באפריל 2010 (UTC)

הדבר אינו ראיה כלל, וכמו שכתבתי לעיל בדף זה, והאמת יורה דרכו. השערות כמין אלו אינן עומדות בשום תקן של השערות. --טְרַאֲכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 18:28, 21 באפריל 2010 (UTC)

הקטע ממשיכי דרכו

אינו אוביקטיבי, והוכנסו בו דיעות אישיות. כאילו הסטייפלר רצה להמשיך את המחלוקת נגד חב"ד, למרות שהדבר אינו מוחלט, והמעיין בערך עליו יראה שרבים היו התייחסויותיו הטובים לחב"ד מאשר להיפך, ואלו שנגד שנויים במחלוקת, ר' חיים קניבסקי מעולם לא עורר מחלוקת מיוחדת נגד חב"ד (אלא אם כן אתה מחשיב את כל מי שתמך בדגל התורה כיוזם מחלוקת נגד הרבי דבר שאינו נכון כפשוט).

נא לעדן את הקטע, בפרט שהמשחק בכבודם של גדולי התורה אינו פשוט, ושאני צורבא מדרבנן דקודשא בריך היא תבע ביקריה (ברכות תחילת פרק מי שמתו)! --טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 18:24, 21 באפריל 2010 (UTC)

חוסר אחריות משווע של חב"דפדיה!!!

לא כל דבר ראוי להיכתב, ואין צורך בליבוי מחלוקות ישנם רבים שרואים בו כאחד מה"ראשונים". -- נכתב ע"י אנונימי ששכח לחתום את שמו.

כל מילה מדבריך אמת! (אם כי אפשר לכתוב את המחלוקת בצורה אמיתית ותורתית, כמחלוקת שמאי והלל שהיא לשם שמים וסופה להתקיים.)--טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 18:38, 22 באפריל 2010 (UTC)

אכן, תוקפים פה את החזון אי"ש בצורה מחרידה ומשוועת. ייתכן שפיני הוא ממשפחת הגרא"ח או מקורב אליהם, וזה לגיטימי מאד, אבל אסור לנו 'להיכנס בו' בצורה חריפה - זה חילול השם וזה משחק באש באיש שוודאי שרבינו שליט"א מלך המשיח נתבטא עליו "שאין לדבר נגדו כיוון שהי' ירא שמיים..ידע ללמוד ביראת שמיים", ואם יש לו יראה - הרי תורתו פורחת לעילא! אין לנו מושג בזה כלל וכלל! בברכה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

חסיד יקר, אין לך מושג כמה גן עדן שתקבל על עריכתך המועילה (שנערכה אגב בדעת רוב מול יחיד). אם כי נדמה לי שיש קטע חיובי על ידידותו עם ר' חיים נאה שהושמט, לא? --טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 18:54, 22 באפריל 2010 (UTC)

פשש, שלום, ידעתי שאתה ת"ח, למדן, מחבר ספרים, אבל לא ידעתי שיש לך מהלכים בשמיים - - - לך יש מושג כמה גן עדן אקבל? (אולי כדאי לשאול את ר' חיים אשכנזי, ע"ה על בסיס נאומו האחרון..) (-:. ---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים

הרבי והחזון איש

לפני שאחשוב מה להשיב. אביא את דברי הרבי.

מתוך הספר "דיוקנו של חסיד" עמוד ק

הרבי והחזון איש

פיני · (טובת הזולת) 07:05, 23 באפריל 2010 (UTC)

ובספר הנזכר עמוד קט -

הרבי והחזון איש 2

פיני · (טובת הזולת) 07:11, 23 באפריל 2010 (UTC)

בוודאי ידוע לך שישנם נוסחים אחרים על מה שאמר הרבי לאחר הביקור אצל הקופישניץ - עדותו של ר"י קרינסקי למשל, על שאין לדבר נגדו כי הי' ירא שמיים, וגם לימודו הי' מתוך יר"ש. מתי אבוא ואראה פני אבינו מלכינו?, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

מקור לדברי ר"י קרינסקי? פיני · (טובת הזולת) 09:23, 23 באפריל 2010 (UTC)

מופיע במשבחי רבי. מתי אבוא ואראה פני אבינו מלכינו?, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

מצאתי בע' 126: "יהודי שנמצא כבר בעולם האמת אין לדבר אודותיו (ביקורת?)., כנראה היה ירא שמים. [אחד הנוכחים: הוא היה ג"כ למדן] אך גם זה היה ביראת שמים".

מסקנה: היה למדן, ירא שמים, העיקר אצלו לחלוק על חסידים, לא הביא שמחה לבני ברק. פיני · (טובת הזולת) 11:12, 23 באפריל 2010 (UTC)

פיני, לא מתאים לך. הרבי דיבר על מחלוקתו על ר' חיים, אבל לא על כללות מהותו שהיא "לחלוק על חסידים". צריך להפריד. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 13:10, 23 באפריל 2010 (UTC)

מבחינתי הדיון מוצה. היודעים יכניסו מה ששייך לתוך הערך. תודה. פיני · (טובת הזולת) 14:32, 23 באפריל 2010 (UTC)

קטע מגוחך

חסידי חב"ד התייחסו אליו בצורה מורכבת. להלן אפיזודה הקשורה בכך: הרה"ח ר' משה ארנשטיין משפיע ראשי בישיבת חח"ל צפת מספר, כי בבני ברק היו ידועים שני חסידים בלבד שהחזיקו באתרוג קאלאבריה. ורבים העדיפו לברך דווקא על הקטן ואחד החסידים הסביר זאת "כי אין באתרוג זה שיעור חזון איש". עד כאן.

מי הם מספר החסידים האלמונים שדעתם חשובה כל כך עד שתייצג את דעת חסידי חב"ד? והאם בכלל קיים מושג כזה שמביאים התייחסויות של חסידי חב"ד (אלמונים) לצד התייחסויות של רבותינו נשיאינו? --טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 17:47, 28 באפריל 2010 (UTC)

השאלה היא אחרת לחלוטין. מדוע נראה מבין השורות, כי אלו שהיו בסביבת הרבי, ועוד חסידים שונים, תיעבו את החזו"א, וניסו כל העת ללכלך אותו? לכאורה הוא היה צדיק גדול? פיני · (טובת הזולת) 06:29, 4 במאי 2010 (UTC)

השאלה היא האם זה אכן היה... (מלבד מספר חסידים אלמונים, שכותב השורות המוזרות לא ראה אפילו לציין מי הם, וכנראה שהדבר לא היה מוסיף כבוד) --ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום כ' באייר ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 06:34, 4 במאי 2010 (UTC)

וכאשר זמן קצר לאחר פטירתו, אנשים שעמדו ליד הרבי, כנראה חסידי חב"ד, החלו לדבר בגנותו. מי אלו היו? גם אלמונים שנסעו סתם כך עם הרבי? וכאשר ר' פול'ע דיבר על כך שהחזו"א מקנא וכו', למה זה היה? ואי איזכורו בספרים חב"דיים ובמיוחד בתורת הרבי? ולמה כאשר הרבי מדבר ולא פעם אחת על דברים שידוע שיש בהם את דעת החזו"א, הרבי לא מזכיר את דעת "פוסק וגדול הדור"? תנסה לברר אצל אנשים שחיו באותם שנים. פיני · (טובת הזולת) 06:39, 4 במאי 2010 (UTC)

על ראשון ראשון:

א. הדיבור בגנותו - הרבי מחה! (ודרכן של חסידים לבטל כעלה יבש את כל מי שלא נכנע לגמרי לרבי. נו, גם לחסידים יש יצה"ר, ניט?)

ב. הדיבורים של ר' פולע היו לדעתי יותר מהכוונה להדגיש את החיסדון באי לימוד החסידות, והגדלת כבוד וחשיבות לימוד החסידות.

ג. אי אזכורו בספרים חסידיים - אשיב לך למשל: האור שמח והאבן האזל, שני גדולים ליטאים שמעולם לא נלחמו נגד חב"ד, ואף ההפך, נזכרים כ"א מהם בספרי הרבי רק פעם אחת. ז"א: שאם לא היתה את השיחה היחידה ההיא שבו הרבי הזכיר אותם במקרה, הרי שגם הם לא היו מוזכרים כלל! והסיבה פשוטה - לא תמיד יש מקום לצטט מכל אחד.

ד. את דעתי לא אשנה, וזו היא דעת רוב חסידי חב"ד, השפויים ואשר מאמינים ש(חוץ מהרבי) יש גם רבש"ע (ולהוציא כמה אנשים שיצאו נגדם לאחרונה ואכמ"ל). השולחן ערוך לא משתנה בשום פנים ואופן מדיעות של חסידים אלו או אחרים שנדברו בעידן דריתחא, ואפילו לא מדיוקים (אינטרסיים) משיחה זו של הרבי או אחרת. כבוד התורה הינו סימן שלם בשולחן ערוך!!

הרבי ידע בדיוק מה שהוא רוצה להגיד, וידע את הגבול הדק שבין זלזול בכבוד התורה למה שאכן אמר ועשה, ואף עצר אחרים מהפגיעה בגבול הדק, ולכן מי שעושה על דעת עצמו ו"מהדר" בהאדרת כבוד החסידות וביטול היש של כל מי שלא זכה לטעום מאורה (גם אם היה עובד ה', גאון, מנהיג ומזכה הרבים) - עושה זאת על חשבון עצמו בלבד! --ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום כ' באייר ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 06:50, 4 במאי 2010 (UTC)

חושבני כי בכדי לדון בצורה רצינית בנידון, עלינו קודם כל לדעת מה מקור הבעיה. למה חסידים התנגדו לחזו"א, היו הרי אין סוף רבנים ליטאים שלא למדו חסידות? פיני · (טובת הזולת) 06:53, 4 במאי 2010 (UT

הסיבה פשוטה: דנו אותו לכף חובה, וחשבו שיש לו מלחמה אישית עם החסידות, בעוד שהוא עצמו אהב חסידים כידוע

בעקבות הטעם המריר של מלחמה מרה עם המתנגדים מימי אדה"ז והגר"א, הרי כל מי שלא מסכים לדעתו של פוסק חסידי, - כך לפי מהלך מחשבתם - כוונתו להתנגד לתנועת החסידות.

למעשה, הרבי סבר אחרת. שהרי אם הרבי היה סבור שיש לו אכן מטרה לעורר מחלוקת והתנגדות, היה אומר עליו מה שאמר על אותו ראש ישיבה, שאינו נחשב לתלמיד חכם ואסור להתייחס אליו כלל כאל כזה וכו'. בכל זאת אנו להפתעתינו מוצאים את הרבי משתיק אחרים שדיברו בגנותו כשהוא אומר שמדובר באדם שפשוט מפחד מהשי"ת, ירא שמים, וגם לימודו הינו מתוך יראת שמים...

אלא מאי? הרבי סבר שהאדם הינו צדיק ומטרתו אינה לעורר ח"ו מחלוקת על חסידים, אלא פשוט מתוך קנאות חריפה לדרכו בהלכה.

ושוב פעם: מה עם סימן שלם בשולחן ערוך, הלכות כבוד התורה, האם אכן כאשר מדובר באחד שלא היה חסיד ההלכות אינן תקפות. אם התשובה - "כן", ההלכות אינן תקפות במקרה כזה", אבקש להוסיף זאת למהדורה החדשה של שולחן ערוך הרב הלכות כבוד התורה אם התשובה "לא", אז יש חובה לשמור על כבודו כמו ששומרים על כבוד של ספר תורה, וכמאמר הגמרא כמה טפשאי הנהו בבלאי דקמו מקמי ספר תורה ולא קמו מקמי תלמיד חכם. --ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום כ"א באייר ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 03:39, 5 במאי 2010 (UTC)

כמה חבדפדים הפכו לעו"ד של החזו"א אשר בז לכל הקדוש לנו, ועוד א' הגזים כאן וכותב עיין במעשה איש. שהוא ילך לעיין בכל תולדותיו של החזו"א, אבל אנו נלמד קודם את ספרי התולדות. 192.114.7.250 08:10, 5 במאי 2010 (UTC)

תבנית לעריכה

אם סיבת התבנית היא בגלל שזה לא אנציקלופדי, ליהוי ידוע שלא ניתן לקצר את הערך עוד, הוא מספיק אנציקלופדי. --ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום י"ט באייר ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 14:37, 3 במאי 2010 (UTC)

יחידי סגולה

את הפרטים מהספר 'יחידי סגולה',לקחתי מתוך הספר עצמו, ואני מתפלא שמאן-דהו, ניסה להכניס דברים לא נכונים בעליל, בכדי ליצור רושם מוטעה. יוסף הלוי.

מי הוא זה ואיזה הוא? מה הכניס? מי עיוות? --ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום כ"א באייר ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 14:57, 5 במאי 2010 (UTC)

הבנתי. יוסף הלוי אומר, כי ההתנגדות של הרבי לספר היה בגלל שהגדילו את כבוד החזון איש לאין ערוך מעל הריי"צ, ולא בגלל שהרבי ח"ו לא סבר שצריכים להקדיש פרק לחזו"א. --ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום כ"א באייר ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 15:34, 5 במאי 2010 (UTC)

אולי כוונתו, שבגירסאות קודמות נכתב כי בספר יש פרק על ר' חיים נאה. ומכך היה ניתן להסיק שכוונת הרבי למחלוקת חזו"א והגרא"ח, ומכיון שהנ"ל מחק את העובדה כי יש שם פרק על הגרא"ח, כנראה שאין שם כזה פרק, וכוונת הרבי על המחלוקת היא בין החזו"א לאדמו"ר הריי"צ. ושוב חזרנו לאותה שאלה ניצחית - מה בסיס המחלוקת בין חזו"א לחב"ד? פיני · (טובת הזולת) 08:37, 10 במאי 2010 (UTC)

יחס הרבי

מתוך הערך: בשנת האבילות אחרי הרבי הריי"צ, הרבי התפלל בחדר של אדמו"ר הריי"צ, ולאחר התפילה, שוחח עם הנוכחים. פעם אחת שאלוהו בדבר שיעור הטלית קטן, ואמר שישנו טלית קטן מכ"ק חותנו וצריך למודדו, כי שיעורו קטן מהשיעורים הגדולים, אמנם בדרך כלל יש לסמוך על שיעוריו של ר' חיים נאה, חמי אחז מהלימוד שלו. הרב ר' יואל כהן אמר: והרי יש איזה שיעור של אחד החזון איש. על כך ענה הרבי: הוא אומר "אחד" החזון איש. הם נותנים לו פידיונות, והוא אומר מישהו אחד. אחר כך אמר על פסקו של החזו"א: זה בודאי כלום, העיקר לחלוק על חסידים. [2].

המקור לסיפור הוא הספר "דיוקנו של חסיד". אין לי מושג מהי האמינות של הנכתב בספר, אבל בשביל לכתוב בשם הרבי משפט כזה, צריך מקור מוסמך וברור. כל אמרה בשם הרבי מוכרחת מקור, וכל שכן אמרה כזאת. --chabadnik - שיחה 14:56, 23 באוגוסט 2010 (UTC)

לסיפור יש זקן לבן וארוך, והוא ידוע מזה עשרות בשנים מתוך יומן ישן ואיש לא הכחישו. אם אתה מרגיש 'חוקר' תפנה למי שמספר את הסיפור - ר' יואל כאהן. פיני · (טובת הזולת) 03:03, 24 באוגוסט 2010 (UTC)

אציין רק, שדף שיחה זה צוטט באחד הפורומים החרדים (הסגורים) ווגרם לחילול ה' גדול (מי שמעוניין אמסור לו פרטים באימייל.) --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י"ד באלול ה'תש"ע שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים 03:06, 24 באוגוסט 2010 (UTC)

דף שיחה זה צוטט אכן בפורום ספרים וסופרים וגרם "זעזוע" אצל מעריצי החזו"א ושונאי חב"ד לתיאבון. תבדוק את ההודעות של ה"מזועזעים" בנושאים חב"דיים אחרים ותיווכח. אגב, יש בפורום ההוא בזמן האחרון דיונים בנושאים חב"דיים וקשורים לחב"ד, הנצפים על ידי עשרות אלפי כניסות!!! פיני · (טובת הזולת) 03:10, 24 באוגוסט 2010 (UTC)

התכוונתי לפורום אחר. בכל אופן, יש לך לינק לפורום הנ"ל? --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י"ד באלול ה'תש"ע שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים 03:14, 24 באוגוסט 2010 (UTC)

פורום ספרים וסופרים: http://bhol-forums.co.il/forum.asp?cat_id=38&forum_id=19616 פיני · (טובת הזולת) 03:23, 24 באוגוסט 2010 (UTC)

קישורים לערך ודף שיחה לערך החזון איש: http://bhol-forums.co.il/topic.asp?whichpage=10&topic_id=2655840&forum_id=19616 פיני · (טובת הזולת) 03:33, 24 באוגוסט 2010 (UTC)

תודה על הקישור. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י"ד באלול ה'תש"ע שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים 03:39, 24 באוגוסט 2010 (UTC)

הוספה לדברי הרבי בניחום האבלים אצל האדמו"ר מקופשיניץ

בשיח שרפי קודש מובא כי האדמו"ר מקופשיניץ אמר לרבי שהאדמו"ר מויז'ניץ נוקט בעבודת השמחה, אפילו בימי אבל. הרבי השיבו כי ויז'ניץ נמצאת בבני ברק ומחדירה שם שמחה, אבל יש ישיבות שם בקו העצבות.

הדברים על החזון איש הושמטו בשיח שרפי קודש. ואולי העורכים/המלקטים לא ידעו מדברים אלו.פיני · (טובת הזולת) 07:16, 24 באוגוסט 2010 (UTC)

פיני, השאלה היא לא איזה זקן יש לסיפור, או מי הכחיש אותו. זאת גם לא נקודה של 'להרגיש חוקר'. אנחנו משתדלים להיות אנציקלופדיה חב"דית אמינה, וסיפור כזה, עם כל הזקן הארוך שיש לו, ללא מקור ברור מעבר ל"יומן ישן" הוא לא אמין (הכוונה ב'לא אמין' היא לא בין חסידי חב"ד, אלא לקוראים שמגיעים מחוץ לחסידות). הכי מתקרב להיות נכון זה לכתוב ש"יואל כהן מספר ש..." ולא לכתוב את זה הסיפור כעובדה ברורה וזאת גם, רק אם מי שינסח את זה שמע את זה מיואל כהן, ולא שמע שמועה שיואל כהן סיפר את זה בשם יומן ישן...

אגב, הגעתי לסיפור הזה לאחר שחסיד שאינו חב"ד סיפר לי על הדברים בזעזוע, והוא לא ממעריצי החזו"א. וגם אם היה, זה לא משנה את העבודה שסיפור כזה צריך מקור טוב בשביל להיכתב. גישה כמו "הם בכל מקרה שונאים אותנו" לא נותנת לנו יד חופשית ולא אחראית לכתוב את כל השמועות שמסתובבות אצלנו.

אם לא יובא מקור ברור יותר לסיפור, דעתי היא שיש להסיר אותו מהערך, אולי גם מההיסטוריה של הערך. אבקש מהחברים להביע דעתם מי בעד ומי נגד. --chabadnik - שיחה 19:24, 26 באוגוסט 2010 (UTC)

בעד להסיר מהערך ומההסטוריה. חילול ה', חילול שם ליובאוויטש, ביזוי כבוד התורה וכבוד הרבי, והבלים מצוצים מהאצבע (דברים כאלו לא יכולים להיות נכונים, הרבי מעולם לא זלזל בכבודו של תלמיד חכם). אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י"ז באלול ה'תש"ע שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים 00:25, 27 באוגוסט 2010 (UTC)

לעיתים נדרשים הרבי והחסידים להבהיר דברים כואבים גם כלפי תלמידי חכמים בדוגמת: הרב אביגדוררבה של פינסק, הרב אהרן קוטלר ראש ישיבת ליקווד, הרב שך ראש ישיבת פונוביז' וגם ר' חנוך הענדל הבלין מנהל ישיבת תורת אמת. ועוד - בכל הערכים אתה מזלזל במקורות מסוג זה? פיני · (טובת הזולת) 07:29, 27 באוגוסט 2010 (UTC)

מסכים עם פיני שיש וצריך לרשום התבטאויות נדירות. מסכים גם עם חב"דניק שאנציקלופדיה חייבת להיות אמינה במאת האחוזים ולהתבסס על מקורות ודאיים. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), י"ז באלול ה'תש"ע 10:47, 27 באוגוסט 2010 (UTC)

הרשימה

לתועלת הרבים הנני מציג נוסח חדש ומענין של ההתבטאות. ---בואו לעזרת ולהרחבת המשיח! חסיד חב"ד - חדר אורחים

פיני, אכן כן. כל המקורות מסוג זה אינם מקורות מספקים לכתיבת עובדות כאלה. האם באופן אישי אני מחזיק מהמקורות הללו או לא זהו כלל לא רלוונטי, מכיון שלא על סמך מה שאני מאמין או מחזיק ממנו נכתבה חב"דפדיה. לחב"דפדיה, כאנציקלופדיה שלא מיועדת (רק) לחסידי חב"ד, יש כללים משלה מה נחשב כמקור. אמנם הכללים הללו לא נכתבו בצורה מסודרת, אבל ההגיון מחייב אותם באם רוצים להיות אנציקלופדיה אמינה.

אגב, ברור שגם ציטוטים על ראש ישיבת פונוביז' - ועל שאר הדמויות שהבאת - צריכים להיכתב עם מקור, וזאת לא בגלל שמישהו מאיתנו מפקפק האם נאמרו הדדברים, אלא בכדי שחב"דפדיה תהיה אנציקלופדיה אמינה בפני קוראיה. --chabadnik - שיחה 13:11, 27 באוגוסט 2010 (UTC)

ועכשיו השאלה היא, האם המסמך שהעלה חסיד מקורה אמין? --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), י"ז באלול ה'תש"ע 13:24, 27 באוגוסט 2010 (UTC)

קטע זה נחתך מתוך רשימה מקורית שנרשמה מיד לאחר הביקור, הכוללת עוד עניינים מעניינים מהביקור ומזמנים אחרים (על אהרן קוטלר, על שולחן ערוך הרב ועוד), שלצערי לא ידוע לי מי רשמה. ---בואו לעזרת ולהרחבת המשיח! חסיד חב"ד - חדר אורחים

לפחות היכן היא הודפסה? --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), י"ז באלול ה'תש"ע 13:50, 27 באוגוסט 2010 (UTC)

למיטב ידעתי היא לא הודפסה מעולם. תיכף אשלח לך במייל הרשימה המלאה. ---בואו לעזרת ולהרחבת המשיח! חסיד חב"ד - חדר אורחים

מי כותב הרשימה? פיני · (טובת הזולת) 07:30, 29 באוגוסט 2010 (UTC)

מדברים פה על אמינות ומקורות. האם כותבי הערך הזה, הסתמכו על מקורות אמינים? האם נראה לכם שהחזון איש ור' חיים נאה היו ידידים בלב ונפש. יש מאן-דהו שהכיר אותם או שמע עדות נאמנה שהם היו ביחסי ידידות? מישהו כאן קרא את ההתקפות האדירות המצויות בספרי ר' חיים נאה, וקישורים אליהם נמצאים בערכו? ועוד - אם מוחקים ערך על מחלוקת, אז בבקשה - תמחקו עוד ערכים על מחלוקת, אבל למה רק חזון איש? ועוד - כל הדברים המובאים בערך הם תוצאה של מחלוקת מסויימת שאינה מוסברת וחבל. ולסיום - איפה דברי הרבי בהתייחס לדברי ר' פול'ע כאהן? פיני · (טובת הזולת) 07:30, 29 באוגוסט 2010 (UTC)

פיני, לפי התיאורים במכתביהם ההדדיים וביקורם, משמע ברור שהם היו "בידידות". אף אחד לא אמר שזה היה "בלב ונפש". באם ישנם ביטויים יחודיים בכתביהם, כמובן שכדאי לצטטם בערך. הערות והגהות נוספות, נשמח לקבל, בצורה ספציפית יותר. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), י"ט באלול ה'תש"ע 10:49, 29 באוגוסט 2010 (UTC)

סיכום

כנראה שיש רוב למחיקה. אני חבדניק וחיים נהר? א שלא הבנתי את דעתו של חיים?אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י"ז באלול ה'תש"ע שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים 14:07, 27 באוגוסט 2010 (UTC)

לאן אתה ממהר, שלום? כעת העלה חסיד את הקובץ המקורי ועלינו לברר את מקורו ואמינותו. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), י"ז באלול ה'תש"ע 14:08, 27 באוגוסט 2010 (UTC)

לא הבנתי מה ההתרגשות מהמעשה הנ"ל שכבר ידוע ומפורסם, ואין בו התבטאות חריפה כלפי החזו"א "שלא הוסיף שמחה בבני ברק". את הקטע אודות כך ש"העיקר לחלוק על חסידים" שזה קטע חריף ומבזה, יש רוב למחיקה? חיים בעד מחיקה? --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י"ז באלול ה'תש"ע שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים 14:11, 27 באוגוסט 2010 (UTC)

שיניתי קצת בסגנון הערך. עדיין באופן אישי, אינני בטוח כלל האם הקטע עם ההתטבאות "העיקר לחלוק וכו' צריך להישאר. אולי נכון יהיה להפנות את העניין לוועדה הרוחנית. שלום כבר פנית אליהם בעבר, אולי תפנה אליהם שוב? --chabadnik - שיחה 14:49, 27 באוגוסט 2010 (UTC)

פניתי אליהם, אני מחכה לתשובה. אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י"ז באלול ה'תש"ע שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים 15:11, 27 באוגוסט 2010 (UTC)

עכשיו התקבלה תגובת הוועדה הרוחנית: "מסכים בהחלט, אין שום סיבה להביא את כל הציטוטים החריפים של הרבי עליו במסגרת זו." לאור זאת אני מוחק מהערך את כל הציטוטים החריפים. אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י"ט באלול ה'תש"ע שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים

שלום בכדי למנוע אי הבנות, אבקש ממך שתעתיק את השאלה והתשובה. אגב, מי הוא העונה? --chabadnik - שיחה 18:16, 29 באוגוסט 2010 (UTC)

תוכן השאלה:

"יש בחב"דפדיה ערך על החזון איש, ובו הובאו ציטוטים חריפים של הרבי על החזון איש כמו ש"העיקר לחלוק על חסידים". התקבלו לשולחן המערכת בצורה אישית תגובות כאובות על פגיעה בכבוד תלמיד חכם שהרבי עצמו מחה על כבודו ואמר שהיה ירא שמים ביותר וגם לימודו היה ביראת שמים. משתמש חבדניק, אני הקטן ועוד כמה סבורים שמכיון שהדבר לא נדפס בספרי הרבי והוא מקור קלוש, ובהתחשב בכך שכדי לפגוע בכבוד ת"ח צריך מקור מוסמך ביותר, יש להוריד את הקטע לאלתר, וכן את כל התבטאויות הרבי נגד החזו"א שאין להם מקור מוסמך ורשמי. משתמש:חבדניק, יוזם ומקים חב"דפדיה, ביקש ממני בדף שיחה:אברהם ישעיה קרליץ לפנות אל הוועדה הרוחנית שיביעו דעתם החשובה עד למאוד."

תשובת הרב שלום יעקב חזן: "מסכים בהחלט, אין שום סיבה להביא את כל הציטוטים החריפים של הרבי עליו במסגרת זו." אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י"ט באלול ה'תש"ע שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים 18:19, 29 באוגוסט 2010 (UTC)

תודה. --chabadnik - שיחה 18:27, 29 באוגוסט 2010 (UTC)

לא הבנתי. משבחי רבי/דיוקנו של חסיד - משבחי רבי אמין יותר. הרב יהודה קרינסקי/ר' יואל - הרב קרינסקי יותר אמין. עשיתם הגרלה? כיצד הגעתם להחלטה המיוחדת הזו? פיני · (טובת הזולת) 03:54, 30 באוגוסט 2010 (UTC)

פיני, כבר נכתב והוסבר שההבדל הוא במה שמצוטט מהספרים. אם הסיפור החריף היה נכתב בספר משבחי רבי, ולא בספר דיוקנו של חסיד, היה לזה אותו יחס. --chabadnik - שיחה 05:05, 30 באוגוסט 2010 (UTC)

אני רוצה לערער על כל צורת התנהלות הדיון כאן. לדעתי, לפני הגישה לוועדה הרוחנית, יש צורך לקבל הסכמת המשתמשים לגבי נוסח השאלה, שכרגע, לפי ראות עיני, לא מספיק מייצגת את המצב הנשאל ואף מגמתית. לדוגמא, בנוסח השאלה יש יותר דגש על הצורך החיוני בהסרה מאשר בירור כנה על אמיתות ההתבטאויות ואמינות המקורות. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), כ' באלול ה'תש"ע 16:18, 30 באוגוסט 2010 (UTC)

למה חיים? לי נראה שהוא הביא את כל הפרטים של השאלה. בכל מקרה, מתשובתו של הרב חזן מובן שגם אם היה מקור מוסמך, אין זה המקום..--chabadnik - שיחה 19:28, 30 באוגוסט 2010 (UTC)

השאלה מציגה את האמירה "העיקר לחלוק" אל מול האמירה שהוא היה ירא שמים, בעוד שניהם כתובים בערך ועוד. לדעתי, עדיף היה לכתוב בקצרה שיש דיון על מקור הציטוטים מהרבי על החזו"א ויכנס לערך לבדוק את המקורות ושיערוך כהחלטתו. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), כ"א באלול ה'תש"ע 15:50, 31 באוגוסט 2010 (UTC)

זה לא משנה אם השאלה מנוסחת עם כל הפרטים או לא. המדובר על העניין - השאלה צריכה לעבור הסכמה של כל המשתמשים, ולא שמשתמש פרטי יפעל על-דעת עצמו. ---בואו לעזרת ולהרחבת המשיח! חסיד חב"ד - חדר אורחים

חבל

אני יהודי פשוט. מעריץ את הרבי מליובאוויטש בזכות פעילותו העצומה להפצת יהדות, ואת החזון איש בזכות יגיעתו העצומה בתורה. ערכים כגון אלו, המציגים את הרבי מליובוויטש כמי שביטל גדולים אחרים והתייחס אליהם כאנשים מגמתיים שכל חפצם רק לעורר מחלוקת, מה לעשות, קצת גורם לי ריחוק מליובוויטש. --יהודי פשוט 13:30, 24 באוגוסט 2010 (UTC)

ועל מחלוקת בעל התניא והגר"א מותר לכתוב? זה מרחק? על מחלוקת אביי ורבא? מחלוקות בין מלכי ישראל (בנ"ך). או שהכל מרחק אותך? פיני · (טובת הזולת) 13:45, 24 באוגוסט 2010 (UTC)

אני עורך את הערך. אשמח שתמקד את ביקורתך. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), י"ד באלול ה'תש"ע 17:29, 24 באוגוסט 2010 (UTC)

אכן טוב, אבל לא מספיק. הערך אגב זוכה ל100 צפיות בשבוע... --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י"ד באלול ה'תש"ע שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים 18:06, 24 באוגוסט 2010 (UTC)

אני באמצע. אודיע בסיום המלאכה. אגב, שלום, אשמח שתעקוב אחר השינויים בערך. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), י"ד באלול ה'תש"ע 18:07, 24 באוגוסט 2010 (UTC)

סיימתי עריכה בסיסית. אשמח לקבל הערות וביקורת. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), י"ז באלול ה'תש"ע 11:42, 27 באוגוסט 2010 (UTC)

החזון איש - בראון

בזמן האחרון יצא ספר חדש אודות החזו"א, ובו נכתב בפירוש כי התנגד למקואות חב"ד, התנגד ללימוד קבלה וחסידות. דיונים בנושא הספר התפתחו בכמה מקומות, ואביא כאן לינקים לאשכול ארוך ובו גם עניינים חסידיים: http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=3&topic_id=2898915&forum_id=19616

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=4&topic_id=2898915&forum_id=19616

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=5&topic_id=2898915&forum_id=19616

פיני · (טובת הזולת) 13:09, 3 ביולי 2011 (UTC)

אנא הפנה את תשומת לבנו למקור שיכול להיות גם אמין. במדוייק. בנוגע למקוואות, לחזון איש היתה התנגדות לכל המקוואות שבעולם שנבנו בצורה של השקה כל שהיא ולא דווקא לחב"ד. כך שלהציג את התנגדותו לצורת ההשקה (שישנה כיום בכל מקווה בעולם חוץ מהמקוואות שבנו מעריציו) להתנגדות לחב"ד, ממש לא מדוייק. --בברכה, שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים א' בתמוז ה'תשע"א, למניינם 17:22, 3 ביולי 2011 (UTC)

החזו"א נלחם באופן אקטיבי, בכדי שלא יקימו מקואות בור ע"ג בור, למשל בפתח תקוה, ועיין בס' דוד עבדי בודאי יש שם משהו, אולי באגרות קודשפיני · (טובת הזולת) 19:16, 3 ביולי 2011 (UTC)

פיני, בנושאים רגישים כאלו, אם אין מקור ברור וודאי, מוטב שלא ירשם בינתיים. הצג נא מקורות ברורים ונוכל לעדכן בערך את העובדות לאשורם. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), א' בתמוז ה'תשע"א 20:47, 3 ביולי 2011 (UTC)

ידועים עשרות סיפורים (ואני יכול לצטט אותם כאן איש מפי איש) על עשרות מקוואות בבני ברק, שנבנו בשיטת השקה רגילה (לא חבדית), והחזון איש /תומכיו מנעו את בניית המקוואות. בברכה, שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים א' בתמוז ה'תשע"א, למניינם 20:58, 3 ביולי 2011 (UTC)

מצחיק. בזמן החזו"א בודאי לא היו בב"ב יותר מג' מקוואות, אם לא פחות מכך.

"יש אומרים שהחזון איש היה מתנגד" וכל הפרטים האחרים הם לא יש אומרים אלא מקור מדוייק? 'המודיע' תשמ"ז הוא מקור יותר טוב ממחקר אקדמי? אבל האמת שהיש אומרים הזה הצחיק אותי עד דמעות, ואם לא היינו ביום כזה מוזר, הייתי ממשיך להתגלגל מצחוק עד הלילה, כי אם החזו"א אינו מתנגד אז מי כן? פיני · (טובת הזולת) 07:48, 5 ביולי 2011 (UTC)

צודק וכנראה הכוונה שהיותו ליטאי לא אומר שהתנגד בדווקא לתורת החסידות. אודה לך באם תביא מקור למחלמתו או התנגדותו לתורת החסידות ותכניס זאת לפיסקה "קורות חייו" (זה לא קשור ל"קשר עם חב"ד"). --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), ג' בתמוז ה'תשע"א 10:31, 5 ביולי 2011 (UTC)

בשביל השמצות צריך מקור אמין יותר מאשר ההפך, כמו שהוסבר בעבר, וכפשוט. בברכה, שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים ג' בתמוז ה'תשע"א, למניינם 18:51, 5 ביולי 2011 (UTC)

מדהים. מעולם לא ראיתי שחב"דניקים מגנים על החזו"א. ובספר החדש יש פרק שלם על התנגדותו לחסידות, ואלו שאינם מכירים את המקורות, ופועלים לפי אינטרסים צרים, מגנים עליו.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.

בנושאים רגישים חובה עלינו לדאוג שלא להזיק, בפרט שרבו הדמיונות וסיפורי הבדיה. אין זה עניין של הגנה או התקפה, פשוט צורת התנהלות תקינה, לתועלת איכות המידע. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), ד' בתמוז ה'תשע"א 11:28, 6 ביולי 2011 (UTC)

אבי החזו"א למד תניא

בהערה לערך, מצטטים את מאמרו של משה איבילצקי מערב שבועות תשמ"ז כי אבי החזו"א למד תניא. ק"ק לי, היהודי נפטר בשנת תשכ"ז, אז כיצד עשרים שנה אחר כך הוא כותב מאמר?192.114.7.39 09:24, 6 ביולי 2011 (UTC)

לאחר בדיקה. את הדברים בהמודיע כתב אהרן סורסקי בשם איבילצקי. אבל סורסקי מביא זאת רק בהמודיע, אבל בספרו החזו"א בדורותיו הוא לא הביא פרט זה, ולכן יש לפקפק בו. ובספרו הוא מביא כי החזו"א הרגיש כי הגר"א הוא רבו המובהק192.114.7.39 11:11, 6 ביולי 2011 (UTC)

החזון איש בדורותיו, ע' כה:

"השתדל לילך בעקבות הגר"א דוילנא שהחשיבו בתורת והיה מתחקה על יסודות דרכיו בכל תג וקוץ של יו"ד בפירושיו המזוקקים לתודה שבכתב ושבע"פ הן כשנוקט לדינא אף הליכות הגר"א ארחות ונוסחאות כל מנהג כשר וכל מדה נכונה יקרו בעיניו כהלכתא גברוותא והתייגע לקנותם. "בשנים מאוחרות כתב "אנו מתייחסים להגר"א בשורה של משה רבינו ע"ה עזרא ע"ה רבינו הקדוש רב אשי הרמב"ם" 192.114.7.39 11:18, 6 ביולי 2011 (UTC)

תודה על המקור. הוספתי בערך. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), ד' בתמוז ה'תשע"א 11:26, 6 ביולי 2011 (UTC)