משה גולדשמיד (חברון): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (ביטול גרסה 146926 של אנונימי - תיאור מזעזע מידי, לא נראה לי מתאים) |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בשנת [[תרפ"ו]] מונה לחבר ועד הקהילה בחברון, ובגין עיסוקיו הציבוריים, התמעט הזמן בו יכל ללמוד, ועל כך התאונן במכתביו אל [[אדמו"ר הריי"צ]]. | בשנת [[תרפ"ו]] מונה לחבר ועד הקהילה בחברון, ובגין עיסוקיו הציבוריים, התמעט הזמן בו יכל ללמוד, ועל כך התאונן במכתביו אל [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
במהלך ביקור כ"ק אדמו"ר הריי"צ, בארץ הקודש, ליוה את הרבי בחברון וב[[ירושלים]]. וכאשר ביקשו מהרבי לאכול בשר בחברון, הרבי הסכים בתנאי שיהיה משחיטתו של הרב גולדשמיד. | במהלך ביקור כ"ק אדמו"ר הריי"צ, בארץ הקודש, ליוה את הרבי בחברון וב[[ירושלים]]. וכאשר ביקשו מהרבי לאכול בשר בחברון, הרבי הסכים בתנאי שיהיה משחיטתו של הרב גולדשמיד. | ||
ב[[יום חמישי]] ט"ז [[מנחם אב]] נפרד מהרבי הריי"צ. | ב[[יום חמישי]] ט"ז [[מנחם אב]] נפרד מהרבי הריי"צ. | ||
==פרעות תרפ"ט== | ==פרעות תרפ"ט== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[מאורעות תרפ"ט]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[מאורעות תרפ"ט]]}} | ||
בשבת [[י"ח מנחם אב]], הפורעים שברו את דלת בית משפחת גולדשמיד, התנפלו עליו | בשבת [[י"ח מנחם אב]], הפורעים שברו את דלת בית משפחת גולדשמיד, התנפלו עליו ורצחו אותו. את רעייתו ובתו פצעו באכזריות. | ||
לאחר שיצאה נשמתו, שקט השתרר בבית, ורעייתו מרת מינא ששכבה ללא נוע, חשבה כי הפורעים עזבו, לכן ניסתה לעמוד על רגליה בכדי לראות מה עוללו שליחי השטן. אז התכופף אליה ערבי ונעץ בתאוה אכזרית סכין בצלעותיה. מיד כאשר אחרון הפורעים עזב את הבית, נכנסו נשים ערביות, לבוז את הרכוש. | לאחר שיצאה נשמתו, שקט השתרר בבית, ורעייתו מרת מינא ששכבה ללא נוע, חשבה כי הפורעים עזבו, לכן ניסתה לעמוד על רגליה בכדי לראות מה עוללו שליחי השטן. אז התכופף אליה ערבי ונעץ בתאוה אכזרית סכין בצלעותיה. מיד כאשר אחרון הפורעים עזב את הבית, נכנסו נשים ערביות, לבוז את הרכוש. | ||
גרסה מ־00:19, 25 ביולי 2013
הרב משה גולדשמיד הי"ד, נולד בשנת תרנ"ח בעיר יקטרינוסלב דנייפרפטרובסק. מילדותו שקד על לימוד התורה, ובעודו רך בשנים נדד לליובאוויטש, שם למד בתחילה ב'חדר' ואחר כך בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
בחברון
חינוך ילדיו נגע לליבו עד מאוד, שכן בברית המועצות שלטו אז הקומוניסטים, לכן החליט לעלות לארץ הקודש. בשנת תרפ"ה עלה לארץ בתחילה לבדו, ואחר כמה חודשים העלה את רעייתו ושלושת ילדיו.
הוא התיישב בחברון ומונה לשוחט, ותוך זמן קצר היה הוא לרוח החיים של קהילת חב"ד בחברון שבאותה תקופה היתה קטנה למדאי.
מידי שבת בעת רעוא דרעוין השמיע בפני הקהל מאמר חסידות.
בשנת תרפ"ו מונה לחבר ועד הקהילה בחברון, ובגין עיסוקיו הציבוריים, התמעט הזמן בו יכל ללמוד, ועל כך התאונן במכתביו אל אדמו"ר הריי"צ.
במהלך ביקור כ"ק אדמו"ר הריי"צ, בארץ הקודש, ליוה את הרבי בחברון ובירושלים. וכאשר ביקשו מהרבי לאכול בשר בחברון, הרבי הסכים בתנאי שיהיה משחיטתו של הרב גולדשמיד.
ביום חמישי ט"ז מנחם אב נפרד מהרבי הריי"צ.
פרעות תרפ"ט
| ערך מורחב – מאורעות תרפ"ט |
בשבת י"ח מנחם אב, הפורעים שברו את דלת בית משפחת גולדשמיד, התנפלו עליו ורצחו אותו. את רעייתו ובתו פצעו באכזריות.
לאחר שיצאה נשמתו, שקט השתרר בבית, ורעייתו מרת מינא ששכבה ללא נוע, חשבה כי הפורעים עזבו, לכן ניסתה לעמוד על רגליה בכדי לראות מה עוללו שליחי השטן. אז התכופף אליה ערבי ונעץ בתאוה אכזרית סכין בצלעותיה. מיד כאשר אחרון הפורעים עזב את הבית, נכנסו נשים ערביות, לבוז את הרכוש.