גלות: הבדלים בין גרסאות בדף
(מהערך גולה וגאולה) |
(←גולה וגאולה: עריכה של הקטע, כל השאר לא קשור לערך...) |
||
שורה 9: | שורה 9: | ||
כל הגילויים הרוחניים והגשמיים להם יזכו עם ישראל ב[[גאולה]], "תלויים במעשינו ו[[עבודה|עבודתינו]] כל זמן משך הגלות".<REF> [[תניא]] ריש פל"ז.</REF> ואין הכוונה רק לעבודתם של בני ישראל בגלות זו, אלא מאחר שארז"ל<REF>[[סוטה]] יג, ב. הובא בתנחומא ובפירש"י עקב ח, א.</REF>. "אין המצוה נקראת אלא ע"ש גומרה". הרי מובן שבגמר העבודה והבירורים של גלות זו, יוגמר ויסתיים גם ענין ותכלית כל הגלויות (שהרי ה[[גאולה]] מגלות זו היא גאולה שאין אחריה גלות. מובן על פי זה, אשר עבודתנו זו, המביאה לגמר הגלות הרביעית והגאולה שלאחריה – פועלת עילוי גם בשלש הגאולות הקודמות.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/inyono/27&search=%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA ענינה של תורת החסידות]</REF> | כל הגילויים הרוחניים והגשמיים להם יזכו עם ישראל ב[[גאולה]], "תלויים במעשינו ו[[עבודה|עבודתינו]] כל זמן משך הגלות".<REF> [[תניא]] ריש פל"ז.</REF> ואין הכוונה רק לעבודתם של בני ישראל בגלות זו, אלא מאחר שארז"ל<REF>[[סוטה]] יג, ב. הובא בתנחומא ובפירש"י עקב ח, א.</REF>. "אין המצוה נקראת אלא ע"ש גומרה". הרי מובן שבגמר העבודה והבירורים של גלות זו, יוגמר ויסתיים גם ענין ותכלית כל הגלויות (שהרי ה[[גאולה]] מגלות זו היא גאולה שאין אחריה גלות. מובן על פי זה, אשר עבודתנו זו, המביאה לגמר הגלות הרביעית והגאולה שלאחריה – פועלת עילוי גם בשלש הגאולות הקודמות.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/inyono/27&search=%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA ענינה של תורת החסידות]</REF> | ||
==גולה וגאולה== | ==גולה וגאולה== | ||
'גולה' ו'גאולה' מורכבים מאותן | 'גולה' ו'גאולה' מורכבים מאותן שורש אותיות. | ||
עניינה | בכך נרמז עניינה של הגאולה, בה יתגלה ה'אל"ף', אלופו של עולם - הקב"ה, בתוך הגולה - גלות. הגאולה לא תבטל את הגלות, כל הדברים הטובים שישנם בגלות יישארו גם בגאולה, אלא שבגאולה יאיר בגילוי הצד החיובי שבכל דבר בעולם, איך כל דבר גשמי מגלה את הקב"ה בעולם. | ||
של הגאולה | |||
הגולה - גלות. הגאולה לא תבטל את הגלות | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]] | [[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]] |
גרסה מ־18:32, 14 בנובמבר 2013
המונח גלות, מתאר מצב של ניתוק ועקירה פיזית של עם ישראל מארצו וכן הרגשת ריחוק וניתוק של עם ישראל מהקב"ה.
בתורת החסידות מוסבר, שהגלות לאמיתתה, אינה המצב הנראה לעיננו - שבני ישראל אינם שרויים בארצם ואין בית המקדש, אלא בעיקר מצב רוחני, בו השכינה נמצאת בגלות.
זמן הגלות הוא 'עת עבודת הבירורים'.[1]
חשיבות העבודה בזמן הגלות
כל הגילויים הרוחניים והגשמיים להם יזכו עם ישראל בגאולה, "תלויים במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות".[2] ואין הכוונה רק לעבודתם של בני ישראל בגלות זו, אלא מאחר שארז"ל[3]. "אין המצוה נקראת אלא ע"ש גומרה". הרי מובן שבגמר העבודה והבירורים של גלות זו, יוגמר ויסתיים גם ענין ותכלית כל הגלויות (שהרי הגאולה מגלות זו היא גאולה שאין אחריה גלות. מובן על פי זה, אשר עבודתנו זו, המביאה לגמר הגלות הרביעית והגאולה שלאחריה – פועלת עילוי גם בשלש הגאולות הקודמות.[4]
גולה וגאולה
'גולה' ו'גאולה' מורכבים מאותן שורש אותיות.
בכך נרמז עניינה של הגאולה, בה יתגלה ה'אל"ף', אלופו של עולם - הקב"ה, בתוך הגולה - גלות. הגאולה לא תבטל את הגלות, כל הדברים הטובים שישנם בגלות יישארו גם בגאולה, אלא שבגאולה יאיר בגילוי הצד החיובי שבכל דבר בעולם, איך כל דבר גשמי מגלה את הקב"ה בעולם.