לוד: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 29: | שורה 29: | ||
==הקהילה כיום== | ==הקהילה כיום== | ||
[[קובץ: לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] בבית הכנבת "בית אריה"]] | [[קובץ: לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] בבית הכנבת "בית אריה"]] | ||
קהילת חב"ד כיום מונה יותר מ- | קהילת חב"ד כיום מונה יותר מ-500 משפחות המתגוררות בשיכון חב"ד ברחובות [[צמח צדק]] ו[[אדמו"ר האמצעי]] ולאור הגידול בקהילת חב"ד ומחוסר דיור בשכונה, חלקם עברו להתגורר בסמיכות לשיכון, בשכונת נווה אורנים וברחובות הסמוכים – רמז, פנקס ויוספטל. | ||
בית הכנסת הגדול – "בית אריה" נמצא במרכז השכונה ומשמש מידי יום יותר מאלף מתפללים שמגיעים מרחבי העיר לוד ורמלה. כמו כן בשכונה ישנם עוד ארבעה בתי כנסת. | בית הכנסת הגדול – "בית אריה" נמצא במרכז השכונה ומשמש מידי יום יותר מאלף מתפללים שמגיעים מרחבי העיר לוד ורמלה. כמו כן בשכונה ישנם עוד ארבעה בתי כנסת. | ||
גרסה מ־18:05, 24 באוקטובר 2013
לוד היא עיר במרכז ארץ הקודש, ומתגוררים בה כ-75,000 תושבים.
שיכון חב"ד
שיכון חב"ד בלוד הנו הריכוז ההתיישבותי החב"די הראשון שייסד הרבי באה"ק (קדם לו כפר חב"ד שנוסד על ידי אדמו"ר הריי"צ), כאשר לאחריו נוסדו והתפתחו שיכון חב"ד בירושלים, נחלת הר חב"ד בקרית מלאכי, קריית חב"ד בצפת ועוד. בראשית שנת תשכ"ד הגיע לארץ הרב בנימין גורודצקי, כשהוא מצויד בהוראה של הרבי לבניית שיכון חב"ד בעיר לוד. הוא פנה ליוסף וייץ שעמד בראש מנהל מקרקעי ישראל וקנה ממנו את השטח. הרב גורודצקי הביא עמו עשרת אלפים דולר מהרבי. בסכום הזה הרב גורודצקי והרב אפרים וולף רכשו את הקרקע והתחילו להכשיר את השטח. את יתר הכסף תרם הנדיב ר' אברהם פרשן ונעשה כעין שותף.
בהמשך הדרך היו קשיים גדולים. בשלב מסויים כתב הרב וולף לרבי על מחשבה להחזיר חלק מהמגרש. את התשובה קיבל במברק בו הרבי שלל לחלוטין את הרעיון.
הנחת אבן הפינה לשיכון התקיימה פעמיים. בכ' באב תשכ"ה הונחה אבן-הפינה לתחילת הבנייה, ובפעם השנייה היה אירוע גדול לאחר מלחמת ששת הימים, הרב זושא וילימובסקי פעל בעניין במרץ והביא את מנחם בגין, את שר הדואר ישראל ישעיהו, וגם ראש העיר צבי איצקוביץ בא ונשא נאום נרגש.
הרבי השתתף במעמד בדרך מיוחדת – מכתב שנשלח על ידי אחד מבני משפחת קרמר. הוא הגיע מארה"ב באותו ערב, היישר לחגיגה.
כאשר בנו את בלוק חמש שהוא הגבוה מכולם, הרבי הורה שהבנייה תהיה באופן משוכלל במיוחד ובכלל זה מעלית שנחשבה אז לוקסוס. קשיים מיוחדים התעוררו בבניית הבלוק האחרון, ושוב, כאשר חשבו על הפסקת הבנייה, הרבי שלל את זה והורה להמשיך.
בשנת תש"ל, כשהרב אפרים וולף שהה אצל הרבי בי"ט בכסלו, אמר לו הרבי, שהוא רוצה להשקיע אלף דולר נוספים בבניית השכונה. באותו זמן לא היה ביקוש מיוחד לדירות, אך הרבי צפה את היציאה מרוסיה ומגרוזיה וזמן קצר אחר-כך הגיעו לשיכון שלושים משפחות מגרוזיה.
ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר
אדמו"ר הריי"צ,ביקר בעיר לוד, בעת ביקורו בארץ בשנת תרפ"ט. תיאור מהביקור[1]: ביום חמישי, ב' במנחם אב, בשעה שש בבוקר, הגיעה הרכבת לתחנת הרכבת בלוד. הרבי יצא מהרכבת, ורגליו דרכו לראשונה על אדמת ארץ הקודש, ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה, הארץ אליה כספו וגם כלו רבותינו נשיאנו, אך רק השישי בשושלת האדמו"רים זכה לחון בעפרה – –
בצעדי הוד איטיים, רבי רושם, פסע הרבי על הרציף בדרכו אל הרכבת העולה ירושלימה. במקום כבר התאספו עשרות רבות של אנשים שלא יכלו להמתין לבואו של הרבי בשערי ירושלים, ובאו ללוד לקבל את פני הדרת קודשו.
"..בתחנת לוד שם הגיעו בלי עין הרע כמה מאות יהודים מירושלים, חברון, צפת, יפו, חלק מהם זקנים, כאלו שהיו אצל ההורים", כתב הרבי הריי"צ לבתו הצעירה הרבית שיינא חודשים אחדים לאחר מכן. "היו מוכרחות לעבור עשר דקות עד שיכלתי לצאת מהקרון. במשך הזמן הזה נעמדו הזקנים והקיפו את דלת הקרון, ואיך שניגשתי לדלת, בעודני עומד בדלת, הם אמרו את ה'שלום עליכם' בהתרגשות. ה'ברוך הבא' היה מוצף בדמעות חמות של שמחה קדושה. בין רגע הם נעשו יותר צעירים, גאים מלאי חיות. בעוד אני עומד על המדרגות הראשונות, כדי לקבל את ה'שלום עליכם' החם ובעודני רואה איך כל אחד מהם מחפש בי את זכרונות הקודש הישנים שלו, הרצון לראות בי את הצמח-צדק הקדוש, הרצון הוא לראות בי את הסבא הקדוש מליובאוויטש, את הדוד מהרי"ל, את הסבא מהרי"ן, ואת הסבא רבי יוסף יצחק, ואת האבא. העינים בורקות והמצחים החיוורים חסרי השערות, מכוסים בטפות זיעה, שמחים ונרעשים .. הרגע הזה השפיע עלי מאד ורומם אותי לעולם אחר לגמרי".
הקהילה כיום
קהילת חב"ד כיום מונה יותר מ-500 משפחות המתגוררות בשיכון חב"ד ברחובות צמח צדק ואדמו"ר האמצעי ולאור הגידול בקהילת חב"ד ומחוסר דיור בשכונה, חלקם עברו להתגורר בסמיכות לשיכון, בשכונת נווה אורנים וברחובות הסמוכים – רמז, פנקס ויוספטל.
בית הכנסת הגדול – "בית אריה" נמצא במרכז השכונה ומשמש מידי יום יותר מאלף מתפללים שמגיעים מרחבי העיר לוד ורמלה. כמו כן בשכונה ישנם עוד ארבעה בתי כנסת.
בשנת תשס"ה לאחר שבקהילה נפטרו כמה חברים בטרם עת, התכנסה הקהילה לאסיפת חרום בה הוחלט לכתוב ספר תורה לזכות תושבי השכונה, הספר הוכנס לבית הכנסת "בית אריה".
בשנת תשס"ו בעקבות גניבות חוזרות ונשנות שהתבצעו על ידי ערבים הדרים בשכונה הסמוכה, הוקם "משמר השכונה" בו חברים כ-37 מתנדבים היוצאים בתורנות לסיורים מידי לילה.
רבני הקהילה בעבר: הרב שרגא מלך קפלן, הרב מנחם מענדל ריבקין. כיום: הרב ברוך בועז יורקוביץ'. משפיע הקהילה בעבר: הרב דב בעריש רוזנברג. כיום: הרב נחום קפלן.
חב"ד בעיריה
עירית לוד קראה רחבות הקשורים לחב"ד: רח' אדמו"ר האמצעי ורח' הצמח צדק הנמצאים בשיכון חב"ד וכן בעיר ישנה כיכר בשם: כיכר הרבי מלובאוויטש. נציג חב"ד בעיריה הינו ר' שבתאי קטש.
מוסדות חב"ד בעיר
- בית הכנסת "בית אריה".
- ישיבה קטנה.
- בית משיח.
- תלמוד תורה – בנים.
- בית ספר – בנות.
- בית הספר רסקו.
- ארגון נשי ובנות חב"ד.
- ארגון החסד - יד ביד.
בתי חב"ד בעיר
- בית חב"ד המרכזי. מנהל: הרב מנחם מיכאלשווילי.
- בית חב"ד ליהודי עולי גרוזיה. מנהל: הרב שבתאי מיכאלי.
- שכונת שערי עליה. מנהל: הרב אברהם חזן.
- שכונת גני אביב. מנהל: דב קוק.
קישורים חיצונים
- ייסודו והתפתחותו של שיכון חב"ד לוד
- ההוראות, הדיווחים ואגרות-הקודש - לאתר חב"ד לוד - שערי עליה
- שמחת בית השואבה בשיכון
הערות שוליים
- ↑ עיבוד: מנחם זיגלבוים, בשבועון בית משיח