מנחם מענדל וילשאנסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
(מקווה שעכשיו זה יותר טוב) |
|||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
עם הקמתה של ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]] בשנת [[תש"ס]] התמנה לעמוד בראש הישיבה, שנוסדה תחת ההנהלה הכללית של רשת ישיבות [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. בד בבד, החל לשמש כ[[שליח]] בשכונת הדר עליון ב[[חיפה]]. | עם הקמתה של ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]] בשנת [[תש"ס]] התמנה לעמוד בראש הישיבה, שנוסדה תחת ההנהלה הכללית של רשת ישיבות [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. בד בבד, החל לשמש כ[[שליח]] בשכונת הדר עליון ב[[חיפה]]. | ||
מספר שנים לאחר חתונתו [[ | מספר שנים לאחר חתונתו [[פדיון נפש|כתב לרבי]] ב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א|אגרות קודש]] וקיבל הוראה להתעסק בבניית מקווה. בעקבות הוראתו המפורשת של הרבי התמסר יחד עם עסקנים חב"דיים נוספים לבניית ה[[מקוה]] ב[[חיפה]] על פי [[מקווה חב"ד|שיטתו המהודרת]] של [[אדמו"ר הרש"ב]], ובעקבות זה זכו כל הזוגות שהתעסקו בבניית המקווה ובגיוס הכספים להיפקד בילדים תוך פחות משנה{{הערה|1=[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/652.pdf א. אברהם, '''ניסים בטהרתם''', שבועון בית משיח גליון 652 עמוד 26].}}. | ||
לצד עבודתו בניהול הישיבה פועל הרב בבית חב"ד בשכונת הדר עליון ומנהל גם את מעון חב"ד בחיפה ואת "מרכז משיח חיפה" הכולל מכון הוצאה לאור ומולטימדיה. | לצד עבודתו בניהול הישיבה פועל הרב בבית חב"ד בשכונת הדר עליון ומנהל גם את מעון חב"ד בחיפה ואת "מרכז משיח חיפה" הכולל מכון הוצאה לאור ומולטימדיה. | ||
גרסה מ־18:42, 9 בספטמבר 2013
הרב מנחם מענדל ווילישאנסקי (יליד שנת תשל"ה, 1975) הוא ראש ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בחיפה, ומשלוחי הרבי לעיר.
תולדות חייו
נולד בארצות הברית בג' סיוון תשל"ה כבן בכור לאביו הרב יוסף יצחק וילישאנסקי (ראש ישיבות חח"ל צפת, וחבר הנהלת אגו"ח) ולאמו מרת מלכה פערל (בת הרב משה אשכנזי).
בהיותו תינוק פחות מגיל שנה, בחודש שבט תשל"ו נשלחו הוריו לישראל על ידי הרבי כחלק מקבוצת השלוחים הראשונה לארץ הקודש והתיישבו בצפת, שם היה מראשוני התלמידים בתלמוד תורה אור מנחם ששימש בשנים הראשונות את ילדי השלוחים ואברכי הכולל שהתיישבו בצפת בהוראת הרבי.
בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים צפת בגלגולה הראשון, בראשותו של הרב חיים יצחק אייזיק לנדא, ובישיבה הגדולה, בראשות אביו. במעמד הירחי כלה שנערך בארצות הברית בשנת תש"נ, נבחן על ידי הרבנים המשתתפים על כל מסכת שבת בעל פה. בשנת תשנ"ה נסע ללמוד במסגרת שנת ה'קבוצה' בחצר הרבי בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, והיה ממי שנלחם למען המשך כינון ה'קבוצה' גם אחרי ג' בתמוז תשנ"ד. בחודש אלול תשנ"ח נשיא לחנה, בת הרב יוסף יצחק פייגלשטוק, רב קהילת חב"ד בבואנוס איירס שבארגנטינה.
עם הקמתה של ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה בשנת תש"ס התמנה לעמוד בראש הישיבה, שנוסדה תחת ההנהלה הכללית של רשת ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת. בד בבד, החל לשמש כשליח בשכונת הדר עליון בחיפה.
מספר שנים לאחר חתונתו כתב לרבי באגרות קודש וקיבל הוראה להתעסק בבניית מקווה. בעקבות הוראתו המפורשת של הרבי התמסר יחד עם עסקנים חב"דיים נוספים לבניית המקוה בחיפה על פי שיטתו המהודרת של אדמו"ר הרש"ב, ובעקבות זה זכו כל הזוגות שהתעסקו בבניית המקווה ובגיוס הכספים להיפקד בילדים תוך פחות משנה[1].
לצד עבודתו בניהול הישיבה פועל הרב בבית חב"ד בשכונת הדר עליון ומנהל גם את מעון חב"ד בחיפה ואת "מרכז משיח חיפה" הכולל מכון הוצאה לאור ומולטימדיה.