רישא דלא אתיידע: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (←מעלתו) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==מעלתו== | ==מעלתו== | ||
בעניין מעלת "רישא דלא אתיידע" מובן כי הוא בבחינת פנימיות של [[עתיק יומין]], שאינו בכלל שורש כלל ל[[ספירות]] הגלויות ב[[עולם האצילות]]. ולענין מעלתו מבואר כי בבחינת [[עתיק יומין]] לא שייך [[השגת המהות]], להיותו בבחינת סובב ו[[מקיף]] על העולמות, ואינו נתפס בהם בפנימיות. אבל, אף כי אין שייכת בו השגת המהות, שייכת בו [[השגת המציאות]]. שהוא כמשל של כח המשכיל שבאדם, שאף שאין הוא מושג, הרי להיות הוא ממשיך השכלות חדשות, מובן מציאותו. וכענין זה הוא השגת [[עתיק יומין]] ב[[השגת המציאות]] שלהיות ספירת ה[[חכמה]] נתפסת ב[[גן עדן]] בבחינת גילוי, הרי כיוון שנמשכת מ[[ספירת הכתר]], גם ספירת הכתר מושגת בהשגת המציאות. אבל בדרגת "רישא דלא | בעניין מעלת "רישא דלא אתיידע" מובן כי הוא בבחינת פנימיות של [[עתיק יומין]], שאינו בכלל שורש כלל ל[[ספירות]] הגלויות ב[[עולם האצילות]]. ולענין מעלתו מבואר כי בבחינת [[עתיק יומין]] לא שייך [[השגת המהות]], להיותו בבחינת סובב ו[[מקיף]] על העולמות, ואינו נתפס בהם בפנימיות. אבל, אף כי אין שייכת בו השגת המהות, שייכת בו [[השגת המציאות]]. שהוא כמשל של כח המשכיל שבאדם, שאף שאין הוא מושג, הרי להיות הוא ממשיך השכלות חדשות, מובן מציאותו. וכענין זה הוא השגת [[עתיק יומין]] ב[[השגת המציאות]] שלהיות ספירת ה[[חכמה]] נתפסת ב[[גן עדן]] בבחינת גילוי, הרי כיוון שנמשכת מ[[ספירת הכתר]], גם ספירת הכתר מושגת בהשגת המציאות. אבל בדרגת "רישא דלא אתיידע" לא שייך השגה כלל, ואפילו ב[[השגת המציאות]], שלכן נקרא "דלא אתיידע" שאינו מושג כלל בבחינת דעת אלא ב[[אמונה]] בלבד, שאינו אפילו בבחינת מקור להשגות. | ||
==לעתיד לבוא== | ==לעתיד לבוא== | ||
גרסה מ־07:09, 21 באוגוסט 2016
רישא דלא אתיידע (ר"ת: רדל"א) הוא בחינה גבוהה ביותר באלוקות, שאינה באה כלל לידי גילוי, ורק לעתיד לבוא תתגלה. מבואר כי "רישא דלא אתיידע" הוא פנימיות פרצוף עתיק יומין, שאינו אפילו בבחינת שורש לנאצלים.
ענינו
פרצוף עתיק יומין שהוא פנימיות של כתר עליון, נחלק לבחינה פנימית ובחינה חיצונית. וחיצוניות עתיק יומין שהוא שבע תחתונות שבו נתלבש בפרצוף אריך אנפין. אריך אנפין הוא בחינה הראשונה שבנאצלים, ולכן מובן ששבע התחתונות של עתיק יומין הם בבחינת שורש לנאצלים. אבל שלוש רישין של עתיק יומין אינם אפילו בבחינת שורש לנאצלים, שאינם באים לידי גילוי כלל בעולמות.
מעלתו
בעניין מעלת "רישא דלא אתיידע" מובן כי הוא בבחינת פנימיות של עתיק יומין, שאינו בכלל שורש כלל לספירות הגלויות בעולם האצילות. ולענין מעלתו מבואר כי בבחינת עתיק יומין לא שייך השגת המהות, להיותו בבחינת סובב ומקיף על העולמות, ואינו נתפס בהם בפנימיות. אבל, אף כי אין שייכת בו השגת המהות, שייכת בו השגת המציאות. שהוא כמשל של כח המשכיל שבאדם, שאף שאין הוא מושג, הרי להיות הוא ממשיך השכלות חדשות, מובן מציאותו. וכענין זה הוא השגת עתיק יומין בהשגת המציאות שלהיות ספירת החכמה נתפסת בגן עדן בבחינת גילוי, הרי כיוון שנמשכת מספירת הכתר, גם ספירת הכתר מושגת בהשגת המציאות. אבל בדרגת "רישא דלא אתיידע" לא שייך השגה כלל, ואפילו בהשגת המציאות, שלכן נקרא "דלא אתיידע" שאינו מושג כלל בבחינת דעת אלא באמונה בלבד, שאינו אפילו בבחינת מקור להשגות.
לעתיד לבוא
מבואר כי דרגת "רישא דלא אתיידע" אינה אפילו שורש להשגות של הנבראים, שהוא בבחינת המקיף הכללי, שאינו אפילו מקור להשגה. וכל זה הוא כעת, אבל בעליית העולמות לעתיד לבוא, יתעלו העולמות באופן כזה ש"רישא דלא אתיידע" יהיה בבחינת מקיף וסובב לעולמות ויהיה מקור לבחינת השגה.