מאיר שמחה חן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
*חתנו הרב שמואל שטיינגרט - אחיו מאב של ר' זאב וולף. | *חתנו הרב שמואל שטיינגרט - אחיו מאב של ר' זאב וולף. | ||
*חתנו הרב [[עוזיאל חזנוב]] - [[שוחט]], מזקני ה[[חסיד]]ים.{{הערת שוליים|1=ראה [http://www.chabad.info/bm/index.php?%3Cmagazine=bm_&status=goto_id&id=408 מאמרו] של [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] גליון 412.}} | *חתנו הרב [[עוזיאל חזנוב]] - [[שוחט]], מזקני ה[[חסיד]]ים.{{הערת שוליים|1=ראה [http://www.chabad.info/bm/index.php?%3Cmagazine=bm_&status=goto_id&id=408 מאמרו] של [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] גליון 412.}} | ||
*חתנו רבי [[יהודה בוטרשוולי]] מקולאש. נולד בעיר קולאש, למד ב[[תומכי תמימים]] [[נעוויל]], בקיץ [[תרפ"ט]] נשא שם את בת ר' מאיר שמחה חן. בשנת [[תר"ץ]] חזר לקולאש ונתקבל שם לרב — עד שנת [[תרצ"ה]], כשנאסרו שם כמה וכמה אנשים, והוא ברח | *חתנו רבי [[יהודה בוטרשוולי]] מקולאש. נולד בעיר קולאש, למד ב[[תומכי תמימים]] [[נעוויל]], בקיץ [[תרפ"ט]] נשא שם את בת ר' מאיר שמחה חן. בשנת [[תר"ץ]] חזר לקולאש ונתקבל שם לרב — עד שנת [[תרצ"ה]], כשנאסרו שם כמה וכמה אנשים, והוא ברח{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] יא עמ' קו (139)).}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־05:03, 21 ביוני 2013
הרב מאיר שמחה חן נולד בשנת תרכ"ב לאביו הרב אברהם אהרן חן, בנו של הרב פרץ חן, רבה של נעוול. ר' אברהם אהרן נפטר בצעירותו, ומיני אז התחנך ר' מאיר שמחה אצל סבו הרב פרץ חן.
ר' מאיר שמחה היה גביר גדול, שהתמסר לצרכי הכלל וללימוד החסידות. בשנת תרס"ח נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב לארץ הקודש להתחקות על מצב הענינים.[1]
משפחתו
- חתנו רבי שמואל לייב לווין מפאריטש. רבה של העיר אמליה קטנה, קיבל את הרבנות בהוראת אדמו"ר הרש"ב.[2]
- חתנו הרב זאב וולף שטיינגרט - תמים מתומכי תמימים ליובאוויטש, אשר מסר נפשו על הפצת היהדות[3].
- חתנו הרב שמואל שטיינגרט - אחיו מאב של ר' זאב וולף.
- חתנו הרב עוזיאל חזנוב - שוחט, מזקני החסידים.[4]
- חתנו רבי יהודה בוטרשוולי מקולאש. נולד בעיר קולאש, למד בתומכי תמימים נעוויל, בקיץ תרפ"ט נשא שם את בת ר' מאיר שמחה חן. בשנת תר"ץ חזר לקולאש ונתקבל שם לרב — עד שנת תרצ"ה, כשנאסרו שם כמה וכמה אנשים, והוא ברח[5].
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב ד עמ' רעא (332).
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב (530).
- ↑ ראה ליובאוויטש וחייליה בערכו, שבועון בית משיח מחודש תמוז תשנ"ח(?).
- ↑ ראה מאמרו של שניאור זלמן ברגר בשבועון בית משיח גליון 412.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ יא עמ' קו (139)).