דוד מאיר דרוקמן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''[[הרב]] דוד מאיר דרוקמן''' הוא חסיד חב"ד, רבה של [[קרית מוצקין]] וחבר ב[[קונגרס הרבנים למען השלום]]. נואם, מרצה וכותב בנושאי [[הלכה]], [[חינוך]] והשקפה יהודית. | '''[[הרב]] דוד מאיר דרוקמן''' הוא חסיד חב"ד, רבה של [[קרית מוצקין]] וחבר ב[[קונגרס הרבנים למען השלום]]. נואם, מרצה וכותב בנושאי [[הלכה]], [[חינוך]] והשקפה יהודית. | ||
== | ==תולדות חייו== | ||
הרב דרוקמן נולד ב[[ז' אלול]] | הרב דרוקמן נולד ב[[ז' אלול]] [[תש"ז]] (1947) לר' משה ודבורה דרוקמן, בשכונת 'הר הצופים' ב[[ירושלים]]. (אביו היה בן למשפחה של חסידי [[ויז'ניץ]]-אוטוניא שעלו ל[[ארץ ישראל]] בשנות [[ת"ש]]. אימו היא נכדה (בת בנו) של רבי ברוך מנדלבוים{{הערת שוליים|מחבר הספר נודע בשערים ידוע בשם 'הרב מטורוב', מגדולי חסידי [[קרלין]] – רבו ומחנכו של 'הינוקא' רבי ישראל מסטולין. משפחת מנדלבוים הינה 4 דורות בירושלים ועל שמה - "שער מנדלבוים" המפורסם.}}). בילדותו עברה משפחתו להתגורר ב[[קרית מוצקין]] ואביו שימש כנציג הזרם הדתי-חרדי של תנועת 'המזרחי' ופועלי-אגודת-ישראל, ברשות המקומית. | ||
בשנת [[תשי"ז]] הכיר, באמצעות קרובי משפחתו, את [[חסידות חב"ד]] והתקרב אליה. בבחרותו למד בישיבת 'כפר הרואה' והיה מקורב לראש הישיבה, הרב [[משה צבי נריה]] שאף עודדו להמשיך להתעניין בחסידות חב"ד. הוא התחיל לבקר תכופות בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. בסיום לימודיו ב'כפר הרואה' המשיך בישיבת 'פרחי אהרן' ב[[קרית שמואל]]. בשלב מסויים עבר הרב דרוקמן לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וב[[חודש ניסן]] שנת [[תשכ"ז]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב-[[770]], בסיומה חזר לארץ ישראל ולמד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]]. | בשנת [[תשי"ז]] הכיר, באמצעות קרובי משפחתו, את [[חסידות חב"ד]] והתקרב אליה. בבחרותו למד בישיבת 'כפר הרואה' והיה מקורב לראש הישיבה, הרב [[משה צבי נריה]] שאף עודדו להמשיך להתעניין בחסידות חב"ד. הוא התחיל לבקר תכופות בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. בסיום לימודיו ב'כפר הרואה' המשיך בישיבת 'פרחי אהרן' ב[[קרית שמואל]]. בשלב מסויים עבר הרב דרוקמן לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וב[[חודש ניסן]] שנת [[תשכ"ז]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב-[[770]], בסיומה חזר לארץ ישראל ולמד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]]. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
;בניו: | |||
*הרב יצחק דרוקמן - קנדה. | |||
*הרב מנחם מענדל דרוקמן - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[פראג]]. | |||
*הרב חיים עזרא דרוקמן - רב מרכז שווייץ. | |||
*הרב צבי הירש דרוקמן - רב קהילת סאן-מור בסמיכות ל[[פריז]], [[צרפת]]. | |||
;חתניו: | |||
*הרב שמעון אייזנבך - רב שכונת נווה-גנים בקרית מוצקין. | *הרב שמעון אייזנבך - רב שכונת נווה-גנים בקרית מוצקין. | ||
*הרב אברהם לפידות - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[חב"ד]] [[תורת אמת ירושלים|תורת אמת ירושלים - גדולה]] ובעבר ראש ישיבת חב"ד בבואנוס-איירס, [[ארגנטינה]]. | *הרב אברהם לפידות - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[חב"ד]] [[תורת אמת ירושלים|תורת אמת ירושלים - גדולה]] ובעבר ראש ישיבת חב"ד בבואנוס-איירס, [[ארגנטינה]]. | ||
*הרב מאיר אשכנזי (בן הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של [[כפר חב"ד]]) - [[ר"מ]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]] | *הרב מאיר אשכנזי (בן הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של [[כפר חב"ד]]) - [[ר"מ]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]] | ||
*הרב לוי צייטלין - [[משגיח]] בישיבת '[[אור אבנר]]' בכפר סיטרין. | *הרב לוי צייטלין - [[משגיח]] בישיבת '[[אור אבנר]]' בכפר סיטרין. | ||
*הרב לוי לפידות - מנהל עסקי טקסטיל. | *הרב לוי לפידות - מנהל עסקי טקסטיל. | ||
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||
| שורה 38: | שורה 41: | ||
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E4%F8%E1%20%E3%E5%E3%20%EE%E0%E9%F8%20%E3%F8%E5%F7%EE%EF אסופת מאמרי השקפה מאת הרב דוד מאיר דרוקמן] - {{אינפו}} | *[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E4%F8%E1%20%E3%E5%E3%20%EE%E0%E9%F8%20%E3%F8%E5%F7%EE%EF אסופת מאמרי השקפה מאת הרב דוד מאיר דרוקמן] - {{אינפו}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:דרוקמן, דוד מאיר}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]] | ||
[[קטגוריה:סופרים חב"דים | [[קטגוריה:סופרים חב"דים]] | ||
גרסה מ־04:11, 31 ביולי 2013
הרב דוד מאיר דרוקמן הוא חסיד חב"ד, רבה של קרית מוצקין וחבר בקונגרס הרבנים למען השלום. נואם, מרצה וכותב בנושאי הלכה, חינוך והשקפה יהודית.
תולדות חייו
הרב דרוקמן נולד בז' אלול תש"ז (1947) לר' משה ודבורה דרוקמן, בשכונת 'הר הצופים' בירושלים. (אביו היה בן למשפחה של חסידי ויז'ניץ-אוטוניא שעלו לארץ ישראל בשנות ת"ש. אימו היא נכדה (בת בנו) של רבי ברוך מנדלבוים[1]). בילדותו עברה משפחתו להתגורר בקרית מוצקין ואביו שימש כנציג הזרם הדתי-חרדי של תנועת 'המזרחי' ופועלי-אגודת-ישראל, ברשות המקומית.
בשנת תשי"ז הכיר, באמצעות קרובי משפחתו, את חסידות חב"ד והתקרב אליה. בבחרותו למד בישיבת 'כפר הרואה' והיה מקורב לראש הישיבה, הרב משה צבי נריה שאף עודדו להמשיך להתעניין בחסידות חב"ד. הוא התחיל לבקר תכופות בישיבת תומכי תמימים לוד, אצל המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן. בסיום לימודיו ב'כפר הרואה' המשיך בישיבת 'פרחי אהרן' בקרית שמואל. בשלב מסויים עבר הרב דרוקמן לישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ובחודש ניסן שנת תשכ"ז נסע לשנת ה'קבוצה' ב-770, בסיומה חזר לארץ ישראל ולמד בישיבת תורת אמת ירושלים.
בסיום לימודיו בירושלים נישא לרעייתו סטרנה (לבית הרב שניאור זלמן ברונשטיין[2]). לאחר חתונתו התגורר בכפר חב"ד ולמד בכולל להוראה בראשות הרב אברהם צבי כהן והוסמך לרבנות. במקביל היה מרצה ומנהל חינוכי בסמינר בית רבקה כפר חב"ד.
התמנותו לרב
הרב דרוקמן הוכשר לשמש ברבנות אצל הרבנים הראשיים דאז; הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא. בנוסף עשה שימוש אצל הרב מאיר ברנדסדורפר, מהבד"ץ העדה החרדית. בשנת תשמ"ד מונה הרב דרוקמן, בברכתו והמלצתו של הרבי, לרב של קהילת חב"ד בקריות[3]. לאחר מכן מונה לרב שכונה במקום. בשנת תשמ"ז, בעקבות פטירת הרב הקודם של קריית מוצקין, הרב מרדכי פוגלמן[4], הוכתר באופן רישמי לרבה האשכנזי של קריית מוצקין.
איש ארץ ישראל
הרב דרוקמן פועל רבות בנושא ארץ ישראל השלמה ומניעת החזרת שטחים לערבים. הוא חבר בוועד רבני פיקוח נפש וכותב מאמרי דעה בנושא שלימות הארץ. גישתו של הרב דרוקמן היא שהוא אינו מתערב בפוליטיקה וכל דבריו מתבססים על ההלכה. כמו כן, אין הדגיש שיש לקיים את מצות אהבת ישראל גם כלפי יהודים המתקיפים אותו נוכח דעותיו האידאולוגיות.
בשנת תשס"ד עם פרסומו של הסכם ז'נבה המעודד מסירת חלקים מארץ ישראל לערבים, פרסם הרב דרוקמן קריאה לשריפת "ההסכם האומלל". הקריאה חוללה סערה תקשורתית, שגררה בקשה להעמידו לחקירה. הרב דרוקמן התבטא על ראש אש"ף יאסאר עראפת כי הוא מגלם את דמותם של הנאצים ועוזריהם. אמירה זו של הרב דרוקמן העלתה את חמתו של שר החינוך דאז יוסי שריד אשר אסר על הרב להיכנס לבתי ספר ולמוסדות חינוך ממלכתיים. בתגובה קרא הרב דרוקמן ליוסי שריד ש"ילך לעזה", בכדי "שיוכל להתגורר בשכנות לחברו יאסאר עראפת".
בשנת תשס"ה, בעקבות תוכנית "ההתנתקות" פעל הרב דרוקמן רבות למניעת ביצועה וקראו לחיילים ושוטרים, שמבחינה הלכתית עליהם לסרב לפקודת הגירוש. הרב דרוקמן אף הודיע כי הוא עובר להתגורר בגוש קטיף כאות הזדהות עם מאבק המגורשים. הרבנות הראשית זימנה את הרב דרוקמן לשימוע בעקבות אמירותיו. התנועה הרפורמית במדינת ישראל גינתה את אמירותיו ואף עתרה לבג"ץ, אך מלשכת שר המשפטים נטען שאין בסיס חוקי להאשמות נגד הרב דרוקמן. לימינו ציטט יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל, עו"ד שלמה כהן, שתביעת הרב דרוקמן מצביעה על "מגמה מסוכנת" של סתימת פיות. הדברים באו גם בתגובה לדרישת שרת המשפטים דאז ציפי ליבני "להעמיד את הרב דרוקמן במקומו".
בשנת תשע"א בטקס "יום השואה והגבורה" נאם הרב דרוקמן וכינה את הערבים תושבי ישראל "פלשתי-נאצים" באומרו "נזכור ולא נשכוח את אשר עוללו הפלשתי-נאצים אשר שחטו את ילדי משפחת פוגל באיתמר". דבריו עוררו זעם תקשורתי[5]. לקראת חגיגות יום העצמאות באותה שנה קרא הרב דרוקמן לחסיד חב"ד שאמור להדליק משואה, שימנע מכך[6]. דבריו שוב עוררו הדים תקשורתיים[7].
ביום ט"ו בחשוון שנת תשע"ב נעצר הרב דרוקמן לחקירה פלילית[8]. הרב סירב לשתף פעולה ואמר "אני, כרב, לא מתכונן לשתף פעולה בחקירה באופן עקרוני, כל עוד שלא חוקרים את אפרים הלוי - ראש המוסד לשעבר - ואנשי אקדמיה שמסיתים כנגד המדינה. הוספתי שכמיטב הבנתי פעלתי על פי החוק והנני שומר חוק ואין לי מה להוסיף מעבר לכך"[9].
משפחתו
- בניו
- הרב יצחק דרוקמן - קנדה.
- הרב מנחם מענדל דרוקמן - שליח הרבי בפראג.
- הרב חיים עזרא דרוקמן - רב מרכז שווייץ.
- הרב צבי הירש דרוקמן - רב קהילת סאן-מור בסמיכות לפריז, צרפת.
- חתניו
- הרב שמעון אייזנבך - רב שכונת נווה-גנים בקרית מוצקין.
- הרב אברהם לפידות - ראש ישיבת חב"ד תורת אמת ירושלים - גדולה ובעבר ראש ישיבת חב"ד בבואנוס-איירס, ארגנטינה.
- הרב מאיר אשכנזי (בן הרב מרדכי שמואל אשכנזי, רבו של כפר חב"ד) - ר"מ בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)
- הרב לוי צייטלין - משגיח בישיבת 'אור אבנר' בכפר סיטרין.
- הרב לוי לפידות - מנהל עסקי טקסטיל.
קישורים חיצונים
- פלא הדורות: הרוגצ'ובי והתבטלותו לאדמו"רי חב"ד. מאת: הרב דוד דרוקמן -
- אסופת מאמרי השקפה מאת הרב דוד מאיר דרוקמן -
הערות שוליים
- ↑ מחבר הספר נודע בשערים ידוע בשם 'הרב מטורוב', מגדולי חסידי קרלין – רבו ומחנכו של 'הינוקא' רבי ישראל מסטולין. משפחת מנדלבוים הינה 4 דורות בירושלים ועל שמה - "שער מנדלבוים" המפורסם.
- ↑ בנו של הרב חיים עזרא 'הסופר' מצ'רקס.
- ↑ קרית מוצקין, קרית חיים, קרית ים, קרית ביאליק.
- ↑ מחבר הספר בית מרדכי', ולפנים הרב הראשי של קאטוביץ-פולין.
- ↑ הרב דרוקמן חולל סערה ביום השואה: הפלשתינים - נאצים - חב"ד אינפו
- ↑ משואה ביום העצמאות? אנא, לא בשם חב"ד • טור נוקב - חב"ד אינפו
- ↑ "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.
- ↑ הרב דרוקמן נעצר לחקירה - דיווח בחב"ד אינפו
- ↑ "רצו לקשר אותי לארגונים הזויים; לא אשבר" - דיווח בחב"ד אינפו