ספריית אגודת חסידי חב"ד

ספרית ליובאוויטש צמודה לבנין 770

ספריית אגודת חסידי חב"ד - אהל יוסף יצחק - ליובאוויטש, ממוקמת במרכז העולמי של תנועת חב"ד 770 - איסטערן פארקוויי, ברוקלין נ.י.

הספריה הזאת היא אחת מהספריות הכי חשובות ונדירות, שבה לערך 250 אלף ספרים, רובם עתיקים ונדירים; מהם לערך 200 אלף ספרים בלשון הקודש ובאידיש, ולערך 50 אלף ספרים בשאר השפות.

הדברים שישנם בספריה

• אוסף של כמה אלפי כרכי כתבי-יד; רובם ככולם הם חסידות חב"ד, גוף כתב-יד-קודש אדמו"רי חב"ד, או העתקות שהעתיקו לעצמם החסידים.

• ארכיון גדול של מכתבים וכתבים הקשורים לחב"ד; כולל ארכיון המכתבים הענק של כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע.

• גנזך חפצי קודש שנשארו בירושה מאדמו"רי חב"ד, וכן חפצים מכל הסוגים שניתנו במתנה לרבי במשך שנות נשיאותו.

• אוסף תמונות של החסידים ופעילות חב"ד שנשלחו אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע במשך שנות נשיאותו, ואל הרבי במשך שנות נשיאותו.

• ארכיון גדול של קטעי עתונות הקשורים לתנועת חב"ד וליהדות בכלל, ועוד מחלקות שונות של מודעות ופרסומים מכל הסוגים שנשלחו לרבי במשך השנים. צוות מיוחד עובד בקביעות על אוסף כתבי היד והארכיונים, ועל פיהם נערכים ונדפסים ספרי דרושי, שיחות ואגרות-קודש אדמו"רי חב"ד.

• חלק פתוח לקהל החוקרים ובו רק אוסף הספרים, שנערך לו קטלוג מפורט וממוחשב, ואשר הקטלוג שלו פתוח לקהל הרחב - גם על ידי האינטרנט.

• בספריה ישנו גם אולם תערוכות, אשר בו מוצגים פריטים מובחרים מתוך גנזך החפצים, תמונות, ספרים וכתבי-יד.

היסטוריה

לאורך כל ימי תנועת חב"ד, קיים היה אוסף ספרים וכתבי-יד במרכזה ברשות האדמו"ר נשיא התנועה.

האוסף של הדורות הראשונים היה אמנם קטן הכמות. וגם ממנו כמעט ולא שאר שריד. רובם המכריע של הספרים וכתבי-היד שהיו בו נשרפו בשריפות המרובות, שפקדו את העיירות הקטנות בימים ההם, או שאבדו בשאר הרפתקאות הזמנים. עיקרו של האוסף הקיים התחיל בדור השלישי לתנועת חב"ד, והלך והתרח במשך הדורות, עד אשר הפך לאחת הספריות היהודיות החשובות שבעולם.

מהדור הראשון של חב"ד ידועה לנו רק רשימה של כמאה כרכים ספרי דפוס שנלקחו לבדיקה מבית כ"ק אדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, בעת - מאסרו מסתבר שרק חלק מספריו נלקח, כדי ללמוד ממנו על הכלל כולו אם יש בביתו חומר נגד המלוכה.

אפשר שהמדובר הוא רק בספריה של כמה מאות ספרים; אבל גם סכום זעום זה של כמה מאות כרכים, גדול היה ברוסיא של אותם הימים. מכל מקום עדיין אי אפשר לתאר את האוסף הזה בשם "ספריה".

בסוף ימיו היו שתי שריפות בבית רבינו, האחת בשנת תק"ע, שאז נשרף גם כתב-יד-קדשו, חיבור השלחן ערוך שחיבר. והשניה בתקופת מלחמת נפוליון כאשר רבינו הזקן עזב את ביתו בליאדי בשלהי שנת תקע"ב, וטולטל בדרך עד להסתלקותו בכ"ד טבת תקע"ג.

כ"ק בנו אדמו"ר האמצעי, ממלא מקומו והאדמו"ר השני בחב"ד, התיישב בעיירה ליובאוויטש בשלהי אותה שנה, בנה שם בית ובית כנסת גדול, עם ספריה שכללה 611 כרכים, מסודרים בארבע ארונות. כך מסופר בדיווח שנרשם אחרי החיפוש בית שערכו לו בשנת תקפ"ו.

אוסף של ממש התחיל בדור השלישי - אצל כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק], והלך וגדל מדור לדור.

על האוסף הזה עברו הרפתקאות וגלגולים רבים: בשריפות שפרצו בליובאוויטש נשרף חלק חשוב ממנו. חלק מספרי הדפוס של האוסף הזה עבר לידי יורשי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" - אחר הסתלקותו, ולידי יורשי כ"ק אדמו"ר המהר"ש נ"ע - אחר הסתלקותו.

רובו של אוסף ספרי הדפוס שנאסף ע"י רבותינו עד למלחמת העולם הראשונה, הוחרם ע"י הממשל הקומוניסטי, עד שכ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע הוכרח להתחיל לבנות אוסף חדש של ספרי דפוס.

בשעת כיבוש פולין ע"י הנאצים והצלת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ובני ביתו, נותר כל האוסף החדש הזה בפולין תחת השלטון הנאצי; ורק אחרי התאמצות של שנה וחצי, והעברת האוצר הזה ממקום למקום בדרך לא דרך הגיע האוסף הזה לנ.י. בשלהי שנת תש"א.

בשנים תשמ"ה-תשמ"ז נוהל משפט ארוך עם נכד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע שטען לבעלות על חלק מהספריה.

אמנם עם כל ההרפתקאות והגלגולים האלו, זכינו סוף סוף, שרובו הניכר של האוסף הגדול והנדיר הזה, שנאסף ע"י נשיאי חב"ד במשך הדורות, נשמר בדרך זו או אחרת. חלק הארי שבו נמצא כיום ב"ספריית אגודת חסידי חב"ד".

אוסף ליובאוויטש

הספרים השייכים לספריה נחלקים לשלושה אספים: א. אוסף ליובאוויטש. ב. אוסף הרבי הקודם. ג. אוסף הרבי.

אוסף הספרים שנאסף ע"י אדמו"רי חב"ד בליובאוויטש, עיקרו עדיין מונח בספריה הצבורית במוסקבא. כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, הרבי החמישי בחב"ד, הוכרח לעזוב את ליובאוויטש בעת מלחמת העולם הראשונה, כאשר הצבא הגרמני התקרב לאיזור. יחד עם בני ביתו עזב את ליובאוויטש והתיישב ברוסטוב על נהר דון.

את אוצר הספרים הניח למשמרת במחסן במוסקבה, עם התוכנית לקבלו חזרה אחרי תום ימי המלחמה.

אמנם בשלהי תקופת המלחמה, אירעה הסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ברוסטוב. נשיאות חב"ד עברה לידי בנו ממלא מקומו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, הרבי הששי בחב"ד, אשר התחיל להתעניין במצב הספרים וקבלתם חזרה מהמחסן.

אלא שבאותה שעה התחיל המשטר הקומוניסטי; המחסנים הולאמו הספרים נלקחו משם והונחו בספריה הצבורית במוסקבה. רק חלק קטן מהספרים לקחו אתם רבותינו לרוסטטוב, ומשם ללנינגרד, ריגא, ווארשא ונ.י. ועומדים בארון מיוחד בספריה.

שנים רבות עסק בזה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. אמנם עם כל השתדלותו המסועפת לא הצליח לקבל את ספריו בחזרה.

מיד כשהתחילו ניצני העידן החדש ברוסיה, בשנת תשמ"א, התחיל הרבי לעסוק בנסיון גאולת האוסף הקדוש הזה.

יותר מעשר שנים עסק בזה הרבי במרץ הכי גדול, ע"י שלוחיו המיוחדים שמינה על כך. שתי פעמים שלח הרבי משלחת מיוחדת לרוסיה, לשהות שם תקופה ממושכת ולעסוק בגאולת הספרים. אמנם האוסף הזה עדיין מונח בספריה במוסקבה, ועדיין ממשיכים לעסוק בזה, מתוך תקוה אמונה ובטחון, אשר סוף סוף יכירו כולם בעובדה, אשר הספרים הקדושים האלו חייבים לחזור למקומם האמיתי, ספריית חב"ד המרכזית.

אוסף אדמו"ר הריי"צ

באותה שעה שהונח אוסף הספרים בספריה הצבורית במוסקבה, בשנת תרפ"ד, התחיל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לבנות מחדש את ספריית ליובאוויטש.

בתחלה קנה את אוסף הספרים של הביבליוגרף והאספן ר' שמואל ווינר אוסף של כחמשת אלפי ספרים יקרי ערך, עתיקים ונדירים ומיד התחיל להתעסק בהרחבת הספריה והשלמתה בספרי יהדות ויהודים מכל הסוגים.

בשנת תרפ"ז נאסר, נשלח לגלות, שוחרר והוכרח לעזוב את רוסיה. בתחלה לא הרשו לו לקחת אתו עמו את האוסף החדש הזה. אמנם אחרי הודעתו האיתנה, שבלי הספרים אינו נוסע, ניתן לו הרשיון המיוחל, והעביר את האוסף הזה למרכז החדש של חב"ד, בעיר ריגא.

משם פנה במכתבים ומודעות לאנ"ש ברחבי תבל, להשתדל להעשיר את "ספריית ליובאוויטש" בספרים מכל הסוגים. כך נמשך גם אחרי הגירתו, והעברת מרכז חב"ד לפולין, בעיירות ווארשא-אטוואצק.

בתחלת ימי מלחמת העולם השניה, היה האדמו"ר בווארשא הכבושה ע"י הנאצים ימ"ש, במשך תקופה של כמה חדשים, עד אשר בשלהי חורף ת"ש נגאל משם יחד עם בני ביתו ומזכיריו; בתחלה עברו לריגא, ומשם הגיעו לנ.י.

הספריה עדיין נשארה בפולין הכבושה. במשך שנה וחצי עסקו בהעברת כל תכולת הספרים הזאת ממקום למקום, עד אשר הגיעה לנ.י. בשלהי שנת תש"א.

- אז הוקדש לספריה הזאת קומת הקרקע של מרכז חב"ד החדש 770 איסטערן פארקוויי, ושם היא עומדת עד היום הזה.

אוסף הרבי

מיד כשהגיע הרבי לנ.י. בקיץ תש"א, מונה ע"י כ"ק חותנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לעמוד בראש ה"מרכז לעניני חנוך". הרבי ארגן אז אוסף ספרים נפרד ב770-, כדי לשרת את עבודת המרכז לעניני חנוך.

אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בי' שבט תש"י, עברה נשיאות חב"ד לידי הרבי. אז התחיל להרחיב את האוסף הזה, בספרים רבים שנאספו על פי הוראותיו, ע"י שלוחיו הרבים ברחבי תבל.

בשנת תשכ"ח, כשגדל האוסף הזה לממדים גדולים, נקנה הבית הסמוך ל-770 כדי לאכסן בו את הספריה המיוחדת הזאת.

במשך השנים תשכ"ח-תשמ"ה התקיימו במרכז חב"ד שני ספריות מקבילות א. האוסף של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בקומת הקרקע של 770. ב. האוסף של הרבי, בבית הסמוך ל770.

בשנים תשמ"ו-ז התקיים משפט הספרים הנזכר, אשר נכד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע טען בעלות על חלק מהאוסף שלו.

בית המשפט פסק, אשר כל הספרים צריכים להיות מוחזרים לספריה, כי לא היתה כאן בעלות אישית של הרבי על הספרים אלא כולם שייכים לספריית אגודת חסידי חב"ד.

אחרי נצחון הספריה במשפט, כאשר בית המשפט פסק שכל הספריה שייכת לאגודת חסידי חב"ד, הכריז הרבי על מבצע ספרים ענק, של התרמת ספרים לספריה, ואף הורה לאחד את שני האספים שתהיה ספריה המרכזית של ספריית אגודת חב"ד אהל יוסף יצחק - ליובאוויטש", ע"י בניית והרחבת" 770 - בנין הספריה - שיהי' מחובר לבנין המרכזי.

מיד התחילו ההכנות לפתיחת הספריה לקהל החוקרים.

בשנת תשמ"ט הורה הרבי להתחיל בהרחבת ושיפוץ בנין הספריה המחובר 770 - לבנין מרכז חב"ד העולמי.

בשנת תשנ"ב סויימה בניית הספריה ועריכת הקטלוג הממוחשב, ונפתח אולם הקריאה לקהל החוקרים.

בשנת תשנ"ד נפתח לצבור הרחב - אולם התערוכות של הספריה.

אוסף כתבי היד והארכיון

בד בבד עם אוסף ספרי הדפוס, הלך וגדל גם אוסף כתבי היד, במשך שבעת הדורות של תנועת חב"ד. עיקרו של האוסף הזה הוא אוסף כתבי-יד של תורת חסידות חב"ד.

הדבר התחיל בתחלת תקופת נשיאות כ"ק אדמו"ר הזקן, בשעה שכ"ק אדמו"ר הזקן עדיין לא הדפיס אף ספר מספריו. את הדרושים שהיה אומר מדי שבת בשבתו היה רושם אחיו, הרה"ק רבי יהודה ליב אבד"ק יאנאוויטש מחבר ספר שארית יהודה. העתקות רבות היו נעשות מ"הנחות" אלו שהיו מופצות בין אלפי החסידים. גם ספר ה"תניא" לא נדפס עדיין באותה שעה והיה מופץ בין החסידים בהעתקות רבות. כך התחיל להווצר אוסף כתבי-יד של תורת חסידות חב"ד.

מובן שאוסף זה לא היה שמור בבית רבנו הזקן. אמנם כעבור שני דורות השתדל נכדו וממלא מקומו - כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" - לרכז את כל כתבי היד האלו למקום אחד, וכך התחיל להבנות אוסף כתבי-היד, שנשמר תמיד במרכז נשיאות חב"ד.

מזמן לזמן גדל האוסף הזה, הן ע"י רכישת כתבי-יד, תורות וכתבי-יד האדמו"רים הקודמים, והן ע"י דרושי האדמו"ר של הדור ההוא, שהיה רושם את דרושיו או שהיה אומרם ברבים והחסידים היו רושמים ומעתיקים אותם בהעתקות רבות. אוסף זה עבר תמיד מנשיא התנועה לממלא מקומו.

מ"מ לא ניצל גם האוסף הזה מהרפתקאות הזמנים. מספר קטן של כרכים נתגלגל לידי שאר יורשי האדמו"ר אחר הסתלקותו. השריפות הנזכרות שפקדו את העיר ליובאוויטש לא פסחו גם על אוסף כתבי-היד, שגם מהם נשרפו כרכים רבים.

אמנם רובו ועיקרו של האוסף הזה נשמר תמיד במרכז תנועת חב"ד. גם הכרכים שנתגלגלו לידי שאר היורשים, נרכשו בסופו של דבר ע"י הרבי ואנשיו, והוחזרו לרשות הרבי, נשיא התנועה.

כך היה עד לכיבוש פולין ע"י הנאצים, בראשית שנת ת"ש, שאז נאבד האוסף היקר והקדוש הזה, למשך שלושים ושמונה שנים. אמנם ה' ברחמיו המרובים לא השבית חסדו מעלינו; כעבור שנים רבות נמצא האוסף בספריה בווארשא ובראשית שנת תשל"ח הוחזר לספרייה המרכזית של חב"ד בנ.י.

בספריה נמצאים כיום - כשלושת אלפי כרכים כתבי-יד; יותר ממאה מהם כתובים בגוף כתב-יד-קודש רבותינו נשיאינו.

כל אלה, בנוסף לארכיון ענק שבו כמאה אלף מכתבים ומסמכים של כל שבעת דורות נשיאי חב"ד רק מועטים מהם מהדורות הראשונים., וכן מכתבים אליהם, בנוסף לאלפי מכתבים ומסמכים אחרים.

על כתבי היד האלו עובד צוות מיוחד, לערוך ולהדפיס ממנו את סדרת דרושי שיחות ואגרות-קודש רבותינו אדמו"רי חב"ד לדורותיהם.

אולם התערוכות

הספריה הזאת אינה מיועדת להשאלה, או לקריאת ספרים בה ע"י הציבור הרחב, אלא כפי שהודגש כמה פעמים ע"י רבותינו נשיאינו, שהיא ספריה לחוקרים, רבנים ראשי-ישיבה ומחברים הרוצים לעיין בספר נדיר.

כדי לרוות את נפש הציבור הרחב אשר חשקה נפשו לראות מעט מזעיר מהאוצרות הקדושים הגנוזים בספריה, הוקדש בספריה אולם מיוחד לתערוכות.

כל שנה נבחר על ידי הנהלת הספריה נושא מיוחד, שאליו מוקדשת התערוכה של השנה הזאת.

במשך השנים הוצגו בתערוכה הזאת פריטים מיוחדים, הקשורים לכל אחד מאדמו"רי חב"ד ולכל שטח של פעילות חב"ד.

בתערוכות האלו הוצגו ספרים, כתבי-יד, חפצים, ציורים ותמונות הקשורים לאדמו"רים ולפעילות חב"ד, לגדולי ישראל ובפרט - גדולי החסידות.

כך גם הוצג אוסף ההגדות המיוחד של הספריה; כתובות, והוצאות הראשונות של ספרי חסידות, שנדפסו בדורות הראשונים.

לתערוכות האלו באים אנשים ונשים מכל החוגים, ילדי בתי הספר, קבוצות תיירים, וכל מי שרוצה לראות בעיניו ספרים וחפצים - המלמדים את תולדות החסידות ואוצרות הספריה, אשר אחרי הכנות של דורות - פתוחה היא לצבור.