![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
מידות שבשכל – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה|צריך פחות סגנון תורני ויותר פשוט ומובן}} | |||
'''מידות בשכל''' הוא כינוי בספרי החסידות להתעוררות המידות בעודם בשורשם הוא ה[[שכל]] המהווה אותם. מידות אלו הם בהתגלות וחוזק יותר מאשר המידות שבלב ולכן הם נקראים "אתוון רברבין"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32920&hilite=87451165-9104-4c9d-bee1-4eb9df33cb88&st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90&pgnum=15 מאמרי אדה"ז תקס"ו]}}. | '''מידות בשכל''' הוא כינוי בספרי החסידות להתעוררות המידות בעודם בשורשם הוא ה[[שכל]] המהווה אותם. מידות אלו הם בהתגלות וחוזק יותר מאשר המידות שבלב ולכן הם נקראים "אתוון רברבין"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32920&hilite=87451165-9104-4c9d-bee1-4eb9df33cb88&st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90&pgnum=15 מאמרי אדה"ז תקס"ו]}}. | ||
גרסה מ־05:26, 24 בספטמבר 2013
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לחב"דפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: צריך פחות סגנון תורני ויותר פשוט ומובן.
מידות בשכל הוא כינוי בספרי החסידות להתעוררות המידות בעודם בשורשם הוא השכל המהווה אותם. מידות אלו הם בהתגלות וחוזק יותר מאשר המידות שבלב ולכן הם נקראים "אתוון רברבין"[1].
מידות אלו נקראים "ז"ת דאימא", שהוא כתר לז"א, והוא כענין קול פשוט היכול להתהפך מצירוף לצירוף באשר הקול הפשוט שהוא האות א הוא שורש כל האותיות, והוא מהארת הכתר הכללי דהיינו רצון פשוט המהפך את אותה סברא עצמה לדון בה לחסד או לדין, כדוגמת מאמר ה' בדור המבול רעה רבת האדם - להמתיק את הגזירה ולא להביא עוד מבול על העולם, למרות שאותה סברא עצמה היתה הסיבה להבאת המבול.
מקום זה היה המקום בו נתהותה שבירת הכלים[2].
בחינה זו ידועה בספרי החסידות בתואר "ע' רבתי" שהיא הע' של שמע ישראל[3].