ג' בתשרי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 21: | שורה 21: | ||
* [[תשס"ט]] - הרב [[הלל פבזנר]] - אב בית-דין של [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]] וחבר 'מועצת רבני אירופה', נפטר. | * [[תשס"ט]] - הרב [[הלל פבזנר]] - אב בית-דין של [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]] וחבר 'מועצת רבני אירופה', נפטר. | ||
{{להיום יום|ג'|תשרי}} | {{להיום יום|ג'|תשרי}} | ||
{{חגים ומועדים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד|א ג]] | [[קטגוריה:ימי חב"ד|א ג]] | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תשרי|ב ג]] | [[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תשרי|ב ג]] |
גרסה מ־16:32, 10 בנובמבר 2013
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
ג' בתשרי הוא היום השלישי בחודש תשרי וצום גדליה.
אירועים ביהדות
- א'א' - מוצאי השבת הראשונה[1]. אדם הראשון לקח שני אבנים והוציא מהם אש ולזכר זה מברכים "בורא מאורי האש" בהבדלה בכל מוצאי שבת.
- ג'של"ט - גדליהו בן אחיקם, מנהיג שארית הפליטה בישראל, נרצח.
- תמ"ג - רבי אברהם אבלי גומבינר, ה'מגן אברהם' מקאליש, מחבר ספר 'מגן אברהם', נפטר.
- תקנ"ז - רבי ישראל מרוז'ין, מייסד חסידות רוז'ין ואדמו"רה הראשון.
- תרכ"א - רבי ישראל ליפשיץ, מחבר פירוש 'תפארת ישראל' על המשניות, נפטר.
- תרמ"ז - רבי יצחק דוד בידרמן מלעלוב, נפטר.
- תר"צ - רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב, נפטר.
- תר"צ - רבי נפתלי טרופ, ראש ישיבת ראדין, נפטר.
- תש"ז - רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי, נפטר.
ימי חב"ד
- תקנ"ג - מרת דבורה לאה בת אדמו"ר הזקן, נפטרה.
ימי החסידים
- תש"ב - ר' אליעזר דבוסקין, כיהן כרב וראש ישיבה בעיר חרסון, נהרג על קידוש ה' בחרסון.
- תשמ"ד - ר' נחום טרבניק, רבו של כפר חב"ד במשך כעשר שנים, נפטר.
- תשס"ב - ר' שלום דובער נוטיק, נפטר.
- תשס"ט - הרב הלל פבזנר - אב בית-דין של ועד רבני ליובאוויטש צרפת וחבר 'מועצת רבני אירופה', נפטר.
הפתגם היומי - ג' בתשרי - מלוח היום יום |
---|
מתחילין "מזמור לדוד" ולא "לכו נרננה", וכן בכל שבת מוצאי יום טוב. הפטורה: שובה יכשלו בם. מי אל כמוך מימי קדם.
ביחידות הצמח צדק אצל רבינו הזקן ב' תצא בשישי באלול תקס"ד סיפר לו רבינו: שבת פרשת תבוא תקכ"ח אמר מורי ורבי תורה, והתחלתה: "ושבת עד הוי"ה אלוקיך", וביאר כי עבודת התשובה צריכה להיות עד אשר 'הוי"ה', שהוא למעלה מהעולמות, יהיה 'אלוקיך', אלוקים בגמטריא הטבע, "בראשית ברא אלקים". כל החבריא קדישא היו בהתעוררות גדולה מתורה ההיא. הרב הצדיק רבי משולם זוסיא מאניפולי אמר, כי הוא אינו יכול להגיע למעלת תשובה כזו, ועל כן יחלק את התשובה לחלקים, כי תשובה - ראשי תיבות: ת, "תמים תהיה עם הוי"ה אלוקיך". ש, "שויתי הוי"ה לנגדי תמיד". ו, "ואהבת לרעך כמוך". ב, "בכל דרכיך דעהו". ה, "הצנע לכת עם אלוקיך". כשסיפר לי אבי אדמו"ר את הנזכר לעיל, סיים: תיבת תשובה צרופה מחמש אותיות, אשר כל אות הוא דרך ואופן בעבודת התשובה, וביאר באריכות חמשה האופנים וכולם באים מכוח אל הפועל על ידי עבודת התפילה. |
חגים וזמנים | ||
---|---|---|
מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות |
הערות שוליים
- ↑ לדעת רבי אליעזר