יוסף יהודה מרטון – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
לאורך כל שנות נעוריו התעניין במוזיקה וגילה כישרון מצוין בתחום זה. באופן ספציפי למד ניצוח ולצד עיסוקו בהוראה (מתמטיקה ומקצועות יסוד עיוניים נוספים) עסק בארגון מקהלות. כשהגיע ל[[חיפה]], השתתף בפעילות של הקאמרית בחיפה וניצח על מקהלת הנוער של [[בני עקיבא]] ועל מקהלת ביה"ס הריאלי בחיפה. בין היתר נטל חלק פעיל במופעים המוסיקאליים המרשימים שהועלו בחיפה לרגל חגיגות העשור למדינת ישראל. | לאורך כל שנות נעוריו התעניין במוזיקה וגילה כישרון מצוין בתחום זה. באופן ספציפי למד ניצוח ולצד עיסוקו בהוראה (מתמטיקה ומקצועות יסוד עיוניים נוספים) עסק בארגון מקהלות. כשהגיע ל[[חיפה]], השתתף בפעילות של הקאמרית בחיפה וניצח על מקהלת הנוער של [[בני עקיבא]] ועל מקהלת ביה"ס הריאלי בחיפה. בין היתר נטל חלק פעיל במופעים המוסיקאליים המרשימים שהועלו בחיפה לרגל חגיגות העשור למדינת ישראל. | ||
בשנת [[תשי"ז]] הכיר בחיפה את הטרקטוריסט החסידי הנודע הרב [[ראובן דונין]] שמשך אותו ללימוד חסידות והשפיע עליו להתקרב לחב"ד. בעידודו ובהשפעתו של ר' ראובן החליט ללכת לביקור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] - ואף זכה לקבל על כך ברכה חמה מהרבי נשיא דורנו. הוא הוקסם מהישיבה והאווירה הטהורה והמיוחדת שכבשה את ליבו, עזב את כל עיסוקיו בחיפה ונותר ללמוד חסידות אצל המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]], שם גם רכש ידידים רבים ובהם האחים לבית [[ליפסקר]] ו[[אייזנבאך]], הרב [[יצחק | בשנת [[תשי"ז]] הכיר בחיפה את הטרקטוריסט החסידי הנודע הרב [[ראובן דונין]] שמשך אותו ללימוד חסידות והשפיע עליו להתקרב לחב"ד. בעידודו ובהשפעתו של ר' ראובן החליט ללכת לביקור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] - ואף זכה לקבל על כך ברכה חמה מהרבי נשיא דורנו. הוא הוקסם מהישיבה והאווירה הטהורה והמיוחדת שכבשה את ליבו, עזב את כל עיסוקיו בחיפה ונותר ללמוד חסידות אצל המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]], שם גם רכש ידידים רבים ובהם האחים לבית [[ליפסקר]] ו[[אייזנבאך]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] והרב [[משה נפרסטק]], האחים [[מזרחי]] ועוד. בהוראתו וברכתו של הרבי החל לנצל את ידיעותיו וכישוריו המוזיקאליים בכרם חב"ד - לשחזר ניגונים עתיקים ולהפיצם בין החסידים, לרשום ניגונים מפיהם של זקני החסידים ולסייע בכל דרך לפעילות חברת [[ניח"ח]] עליה הופקד ידידו הרב [[שמואל זלמנוב]]. | ||
בשנת [[תשי"ח]] חיבר את המילים [[ניגון ופרצת|'ופרצת ימה ונגבה']] ללחן הדוברוונאי שלא היה ידוע עד אז בין החסידים. הניגון התקבל על ידי [[הרבי]], והפך להמנון כמעט רשמי של כלל הפעילות הציבורית של חסידי חב"ד ב[[הפצת המעיינות]] בעולם כולו. | בשנת [[תשי"ח]] חיבר את המילים [[ניגון ופרצת|'ופרצת ימה ונגבה']] ללחן הדוברוונאי שלא היה ידוע עד אז בין החסידים. הניגון התקבל על ידי [[הרבי]], והפך להמנון כמעט רשמי של כלל הפעילות הציבורית של חסידי חב"ד ב[[הפצת המעיינות]] בעולם כולו. | ||