ברוך מרדכי אטינגר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
שורה 18: שורה 18:
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''תולדות ברוך מרדכי''' - הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] הוצאת '''[[מכון אהלי שם]]'''.
*'''תולדות ברוך מרדכי''' - הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] הוצאת '''[[מכון אהלי שם]]'''.
*[http://shop.chabad.info/?template=prod&prod_id=2268&cat=$cat לרכישת הספר 'תולדות ברוך מרדכי'] - אתר [[חב"ד אינפו]] שופ.
 


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|אנטינגר ברוך מרדכי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|אנטינגר ברוך מרדכי]]

גרסה מ־21:51, 16 ביולי 2013

הרב ברוך מרדכי אטינגר, הידוע בכינוי "ר' ברוך מרדכי מבאברויסק", היה מגדולי החסידים של אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק. היה חתנו של ר' שמואל, רבה האחרון של וילנה.

תולדות חייו

בשנת תקנ"ג הגיע בפעם הראשונה לאדמו"ר הזקן.

רבנותו

בסוף שנת תקס"א (או תחילת תקס"ב) התמנה לתפקיד רב העיר באברויסק וכיהן בתפקיד כחמישים שנה. הוא נשא תפקיד זה ברמה וגם גאוני המתנגדים בשקלוב, במינסק ובסלוצק רחשו לו חיבה והדרת כבוד, זאת למרות שהכל ידעו כי הוא מגדולי חסידי חב"ד. עם זאת הוא גם סבל עקב חסידותו ואפילו נאסר פעם בעקבות הלשנה של המתנגדים, אלא שהוא שוחרר מיד. בבאברויסק הקים בית דין מיוחד שדן בשאלות שהגיעו מתושבי העיר.

חייו

הוא חי בדחקות ועוני. היה גם בעל חוש הומור. פעם אמר בהלצה על רקק מים שהיה באופן תדיר מול ביתו, שרקק זה נעשה מיריקה של אדם הראשון, שכאשר אדם הראשון ראה שר' ברוך מרדכי יגור כאן ויהיה רב, אמר "אויך מיר א רב" (=גם זה רב...) ומיריקה זו נעשה שלולית תמידית.

ר' ברוך מרדכי עלה לארץ הקודש בשנת תרי"א. ושם נפטר בי"ד באלול בשנת תרי"ז, ונטמן בחלקת חב"ד בהר הזיתים.

התייחסויות הרבי אודותיו

באגרת[1] לנכדו הר"ד שפירא פונה הרבי בשאלה האם שם משפחתו של הרב"ם היה אטינגא או אטינגער, ומתעניין אולי יש בקרב משפחתו ידיעות נוספות עליו וכתבים ממנו.

הרבי כותב עליו את התואר זכר צדיק לברכה, תואר די נדיר אצל חסידים.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. חלק ב' אגרת רל"ג.