שניאור זלמן דוכמן: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
כתית למאור (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
נפטר ב[[ח' באדר]] [[תש"ל]]. | נפטר ב[[ח' באדר]] [[תש"ל]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|דוכמן]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|דוכמן]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|דוכמן]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|דוכמן]] | ||
גרסה מ־16:15, 7 ביולי 2013
החסיד רבי שניאור זלמן הלוי דוכמן, נולד בהומיל היה מחשובי החסידים, ומקורב ביותר לאדמו"ר הריי"צ.
מחזק ומחזיר בתשובה על ידי סיפוריו
הרב דוכמן קיבל הוראות מהרבי לנסוע לקהילות מבודדות בארצות הברית בכדי לעורר את התושבים לקיום התורה והמצוות, שם סיפר ר' זלמן מסיפוריו שפעלו רושם רב על השומעים.
את סיפוריו כתב בספרו "לשמע אוזן", שנדפס בשנת תשכ"ג ובו סיפורי חסידים ששמע מחסידים בדורות עברו.
אדמו"ר הריי"צ החשיב מאוד את סיפוריו, ובמכתב כותב לו הרבי בשם חותנו אדמו"ר הריי"צ: בבקשה לשלוח לו מהנדפס על ידו כו' לזכות בזה את הרבים.
בסיום המכתב כותב הרבי: כבודו חותם את עצמו, נכד הרמ"י נ"ע מהאמעל. ולכן מטובו לשלוח מזכרונותיו מה שיודע ע"ד זקנו וגם אחי זקנו, כי זה מכבר רצון כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א לקבץ הידיעות ע"ד זקני החסידים, ובטח במשך הזמן יהיה בזה ג"כ זכות הרבים.[1]
בזמן מאסר אדמו"ר הריי"צ, נתן לו הרבי לשמור חלק מכתבי היד.[2]
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש.
- ↑ ראה שם הערות "כמדומה".